ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה אייזנבך
"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת: וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה" (במדבר י' ב-ה).
החצוצרות והתרועה הם סממני מלכות מובהקים. בחוקי מדינת ישראל ובחוקי מדינות רבות אחרות מצוי היום הד לכך, במה שמכונה "תרועת הנשיא". באמצעות החצוצרות משה מנהיג את העדה, את הנשיאים ומפקח על המסעות. מעמד זה מעניק למשה רבנו את הרשות להכריז:
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (שם לה-לו).
במצב זה משה רבנו נמצא במקום האידיאלי שבו כל מנהיג שואף להיות.
עם זאת, מיד אחר כך, באה סדרת נפילות איומה:
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְקֹוָק וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק..." (שם, י"א א).
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (שם ד).
"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו..." (שם י).
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה..." (שם, י"ב א).
"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (שם ד).
"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו..." (שם י).
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה..." (שם, י"ב א).
גם הצורך באיסוף שבעים זקנים חדשים ונבואת אלדד ומידד, רומזים למשבר מנהיגותי אצל משה.
ניתן ללמוד עד כמה היה חמור השבר, באמצעות סקירת הפרשנות המגוונת שניתנה לבעיה הראשונה:
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְקֹוָק וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק...".
לרש"י: כבר כאן נפגעה "שכבת הקצינים העליונה" אומנם לשיטתו, התלונה הייתה רק בענייני עייפות" (שמות כ"ד י), אבל המדרש מחמיר בענין, הרבה יותר. וז"ל:
"כמתאוננים, אין מתאוננים אלא מתרעמים מבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום" (ספרי במדבר פיסקא פה).
ועוד שם:
"רבי אומר כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנאמר 'כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו'...".
האברבנאל גם הוא מפרש לחומרא וז"ל:
"ספר הכתוב, שעם היות שבני ישראל עמדו בסיני שנה אחת וקבלו שם תורה ומצוות, למודים ותוכחות אלהיית, הן לא נפרדו מאמונותם הרעות והכוזבות שהיו להם במצרים, בתוך המצריים הפושעים, ולא נזהרו ג"כ מהמדות המגונות והשטיפה במאכל ובמשתה שהיה להם במצרים. כי במקום שהתורה האלהית באה להיישירם באמונות האמתיות ובמדות המשובחות, הנה הם לא קבלו מוסר ותמיד היו משוקעים בהפסד דעותיהם ובזוללות ובפתיחות מנהגיהם הרעים אשר קנו שמה. ומפני זה בנסעם מהר השם, עם היות שהיה ארון הברית נוסע לפניהם וענן ד' עליהם הנה הם חזרו לחסרונם אם בדעות ואם במדות".
נסיים בפרשנות של בעל הכלי יקר, שגם הוא מעמיד את העם במצב רוחני חמור, בעקבות המאורעות המתוארים בפרשתנו. וז"ל:
"לא מצינו מפורש במקרא מהו אנינות זה ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. אך מאחר שמצינו שתי תלונות מפורשים במקרא, האחת 'זכרנו את הדגה' וכו', השניה 'בוכה למשפחותיו על עסקי עריות' וכו', אם כן, ודאי כל הפרשה מדברת מענין אחד והכל היתה תלונה אחת .... ובלי ספק שכל פסוקים אלו מן 'וישובו ויבכו גם בני ישראל' עד 'וישמע משה את העם בוכה' הכל מדבר בבכיה אחת. ומטעם זה, השתדלו חז"ל לפרש התלונה בדרך רחוקה כי במסכת יומא (עה א)...וחד אמר עריות ולישנא מעליא נקט (ובלשון נקיה השתמש הכתוב) כמה דאת אמר (משלי ל כ) 'אכלה ומחתה פיה'. ולדעתו פשוט לומר שגם 'מי יאכילנו בשר' לישנא מעליא נקט".
לכל השיטות הנ"ל, למרות מנהיגותו של משה שקיבל תמיכה אלוקית ומינוי מן השמיים ולמרות מעמד הר סיני ונסי יציאת מצרים, בעית המנהיגות לא נפתרה ולא פטרה את משה מהעבודה הקשה - הסזיפית - של טיפול בעם ובבעיותיו. רבה עוד הדרך עד לתיקון.
הלקח שלנו לדורות הוא דווקא למנהיגים!
כל מנהיג בדורו, חייב מצד אחד, לשאוף להעלות את קהילתו כמה שיותר גבוה ולקרבם להתעלות הרוחנית שהייתה במעמד הר סיני. מצד שני, לאמץ את מידת הסבלנות שרק היא תאפשר, בטווח רחוק, השגת מטרות אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
