ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
פעם לקח ממנו אחד מיהודי העיר הלוואה בסך מאה רובל וסיכם לפורעה בעוד ארבעה חודשים.
כשהגיע זמן הפירעון, בא הלווה לביתו של רבי שמואל, אך לא מצאו שם ופנה לבית המדרש, מקום בו נהג רבי שמואל להגות בתורה. כאשר נכנס האיש לבית המדרש, ישב רבי שמואל במקומו כשהוא שקוע כולו בסוגיית הגמרא שלפניו. הוא לא שם לבו לנכנסים וליוצאים. הלווה ניגש לרבי שמואל והניח לפניו שטר של מאה רובל, באומרו כי זהו הפירעון של החוב שלקח.
רבי שמואל, שעיניו היו נעוצות בגמרא, נענע בראשו לאות הן. הלווה הבין מכך שהכל בסדר מבחינתו של הרב ופנה לדרכו. הוא לא ידע שרבי שמואל היה שקוע באותה עת בעומקה של הלכה, ולא שם לבו אליו ולא לשטרו. כאשר הרב סיים את לימודו, סגר את הגמרא כאשר השטר בתוכה, החזיר את הספר לארון הספרים וחזר לביתו.
מנהגו של הרש"ש היה לבדוק מדי יום ביומו את רשימת הלווים כדי לברר אם יש הלוואה שזמן פרעונה הגיע. הוא מצא באותו יום שזמן הפירעון של מאה הרובל הגיע, וציין לעצמו שחוב זה עדיין לא נפרע. הרש"ש המתין בסבלנות כמה שבועות נוספים, ושלח שליח אל האיש הלווה בדרישה לפרוע את חובו. הלווה הגיע לרבי שמואל כשהוא נסער וטען:
"הלא החזרתי את החוב לכבוד הרב, כאשר ישב בבית המדרש ולמד תורה, בדיוק ביום הפירעון!"
רבי שמואל לא זכר מאומה מאותו פירעון, וחשב שהלה משקר, ובגלל חששו מפני גזילת כספי ציבור, קרא לאיש לבוא לדין תורה.
השמועה על סירובו של האיש לפרוע את החוב פשטה בכל רחבי וילנה, וכולם תמהו: "כיצד יתכן שאותו יהודי אינו מתבייש לשקר ולגמול לרבי שמואל רעה תחת טובה?!"
הדבר התפרסם וגרם לאיש ולמשפחתו עוגמת נפש רבה. הדבר הגיע לידי כך שבנו של הלווה לא היה יכול לשאת את הבושה ונאלץ לעקור מהעיר.
תקופת מה לאחר מכן, רבי שמואל פתח את הגמרא שבה למד כאשר הלווה בא לפרוע את חובו. לפתע מצא בתוך הספר את השטר בן מאה הרובלים אשר פרע לו אותו יהודי, ונוכח כי דבריו היו נכונים.
רגשי אשמה כבדים תקפו את הרש"ש על כל הצער ועגמת הנפש שגרם לאותו לווה ישר. הוא שלח מיד להזמינו אליו, ואמר לו:
"סלח לי יהודי יקר. כעת מצאתי את השטר שהחזרת לי בתוך הגמרא בה למדתי. אמור נא לי: איך אוכל לפייס אותך על הנזק שנגרם לך בגלל החשד שבו חשדתי אותך? האם רצונך שאבקש ממך מחילה בפני קהל העיר למען ידעו כולם כי נפלה שגגה מלפני?"
"מה תועיל לי בקשת המחילה", אמר האיש, "הרי הקהל לא יאמין ויחשוב שכל הפיוס נועד רק כדי להציל אותי מהבושה. לעולם אהיה שקרן בעיני בני העיר. ופרט לכך, מה תועיל המחילה לבני שעזב את העיר מרוב הבושה שנגרמה לו בגיני?!"
הרב הגאון הבין ללבו של האיש ושקע בהרהורים. הוא ניסה לחשוב על דרך אחרת לפייס את היהודי ששמו הטוב נפגע בגלל חוסר תשומת לבו. לאחר רגע ארוך פנה אל האיש ואמר:
"אם כן, שלח נא להביא את בנך שעזב את העיר, ואני אקח אותו לחתן עבור בתי! ועל ידי כך יאמינו כל בני העיר כי אתה נקי וישר".
כמה שעות חלפו עד שהאב עיכל את הצעתו המדהימה של הרב. לאחר מכן עשה כמצוותו וקרא לבנו. לאחר כמה ימים התקיימה מסיבת האירוסין ונכתבו התנאים בין הרש"ש לבין האיש הלווה, ולאחר תקופה קצרה נערכה חתונה מפוארת ברוב עם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
