ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נראה שאין כוונת דברי חכמינו אלה לספר את סיפור המלחמה כמו שהוא, אף שבאמת הייתה מסורת על האבן שבקש עוג לזרוק על ישראל. אך עיקר כוונת חכמים הייתה לעמוד על אופי המלחמה. עוג בא בכוחו הגופני הגדול כנגד ישראל אשר באו בשם ד', והגוף הגדול אינו יכול לעמוד בפני רוח האמונה והסייעתא דשמיא שהן המנצחות.
אכן נראה שהתיאור המפורט של מעשה עוג בא להראות מה קורה לכוח גשמי ללא רוח פנימית. אפשר שחכמים בקשו להמשיל את הכוחות הצבאיים הכבירים של עוג מלך הבשן לאבן הזו שהוא רצה לזרוק על ישראל. לישראל לא היו כוחות רבים, ובדרך הטבע ביכולתה של מכה אחת להכות את עם ישראל כולו. עוג לעומת זאת, ריכז את הכוחות והנהיג אותם למלחמה, זו היא כוונת חז"ל בתיאורם את לקיחת האבן ששם על ראשו. אכן עוג וצבאו היו אמנם חזקים פיזית, אבל נטולי תוכן רוחני, חסרי מוטיבציה ערכית. שכן כל ראשי הצבא עסקו בשיפור מעמדם, בכבודם, בגאווה נבובה, וממילא חדר ריקבון להנהגה הצבאית. את זה המשילו חכמים באומרם שבאו נמלים ועשו חורים בהר, וההר צנח על צווארו. עוג מלך הבשן התחיל לחוש בקלקולים שבצבא, ובסכנה שמא צבאו לא ינצח. הוא מנסה להוריד את ההר, אבל כבר היה מאוחר. הרברבנות שלהם שהם ינצחו סבכה אותם, השיניים נתארכו ונסתבכו בהצהרות של ההתפארות וכבר אי אפשר היה לסגת.
כנגד צבא שראשיו עסוקים ברדיפת כבוד ועינוגים, די בפגיעה מועטה כדי שתוציא אותו משווי משקלו, וכך הוא מתמוטט ונשבר. כך פעל משה. הוא פגע בקרסולו של עוג, אמנם מפגיעה בקרסול לא מתים, אבל עוג התמוטט ונפל, והאבן שעל ראשו ריסקה אותו ומת. הנמשל: ישראל בכוחם הקטן יחסית, אבל בעוצמה רוחנית, בכוח האמונה והביטחון בד', הצליחו לערער את המערך הצבאי של עוג מלך הבשן, והוא נתרסק מעצמו.
זה מזכיר קצת את מלחמת ששת-הימים אשר פרצה בגלל רברבנותו של נשיא מצרים דאז, שהתאחד עם סוריה וירדן ושאר המדינות במטרה להלחם בישראל. הוא התפאר שבזמן קצר ינצח את ישראל, והכניס את צבאו לסיני, ואחר כך לא ידע כיצד לרדת מהעץ שטיפס עליו ברוב התפארותו. למרות שלערבים היה כוח צבאי גדול ועצום, הם נפלו בזמן קצר, וצבא ישראל הקטן הצליח לערער את המערך הצבאי המצרי - והכול התפורר. כך היה גם ברמת הגולן כנגד סוריה, וכך ביש"ע כנגד ירדן.
הרוח הפנימית, האמונה, המוטיבציה, והכול מתוך שם ד' הנקרא עלינו ועזרתו, הם תמיד מנצחים את הכוח הגשמי החיצוני הריק מאמונת אמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
