ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מה הם התנאים למינויו של דיין ומה הם הקוים והכיוונים האמורים להנחות אותו בעבודתו?
וז"ל הכתוב:
"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם: וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (דברים א' יג-יז )
חכמים התלבטו מאוד בפירוש הביטוי "וּבֵין גֵּרוֹ".
הגמרא במסכת יבמות לומדת מכאן:
"ת"ר: "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו" - מכאן א"ר יהודה: גר שנתגייר בב"ד - הרי זה גר, בינו לבין עצמו - אינו גר".
ברור שהגמרא מפרשת את הביטוי "גר", על מי שבא להצטרף לעם ישראל ולומדת מהסמיכות לדרישה לשפט צדק, כי גם הליך הגרות חייב להתבצע בבית הדין.
הגמרא איננה מסבירה את פשר הציווי "וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק ... וּבֵין גֵּרוֹ". אנו נוכל להרשות לעצמנו ללמוד מכאן, כי החיוב לשפוט בצדק על פי כל כללי האתיקה, חל בודאי על הדיינים בבתי הדין לגיור וגם על הדיינים העוסקים בנושאים הקשורים לגיור בבתי הדין הרבניים.
"אבן עזרא" פירש גם הוא, שהכוונה לגר שהתגייר אבל פשר אזהרת התורה הוא אחר לדעתו, שלא לפגע ח"ו ב"גר" כאשר הוא בא לדון עם ישראלי מיוחס (שמות כ"ג ט).
לעומת זאת, רש"י בהסתמך על מדרש ההלכה, מביא שני פירושים אחרים. וז"ל:
"ובין גרו - זה בעל דינו, שאוגר עליו דברים. דבר אחר ובין גרו, אף על עסקי דירה בין חלוקת אחים אפילו בין תנור לכירים".
לפירושו הראשון ה"גר" הוא ה"אוגר", בעל דין המנסה "לאסוף חומר" כנגד מי שעומד כנגדו.
ה"משך חכמה", כדרכו, מסביר זאת בדרך למדנית וז"ל:
"כגון, שהוא אומר "חרשת בתוך שלי", והוא אומר "לא חרשתי כל עיקר" - לא בשדה זו ולא בשדה אחר". אם יעידו עליו עדים שחרש בתוך שדה כל שהיא, הוחזק כפרן וחייב לשלם. "וזה כוונת המדרש "שאוגר עליו דברים" - שמאסף דברים, שמקיבוץ דבריו עם דברי העדים יצא חייב" .
לפירושו השני ה"גר" הוא "מי שגר בבית". כפי שמסביר המלבי"ם:
"ר"ל שהמשפט בין איש ובין אחיו ששניהם שוים בעושר, יצויר שיש להם בית בשותפות ודנים על החלוקה מי יקח הבית ומי העליה, והמשפט בין איש ובין גרו ר"ל הגר אצלו יהיה אם יחויב להעמיד לו תנור או שיעמיד לו כירים שקטן מתנור, ר"ל שישוה דין קטן כדין גדול".
נסיים בחידושו של הגר"ח מבריסק (סי' קמג) שמסביר כי פסוקנו הוא המקור לפסק הרמב"ם (פ"י מה' מלכים ה' יא) המחייב את השלטונות הישראלים לדאוג לכך שמערכות המשפט המשרתות גם את גרי התושב, יהיו מבוססות על סדרי דין וכללי אתיקה נאותים.
אם כך, נוכל לסכם ולומר כי שאלת מינוי הדיינים על מנת שישפטו צדק, חייבת לבא לידי ביטוי בכל ההיבטים שהוזכרו לעיל.
דווקא השבוע נחזק ענין חשוב זה, כשנקרא את חזונו של הנביא ישעיה:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
