ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
אבי המשפחה, שאדם פיקח היה, הבין שהאדמה בוערת תחת רגליהם, והחליט להימלט להולנד הסמוכה. בהולנד הוא יוכל להמשיך ולעסוק בתחום התמתחותו, מסחר ברחבי אירופה, וכך המשפחה תמשיך להתפרנס בעושר ובכבוד.
הוא מכר את ביתם ורכושם וברשותו הצטבר סכום עצום, אך לא היה ביכולתו לעבור את הגבול עם סכום כה גבוה באמתחתו, לכן הוא הסתכן ובחר בדרך יצירתית להעברת הכסף. הוא שלח בדואר ארגזים מלאים בשמיכות ובכריות, ובתוכם הטמין בהיחבא חבילות של שטרי כסף.
כדי למנוע שחיקה בערך הכסף, וכיוון שעתידים לעבור כמה שבועות בין זמן יציאת המשלוח לזמן הגעתו, הוא החליט להמיר את הכסף למטבע הבטוח והיציב ביותר באותם ימים, הלא הוא הרובל הרוסי.
וכך יצא המבצע לדרך. המשפחה עברה להולנד, והמתינה לחבילות הרובלים שיגיעו לביתם החדש, ויאפשרו להם להתעשר ולהתבסס בהולנד. והנה, במהלך תקופת הביניים התרחש מאורע מדהים. ממשלת רוסיה החליטה להחליף את המטבע מרובל ישן לרובל חדש, והכל בהתראה קצרה, כך שעד שהרובלים הרבים הגיעו לבית בהולנד... הם הפכו לנייר חסר ערך.
המשפחה הפסידה את כל רכושה, ואת האמצעים לבסס מסחר בהולנד. אך אבי המשפחה אמר מתוך אמונה גדולה בהשגחת ה' לטובה את הפסוק: "יש עושר שמור לבעליו לרעתו". הוא החליט שאם אין יתרון בהולנד, אז כדאי לעלות לארץ ישראל.
וכך עלתה המשפחה לארצנו הקדושה, וכעבור שנים מספר, כשפרצה השואה וכללה גם את יהודי הולנד, הודו כולם לה' על ההפסד שהוביל לנס.
וכמעשי ה' עם האדם הפרטי הרי על אחת כמה וכמה בהשגחתו על כלל ישראל.
מסופר על רבי שאול אלעזר ידידיה טויב זצ"ל, האדמו"ר ממודז'יץ, שכאשר הגיע לארץ ישראל, שאלוהו: "איך אתה מגיע ארצה, הלא אתה דוחק את הקץ?"
השיב הרבי: "לא אני דוחק את הקץ, הקץ דוחק אותנו"... (משמיע ישועה עמ' 31).
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מספר סיפור זה ללמד עיקרון יסוד, שכאשר הקדוש ברוך הוא מביא את קץ הגלות ומבשר גאולה לישראל, יש מצבים שבהם הוא אינו ממתין שאנו נתעורר לגאולה, אלא הוא מחולל תהליכים במציאות שדוחקים את עם ישראל להתקדם לגאולתו.
עניין זה מופיע בפרשיות השבוע שלנו בקשר לכיבוש הארץ בכלל, וכיבוש עבר הירדן המזרחי בפרט.
עם ישראל הולך במסע במדבר במשך ארבעים שנה. הוא מתקרב לאיטו לארץ, אך לא יוזם בעצמו כניסה אליה. והנה, מסתלק אהרון הכהן ועימו ענני הכבוד, ישראל נחשפים בפני אומות העולם, והכנעני מלך ערד מנצל את ההזדמנות ותוקף ופוגע בישראל.
לכאורה בעיה קשה, והיה עדיף להישאר בנחת בצל הענן במחנה הנוח והמוגן. אך דווקא הבעיה מאלצת את ישראל לצאת למתקפת נגד, ולראשונה עם ישראל נכנס וכובש את אזור ערד בקצה ארץ ישראל.
בהמשך, עם ישראל מבקש מעבר דרך ארץ סיחון בואכה ארץ ישראל. סיחון מסרב ויוצא למלחמה, אך דווקא מלחמה זו מזכה את עם ישראל בנחלה נוספת – ארץ ישראל המזרחית. כלומר, הבעיה יצרה הזדמנות והתפשטות.
בהמשך, מבקשים בני ראובן וגד לנחול באזור זה. גם בקשה זו מתוארת כחולשה רוחנית בתורה, ומשמע שבלי בקשתם הרי חלק זה של הארץ היה מתחלק בין כל השבטים או כאזור מגורים או כאזור המיועד לשדות ולמקנה (עיין קידושין סא).
אך מתוך בקשתם של בני גד וראובן, נוצר מצב שגם חלק זה של הארץ הפך ממש לבשר מבשרה של הארץ, ושבטים מסויימים מופיעים את דמותם הרוחנית השלימה דווקא מתוך ישיבתם באזור זה, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן"
רואים מכאן ששלמות תרי"ג המצוות, כלומר הופעת ה' בעולם, תלויה בכך ששבטי עבר הירדן המזרחי ישבו דווקא במקומם, כי אם ישבו בנחלת שאר השבטים, היובל ומצוות נוספות לא יחולו, ללמדך שאותה נקודה שהחלה בחולשה רוחנית התהפכה והפכה לחלק משלמות הופעת ה' בעולם.
עניין זה קיים הן באדם הפרטי, וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "צריכין להשתדל להפוך כל העצבות והדאגות לשמחה.. למצוא בכל הצרות... איזה הרחבה שעל ידי זה יכול להפוך כל המרה שחורה לשמחה" (ליקוטי עצות, שמחה, לא). כלומר לנסות למצוא בתוך הצרה והבעיה איזה נקודה שה' מוליד לנו הרחבה ודבר טוב מתוך אותו עניין.
ויותר מזה בהשגחה על כלל ישראל, לדעת שה' מכריח אותנו כל העת להתקדם לגאולה, וכשהוא 'מזיז לנו את הגבינה', וודאי הכול כדי שנצמח והגאולה תתקדם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
