ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
לגבי השאלה - אם יש מצוות פדיון שבויים בנושא של יהונתן פולארד הי"ו. את השואלים צריכים לשאול - כיצד עולה על דעתם הספק הזה? ברור הוא שיש מצוה רבה וחובה גדולה על כל ישראל באשר הוא נמצא, לעזור ולסייע בכל כוחם ומאודם, לעשות ולפעול להוציא ולשחרר, את ה"ה יהונתן פולארד הי"ו שמסר עצמו לטובת הצלת כלל עם ישראל.
לא זו בלבד שמצוות פדיון שבויים חלה על ה"ה יהונתן פולארד הי"ו, אלא זוהי מצות פדיון שבויים החשובה ביותר למען מי שמסר נפשו עבור עם ישראל. ה"ה יהונתן פולארד הי"ו לא רק סיכן את חייו למען עם ישראל, אלא הוא גם עבר שבעה מדורי גהינום במשך עשרים ושתיים שנה בכלא האמריקני למען עם ישראל.
ומצוות פדיון שבויים חלה עליו, והיינו שזה חל על כלל עם ישראל בארץ ובגולה לפעול בכל הדרכים, ולהשפיע על מי שבידו להוציאו מבית הכלא לחופשי. ויהי רצון שנזכה לראותו כאן בארץ ישראל בעגלא ובזמן קריב, אמן כן יהי רצון.
מרן הראשל"צ היה השבוע בביקור אצל יהונתן (בפעם העשירית), ויצא מזועזע ממצבו הבריאותי הקשה. הרב ביקש לקרוא לציבור להתפלל לרפואתו ושחרורו של יהונתן בן מלכה בעז"ה בקרוב.
הרב דב ליאור - לאחינו בני ישראל, גומלי חסדים ואוהבי עמנו.
ממרומי הרי יהודה, ערש מלכות ישראל, שלוחה בזה ברכת חזק ואמץ לכל הפועלים למען שחרורו והשבתו הביתה של אחינו - יהונתן פולארד, הכלוא כבר למעלה מעשרים שנה, מפני שפעל למען שלומנו וביטחוננו.
פדיון שבויים היא אחת המצוות החשובות בתורתנו, ומחויבים אנו לעשות כל מה שיש לאל ידינו לפעול ולהשיב את השבוי והכלוא לחיק משפחתו.
בנסיבות הקיימות, עיקר העול בנושא פולארד אמור להיות מוטל על כתפי ראש הממשלה ושירות החוץ, והם מחויבים לעשות כל מאמץ לשחררו. במקומות רבים בעולם מחליפים שבויים ואזרחים שנחטפו או הואשמו בעבירות שונות, ואין שום סיבה בעולם שממשלת ארצות הברית לא תנהג כך כלפי מדינת ישראל.
לפיכך, אנו שולחים ברכת חזק ואמץ לראש הממשלה, והשם אלוקי ישראל יחזקהו ויאמצהו לעמוד בגאון מול שליטי עולם, למען כבוד עם ישראל ומדינת ישראל, וחפץ השם בידו יצלח.
הרב יעקב אריאל - מתגברים על המכשולים
פדיון שבויים נחשבת כמצוה החשובה ביותר מכל המצוות שבין אדם לחברו, ומכל מצוות הצדקה פדיון שבויים היא הדרגה החשובה ביותר, כדברי הרמב"ם (מתנות עניים פרק ח'):
"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו - הרי זה עובר על: 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך', ועל 'לא תעמוד על דם רעך', ועל 'לא ירדנו בפרך לעיניך', ובטל מצוות: 'פתח תפתח את ידך לו', ומצוות 'וחי אחיך עמך', 'ואהבת לרעך כמוך', 'והצל לקוחים למוות' והרבה דברים כאלו...".
מימי התלמוד ועד הדורות האחרונים מסופר על גדולי ישראל, שמסרו נפשם על פדיון שבויים. על רבי פנחס בן יאיר מסופר (חולין ז'), שהלך לפדות שבויים, ובזכות הליכתו למצוות פדיון שבויים, נחצה לו הנהר, ולא רק לו - אלא גם למי שהלך עימו להביא חיטים למצות, וגם לישמעאלי אחד שהיה סוחר. לכולם הנהר נחצה בזכות רבי פנחס בן יאיר שהלך לפדות שבויים.
המהר"ל מפראג כדרכו, מסביר שבאגדה מעבר לפשט, יש משמעות עמוקה. חציית הנהר מלמדת אותנו על הכוחות הגדולים שיש להשקיע בפדיון שבויים, המתגברים על המכשולים שבדרך. פדיון שבויים הינו כוח עצום החוצה הכל - בכוחו חוצים נהרות, עוברים ימים, עושים דברים גדולים. החשיבות במצווה זו כל כך גדולה, עד שהיא נותנת לאדם כוח להתגבר על כל המכשולים.
פדיון שבויים הינו בעצם הרעיון העמוק ביותר של היהדות - זוהי מצוה שמהווה המשך ליציאת מצרים, שהיא הבסיס לכל קיומינו כעם ולכל המצוות שלנו, ומוזכרת בתורה 50 פעמים, ובפתיחת עשרת הדברות נאמר - "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים...", כי היא יסוד התורה והאמונה.
יציאת מצרים היא היציאה מהעבדות, והיא הבסיס לתורה, מפני שאדם שאין לו חופש - אינו אדם! היהדות רואה בחופש את הבסיס לחיי אדם, כפי שאומרת הגמרא (בבא מציעא י'): "עבַדי הם - ולא עבדים לעבדים". מכאן אנו למדים שמי שכלוא ואינו חופשי - אינו אדם, כי החירות הינה הבסיס לכל תורתינו.
במקרה של יהונתן פולארד, עלינו לזכור שכלאו אותו על לא עוול בכפו, ולכן עלינו לעשות הכל כדי להוציאו מכלאו. וכפי שלמדנו מהמהר"ל, העניין תלוי ברצוננו: אם רוצים - אפשר לחצות נהרות ולעבור את כל המכשולים כדי להציל את חייו.
המצוה במקרה של יהונתן גדולה במיוחד: בדרך כלל, למרות שמצוות פדיון שבויים כל כך חמורה, ידועה ההלכה ש"אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהם...". אולם הרב ישראלי זצ"ל בספרו 'עמוד הימיני' מלמד, שלגבי אדם שיצא בשליחות עם ישראל ישנו דין מיוחד, הדומה לדין של אישה שבעלה חייב לפדות אותה מהכלא בכל מחיר ואפילו יותר מכדי דמיה. הדין ש"אין פודים את השבויים ביתר מכדי דמיהם" נאמר במציאות רגילה, אולם לא על אשתו שהיא כגופו. גם לגבי אדם שיצא בשליחות עם ישראל, מסביר הרב ישראלי, שחובתנו לפדותו היא מעבר למציאות הרגילה, אנו ערבים לו! לכן יש לפעמים התלבטויות קשות לגבי שחרור מחבלים כדי להציל שבוי שלנו, והנושא מורכב ומסובך.
לגבי יהונתן פולארד העניין ברור ביותר: כאן מדובר באדם שיצא בשליחות המדינה, שפעל מתוך אחריות עצומה להצלת מדינת ישראל מסכנה נוראה. הוא שליח של כולנו, שליח מצוה, ואנחנו ערבים לו בכל מחיר!
יש החוששים ממתיחת היחסים עם ארה"ב ואין להקל ראש בכך. אולם מתיחת היחסים איננה קריעת היחסים, וקצת מתח מותר כדי להציל את פולארד. גם בין ידידים יש לפעמים מתיחויות. אנחנו צריכים לומר לארה"ב: יהונתן פולארד הוא אחינו, שעשה מעשה מוסרי להצלת ישראל מסכנות גדולות, ואנחנו ערבים לו ודורשים את שחרורו.
עיקר התביעה המוסרית היא כלפי מדינת ישראל הריבונית, החופשית: מדוע איננו תובעים בקול רם יותר את שחרור אחינו יהונתן? ראש הממשלה מפחד לדבר על כך בארה"ב. אולם לא צריך לדבר אלא - לצעוק, לזעוק, לדרוש את שחרור אחינו יהונתן! הזעקה צריכה להיות כל כך חזקה - שאחינו יהונתן ישמע אותה.
יהונתן נמצא שם, עמוק במעבה האדמה, בכלא הנורא והאיום הזה - והוא צריך לשמוע את הקול היוצא מירושלים בצורה ברורה וחזקה, קול שמבטא שלא שכחנו אותו, שלא הזנחנו אותו, שהוא אחינו ואנו ערבים לו.
אין זה העת לדיבורים אלא לעשייה - לזעוק ולהזעיק, ושהזעקה תקיף את הארץ כולה והעולם כולו מקצה אל קצה. ויהי רצון שנזכה שיתקיים במהרה בימינו: "ופדויי ד' ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם".
___
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
