ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
www.mikdash.gov.il יהיה אולי שם אתר האינטרנט של בית המקדש השלישי כשיבנה. אך פרט לחידושים הטכנולוגיים הרבים שבו, איך ייראה בעז"ה המקום המקודש? להמחשת המראה הנכסף כחלק מציפיית הגאולה של שבתות הנחמה, מוקדשת הבמה התורנית השבוע.
חדשים על גבי ישנים
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת אורות ישראל
כרבי חנינא בן דוסא אומר אף אני: "לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי", ולכן "איך ייראה" המקדש העתידי לפרטיו אינני יודע. ואולם, כלל חלוט זה נקוט בידינו: "זו תורת משה לא תבטל" (רמב"ם, הקדמה לפרק חלק). מכאן שסדר עבודה וסדר קרבנות שבמשנה תורה לרמב"ם, לא יזועו ממקומם כמלוא נימא. הוא שהכריע הרמב"ם (הלכות מלכים): "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות".
נכון הוא שבכל שאינו בגדרי "בכתב מיד ד' עליי השכיל כל מלאכת התבנית" (דברי הימים א' כ"ה) אין כל מניעה לטייב ולשדרג, לעדכן ולפאר. שאלות סמ"ס לכהן תלמיד חכם בהלכות קנים הסבוכות ומורכבות? למה לא! מצלמה המתעדת בשידור חי את הנעשה במקדש? בשמחה! קידום העליה לרגל בכלי תחבורה, עד גבולות הר הבית? ודאי וודאי! וכן הלאה וכן הלאה על זו הדרך, חדשים על גבי ישנים.
בהקשר זה חשוב להסיר אי-הבנה חמורה הנשמעת מידי פעם, ביחס לדעתו של מרן הרב קוק זצ"ל בסוגייה זו. יש הנתלים באמירתו הידועה על הפסוק: "וערבה לד' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות", כביכול לדידו עתידים קרבנות החי ליהפך קרבן מן הצומח במקדש שלישי. אין פרשנות זו שבדבריו אלא בוקי סריקי גמורים!
בקצרה: יש להבחין הבחנה חדה בין שתי תקופות עתידיות - זו שעתיד להיגלות בה מלך המשיח ונבנה המקדש וכו', ואנחנו כולנו עודנו בשר ודם, גוף ונפש, עולם נוהג כמנהגו, כולנו מחוייבים בכל מצוותיה של תורה, עשה ולא תעשה, וכשם שאנחנו מניחים תפילין ושומרים שבת כהלכתה כך אנחנו מביאים קרבנות, תמידין כסידרם ומוספין כהלכתם, כאמור בתורה הכתובה, המסורה. לא כן בעת שיחולו שינויים מהפכניים, תחיית מתים, עולם נשמות ועוד מושגים בלתי נהירים, תקופה שעליה - ורק עליה - נאמר "מצוות בטלות לעתיד לבוא" (נדה ס"א, וראו תוספות שם ד"ה אמר רב יוסף ובאגרות הראיה א' קמ; ב' תרל ; ד' תתקצד). או-אז "תורה מאתי תצא (ישעיה נ"א) - תורה חדשה מאתי תצא" (ויקרא רבה י"ג). תקופה זו, מבחינתנו, לא רק שהיא תיאורטית ועיונית בלבד, היא גם עמומה ביותר, ולפיכך גם לא רלוונטית. לא כן הראשונה, אליה איננו רק שואפים - אנחנו גם מחויבים!
"והשב את העבודה לדביר ביתך - ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", מהרה.
הבית השלישי - הוויה רוחנית חדשה
הרב רא"ם הכהן שליט"א - ראש ישיבת ההסדר עתניאל
הרמח"ל בספרו "משכני עליון", מלמדנו על ייחודיותו של הבית השלישי, ביחס לבית הראשון והשני. וכך כותב: "אבל לעתיד בהגלות הראשית - הנעלם אשר דברתי, תהיה השלוה רבה יותר מאד, ושאחריה לא יהיה עוד הפסק כלל. ונמצא שכל הדברים הולכים אחר מקורם. ובהיות המקור אחד, כל משפטי המאורות - הליכותיהם, מסעיהם ומוצאיהם, עמידתם וישיבתם, כולם הולכים על פי המקור ההוא. ובהיות המקור נשגב יותר, ישתנו על פיו כל הדברים כולם. על כן שינויים רבים יהיו בעולם בזמן ההוא. וכל שכן הבית הקדוש אשר כבר שמעת כי הוא המקום ממנו תוצאות חיים לכל אשר נברא בכל העולמות, כי על כן ישתנה מאד ממה שהיה בראשונה. ונמצא, הבית הראשון בסוד החכמה, כי היא החכמה שניתנה לשלמה כמו שפרשתי, ובה בנה הבית הזה. והעתיד בסוד הראשית הנעלם שלא נגלה עדיין עד היום הזה".
מדברים אלו אנו למדים כי כל דיון על הבית השלישי צריך להיעשות מתוך ענווה, והבנה כי הבית השלישי מהווה הוויה רוחנית ולא רק אוסף של פעולות טכניות.
על אש המזבח נאמר בגמרא (יומא כ"א) כי מצוה להביאה מן ההדיוט, ברם בתיאור הברייתא את אש המערכה נאמר: "חמשה דברים נאמרו באש של מערכה: רבוצה כארי, וברה כחמה, ויש בה ממש, ואוכלת לחין כיבשין, ואינה מעלה עשן". רש"י מבאר כי הכוונה בביטוי "רבוצה כארי" לגחלת שנפלה מן השמים , לאור הביטוי "גחלת שנפלה מן השמים", יש מקום להשתמש בטכנולוגיות חדשות לאש ההדיוט!
אבל יש לדחות, כי אין להתייחס להדלקת אש המזבח רק מצד אש ההדיוט, אלא מצד גורמים נוספים, וממילא לענ"ד אין להעלות על הדעת שימוש בחומרי גלם השונים מן הנאמר בתורה במפורש בספר ויקרא - עצים.
ביחס למנורה - בוודאי יש סודות עליונים ב"שמן זית זך כתית למאור" ששימש להדלקת המנורה, וגם בהדלקת הנרות ובכיוון הנרות, והתורה מעידה על אהרן: "ויעש כן אהרן" (במדבר ח'), ורש"י בשם הספרי כותב: "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה". לאור זה, דיון המעלה אפשרות של שינוי הדלקת נרות לחשמל מופקע. ואין לדמות לדיון לגבי הדלקת נרות שבת בחשמל, כי הנרות אינם אלא לשלום בית.
אומנם ברור שבעידן של הכפר הגלובלי ואמצעי התקשורת, ניתן להבין איך כל האמצעים המודרניים ישרתו את קיום נבואת הנביא ישעיהו (פרק ב'): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים: והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם".
האדם המודרני והקורבנות
הרב אברהם וסרמן שליט"א - רב קהילה בגבעתיים ור"מ בישיבת רמת-גן
אם נרצה לצייר בעיני רוחנו את בית המקדש השלישי, על צדדיו הטכנולוגיים, חייבים אנו להתייחס בתחילה לנושא הקרבנות. בהסתכלות פשוטה, קשה לאדם בן זמננו לתאר לעצמו, איך לאחר שעובר על איסור בורר בשבת, הוא קונה בעל חיים, מעלה אותו לבית המקדש ומקריבו ובזה מתקן את העניין. התבוננות בשוני בין הרש"ר הירש לראי"ה קוק ביחס למצוות, תסייע לנו להתמודד עם השאלה.
בספרו "המצוות כסמלים" פורשֹ הרב הירש גישה מקיפה אודות חשיבות הסמל, בהיותו ממחיש ומביע רעיונות גדולים באופן החודר אל תוך האישיות. לדעתו, לבן תמותה אין די באמירות או מחשבות, ויש לו צורך בביטוי פיזי היוצר רושם רוחני עמוק בנפשו.
הסמליות שבארון שהוא הראשון שבכלים, מוסברת על ידי הרב הירש לאור מבנהו המיוחד. כידוע, היה הארון עשוי עץ מבפנים המצופה זהב מבחוץ משני צדדיו. העץ מסמל לדעתו את הצמיחה והרעננות, את הלבלוב והפריחה שבמצוות, לעומתו, הזהב מסמל את האצילות ואת היציבות הבלתי ניתנת לשינוי בתורה ומצוותיה. הזֵר שעל הארון רומז על השמירה מִזָרים, שלא יזיקו לנו כשאנו מקיימים את התורה הנמצאת בארון.
אלא שלמרות חשיבות הדברים, נמתחה עליו ביקורת חריפה. לשיטתו לכאורה, אין המצוות בעלות ערך לעצמן אלא הן מסמלות בפועל רעיונות רוחניים שצריכים לבוא לידי ביטוי באופן מרשים יותר היוצר חוויה נפשית מוחשית. אם כך, יטענו אחרים שכיום אין לנו עוד צורך בסמלים, והמצוות אינן נחוצות, וודאי כי הקרבנות בימינו לא יוצרים חוויה שכזו! אף על פי שהרב הירש מבהיר שאין זו כוונתו, סוף-סוף אין להתעלם מחיסרון גדול זה. אך מעבר לויכוח עם גורמים אנטי הלכתיים, האם זו התחושה שתמלא שמחה ותעצומות רוח את מי שבא לקיים מצוה? רק המחשה והטבעת רעיון בנפש? האם יחס כזה יבעיר בקרבנו רצון עז ומסירות נפש לקיים מצוה בכלל ואת הקרבת הקרבנות בפרט?
גישתו של הרב קוק שונה, וכך מתייחס לקרבנות, שמהווים עיקר העבודה במשכן: "הקרבנות, הננו משיגים אותם לא רק עבודות חיצוניות סימבוליות, אלא תיקונים, פעולות שהעולם מתבסם על ידם" (שמונה קבצים ד, תשס"ג). כלומר, אין הקרבן עניין "פרימיטיבי", או פעולה להשקטת המצפון המייסר, אלא חלק מתהליך העלאת העולם. מובן שיש ללמוד ולהעמיק במשמעות תהליך זה, ובסיבה להקרבת קרבנות דוקא כדי לקיימו ולשכללו.
ואכן, אם נתייחס רק לקרבנות כסמלים ונראה רק את הצד החיצוני שבהם, נראה רק את הרובד הגלוי שלהם וממילא לא נגיע לנקודה האמיתית של היחס שבין טעמי-המצוות הגלויים לבין התוכן הפנימי הרוחני שלהם. אולם אם נעמיק בחשיבות הקרבנות מתוך הבנה שהעולם מתבסם על-ידי הקרבת כל קרבן וקרבן, ההתבוננות תהיה שונה בתכלית.
נמצינו למדים שאמנם יש בסמל ערך של הסברה המקרבת את הדברים לשכל וללב, אבל התכנים של הקישור הפנימי למהותם של התורה והמצוות, מבטאים קשר חיים עמוק שאינו נותר כסמל בלבד אלא יוצר ובונה בניין עדי עד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








