ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז, ח).
דבר שנעשה מתחילתו, מראשיתו, באופן נכון - סופו להצליח ולהגיע לאחרית טובה. בלתי אפשרי שאחרית דבר תהא טובה אלא אם כן הוא טוב מראשיתו.
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
15 - יום הלידה
16 - כל העתיד תלוי בימי הילדות
17 - הזהרו בנפש הילד
טען עוד
בעלי התוספות (חגיגה טו, א, ד"ה שובו) מביאים בשם הירושלמי, שאלישע בן אבויה אמר לרבי מאיר שרבי עקיבא פירש את הפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו" באופן זה: "טוב אחרית דבר שהוא טוב מראשיתו". פירושם של דברים אלו, שאי אפשר שאחרית דבר תהא טובה אלא אם כן הוא טוב מראשיתו.
והוכחה לדברים אלו הביא אלישע בן אבויה ממה שאירע בדידו: אבויה, אביו של אלישע, היה מגדולי ירושלים. ביום שנימול אלישע, קרא לכל גדולי ירושלים והושיבן בבית אחד, ואת רבי אליעזר ורבי יהושע הושיב בבית אחר. את זמן האכילה, השתייה והריקודים של ברית-המילה ניצלו השניים ללימוד תורה.
ירדה אש מן השמים והקיפה אותם. אמר להם אבויה: כלום לשרוף ביתי באתם? אמרו לו: חס-וחלילה, יושבים היינו וחורזים דברי תורה, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.
אמר אבויה: הואיל וכך כוחה של תורה, אזי אם יתקיים הבן הזה, לתורה אני מפרישו. כיון שלא היתה כוונתו לשמים, לפיכך לא נתקיימו בו דבריו. עד כאן דברי התוספות.
הרי ששורש יציאתו לתרבות-רעה של אלישע בן-אבויה נעוץ בכך שאביו לא כוון ללמדו תורה לשם-שמים במי ילדותו, כי מאז, מאותו המאורע שאירע ביום שנימול בו, פגעה בו כוונה שלא-לשמה, שהצמיחה בו שורש פורה ראש ולענה.
כיצד ההתחלה צריכה להתבצע
הגרי"ש כהנמן זצ"ל, מייסד ישיבת פוניבז', סיפר שבערוב ימיו נכנס אליו ראש ישיבה צעיר וסיפר לו שהישיבה שהקים אינה מצליחה לעמוד על רגליה. בעיות וקשיים נערמים בדרכה והוא אינו רואה ברכה בעמלו.
שאל אותו הרב זצ"ל: "מה עשית ביום הראשון לייסודה של הישיבה"?
התלמיד חכם הצעיר הביט בו כאינו מבין: "מה הפירוש? עשיתי חגיגה גדולה, הזמנתי דרשנים מכובדים ועשינו מזה עסק גדול".
החזיר לו הגרי"ש כהנמן: "בוא ואספר לך מה אני עשיתי ביום שהחלו בהקמת הישיבה ואז תבין מדוע ההצלחה מאירה פנים למוסדותיה של ישיבת פוניבז'.
"באותו יום שהגיעו הטרקטורים הראשונים הייתי שרוי בתענית, ישבתי ולמדתי עם מנין תלמידי חכמים בשטח בו היתה אמורה הישיבה לקום על רגליה.
והנה אתה רואה לאן הגענו", אמר ראש הישיבה בהצביעו על קריית הישיבה המעטירה בבני ברק.
יש בדברים אלה כדי ללמדנו לקח כיצד צריכה להתבצע ה'התחלה', בבחינת "טוב אחרית דבר מראשיתו".
"הלומד ילד למה הוא דומה?"
במסכת אבות (ד, כ) מובא: "אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה?
לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק".
והקשה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים זצ"ל מסאטמר ("דברי יואל" פרשת חיי שרה): מדוע רבינו הקדוש, מסדר המשנה, ראה לנכון להביא מימרה זו בשם אלישע בן אבויה, הידוע בכינויו 'אחר', שיצא לתרבות-רעה, כמובא בגמרא (חגיגה טו, א). מדוע לא נהג כשם שנוהג בהרבה מקומות - לא להזכיר את שם האומר?
ויותר מכך, גם אם ראה-לנכון, מסיבה כלשהי, להזכיר את שם האומר, מדוע לא הביאה בשם רבי אליעזר בן יעקב שאומר את אותם הדברים באבות דרבי נתן (פרק כג, ג)?
וביאר האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, על-פי דבריו של רבי עקיבא המובאים בגמרא (ירושלמי חגיגה ב, א, ומובא בתוספות חגיגה טו, א): "טוב אחרית דבר מראשיתו".
פירושם של דברים אלו, שאי-אפשר שאחרית-דבר תהא טובה אלא-אם-כן הוא טוב מראשיתו. ואלישע בן אבויה יוכיח ממה שאירע בדידו: לפי שהיה יסודו
מקולקל יצא לתרבות-רבה באחריתו. ואף שהקלקול לא נבע ממנו ממש, אלא מסיבת אביו ואמו. ומזה עלינו ללמוד שצריך להשגיח מאוד על ימי הילדות שהם יסוד בניין האדם בתורה ובעבודת ד' בקדושה ובטהרה.
העושה כן, דומה לדיו כתובה על נייר חדש ומתקיים הדבר בידו גם באחריתו וזיקנותו. מה-שאין-כן המתרשל ומאבד את ימי הילדות בתוהו וריק וכל-שכן מי שאינו משגיח על מעשיו ומלכלך את נשמתו בעבירות - אזי אף אם יתחרט לעת זקנותו וירצה לשוב ולתקן את מעשיו, הריהו דומה לדיו כתובה על נייר מחוק, שאין הכתיבה בדוקה ועומדת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
