ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לאכול דג טמא, שנאמר: "ושקץ יהיו לכם, מבשרם לא תאכלו" (ויקרא י"א)
לא ביום אחד קרה המהפך. שני החברים שגדלו יחד, התחנכו בתלמוד תורה מובחר, סיימו את הש"ס בחברותא, והקימו יחד בתים של אברכים יראי שמים, הגיעו לכדי פריקת עול מוחלטת. הכל התחיל כשהחליטו להקים עסק משותף, עם הזמן ככל שמכרו את סחורתם לגויים בסביבה, החלו ללמוד ממעשיהם. בתחילה הקלו לעצמם בדברים קטנים ביותר, אולם ככל שעבר הזמן התקיים בהם מאמר חז"ל: "עברה גוררת עברה" - לאט לאט החלו להקל בתפילות, תפילין כבר לא הקפידו להניח בכל יום, והגיעו אפילו למצב בו החלו לחלל שבת. באחת הנסיעות, התרחקו מאוד מעיר מגוריהם, הם נמשכו כל כך במסחרם עד שהלכו והתרחקו עוד ועוד, תוך שהם שוכחים את נשותיהם ומשפחותיהם, שלא היה להן מושג להיכן נעלמו הבעלים והאבות. אך השניים, כל שעניין אותם בשלב זה היו תענוגות נוספות וכסף רב ככל שניתן להרוויח, עד ששכחו לחלוטין מכל יהדותם.
לילה אחד הגיעו בשעה מאוחרת לאיזו עיירה נידחת. הם חיפשו מקום להניח את ראשם, מקום בו יוכלו לבלות את הלילה במנוחה. לאחר שיטוטים ממושכים ראו כי על אחד הבתים כתוב בגדול אכסניה, הם דפקו בחזקה על הדלת עד שבעל הבית התעורר והכניסם פנימה. בעל הבית קיבלם בסבר פנים יפות, שהוכיחו כי שמח הוא על הפרנסה שהזדמנה לו באישון ליל. הוא הזמינם פנימה, הראה להם היכן להניח את חפציהם, ואמר כי הוא כבר מבשל להם ביצים אותם יגיש להם עם סלט ולחם טרי תוצרת ביתית. היהודים הגיבו בבוז על ההצעה - הם ביקשו כי יכין להם ארוחה משובחת עם בשר טוב, דגים משובחים, וכמובן יין איכותי, וכי אל לו לחשוש יכולים הם לשלם לו היטב עבור הארוחה שיכין להם. בעל הבית הגוי הרים גבה, ושאל - וכי אינכם יהודים, שאתם רוצים לאכול בשר ממטבחי?! היהודים הגיבו בכעס על כך שאין זה עניינו וכי ייגש כבר להכין את הארוחה הדשנה. הגוי הנהן בראשו יצא מן החדר בלי להוסיף אף מילה. לא עברו דקותיים, והגוי נכנס אל החדר בפנים מאיימות, כשבידו גרזן ענקית. השניים הביטו מבוהלים אחד על השני, כשאימה מכסה את ליבם. הגוי החל לצחוק - "חשבתם כי פה תקבלו דברים, פה אתם נותנים דברים - תיכף אני הורג את שניכם ולוקח את כל כספיכם". השניים החלו לבכות ולהתחנן על נפשם, אולם הגוי נראה היה כמי שאחזו טרוף, והשניים הבינו כי כלתה עליהם הרעה. רגע לפני שיצא מהחדר אמר להם הגוי כי אם הם מעוניינים, הוא מוכן לתת להם זמן קצר להתוודות בחדר הסמוך לפני שיהרוג אותם. כשנכסו לחדר פרצו השניים בבכי עמוק. אל מול עיניהם עברו כל מעשיהם בשנים האחרונות, זכרונות כואבים מבית המדרש, ומהמשפחות האהובות פצעו את ליבם. הם החלו באמירת הוידוי מילה במילה בכל הלב. קולו של בעל הבית המשחיז את הגרזן בחדר הסמוך הגביר את עוצמת תפילתם עד שעמדו כמעט להתעלף מרוב חרטה על מעשיהם הרעים.
לאחר שעה ארוכה הדלת נפתחה - לחדר נכנס הגוי ללא הגרזן כשחיוך רחב על פניו... השניים הביטו עליו נדהמים כשאינם מבינים את אשר קורה עימם. הגוי פתח ואמר כי יסביר להם הכל לאחר שייטלו ידיים ויאכלו את הארוחה הכשרה שהכין להם. משהתיישבו ברגליים רועדות, סיפר הגוי כי שנים רבות קודם לכן התארח בביתו רב זקן שנראה היה כמלאך. הגוי שהבין כי איש קדוש הוא טיפל בו במסירות, ודאג לו לכל מחסורו. שם, בביתו של הגוי, חלה הרב את מחלתו ממנה לא קם. קודם שנפטר קרא לבעל הבית, ואמר לו כי יום אחד יגיעו לביתו יהודים טועים שקצת 'שכחו' שהם יהודים, והוא מבקש ממנו כי ייקח על עצמו להזכיר להם לחזור לכור מחצבתם. באותו לילה נפטר הרב, סיפר הגוי, ואני סגרתי את החדר בו נפטר, וכשמגיע יהודי לביתי אני נותן לו להתפלל בחדר ההוא. כשראיתי אתכם הבנתי כי עליכם דיבר אותו רב קדוש ולכן נהגתי בכם כפי שנהגתי, ותחושתי כי שוב לא יעלה על ליבכם לאכול מאכלים שאינם כשרים ולעשות שוב עברות שכאלה.
השניים שהרגישו כי חיים חדשים ניתנו להם, בררו אצל בעל הבית היכן קבור אותו רב זקן. הם הלכו לעיר הסמוכה וכשהגיעו לקברו גילו כי היה זה רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן בעל ה'תניא'. לאחר תפילה ממושכת ליד קברו, ידעו כי כעת חוזרים הם לביתם ולדרך אבותם.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
100 - שפעת החזירים
101 - "ושקץ יהיו לכם.."
102 - ממי לקבל וממי לא כדאי
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא








