ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את החורבן ירושלים ייחסו חכמינו ז"ל, בין השאר, לשנאת החינם שפשתה אז בארץ, וכדוגמא הביאו לפנינו (גיטין נ"ה) את המעשה בקמצא ובבר קמצא. יש להניח שדווקא מעשה זה הובא, משום שבו התלכדו לאכסניה אחת (כפשוטו וכמשמעו) כל התהליכים שלדעת חז"ל הוליכו לחורבן. לא רק שנאת החינם הובילה, לדעת חכמינו, לחורבן, אלא גם הנהגתו ההססנית של ר' זכריה בן אבקולס, אך יותר מכך הוליכה לחורבן, לדעת חכמינו, שתיקת החכמים שהשתתפו בסעודה והבליגו מול מעשה הנבלה של גירוש בר קמצא מהסעודה. שתיקה שלא באה משנאת חינם, חלילה, אלא מן הסתם מסברות למדניות בעליל (מי אומר שדברי המחאה יועילו, ואדרבה, חבל בתוכחה זו לקלקל את כל הקשרים שנטוו בדי עמל משך הרבה שנים; אם כולם שותקים, מדוע דווקא אני צריך למחות; אם נזרק מישהו מהסעודה כך נגזר משמים וכל דעביד רחמנא לטב הוא וכו' וכו').
אם באים אנו לאור פרשת 'קמצא ובר קמצא' לבחון את מצבנו לקראת הגאולה השלמה, דומני שבהתמודדות עם בעיית שנאת החינם אין ספק שהתקדמנו רבות. אמנם, קשה לומר שחוטאים אנו באהבת חינם, אך מאידך גיסא, ניכור שיכול להוליך עד להסגרת יהודים להוצאה להורג במדינת אויב כבר קשה לומר שיימצא בינינו (עי' מועדי הראי"ה, פרק יום הכיפורים, עמ' ע"ה). על הססנותה של הנהגה רוחנית אין מקום לדבר. אך יש להרחיב רבות על חומרת מצבנו בהתמודדות עם שאלת העצמאות המחשבתית של מורי ההוראה . אין ספק שבכך נסוגים אנו מדחי אל דחי. לא לחינם הוזכרה בשאלת החורבן בעלון גם פרשת ההתנתקות. את עצימת העיניים של הציבור החרדי אל מול רשעת ההתנתקות ניתן להסביר בשנאת החינם. אך מה נאמר על עצימת העיניים של אותם המכונים ע"י תלמידיהם 'רבני הציונות הדתית'? הם אלו ששלחו את תלמידיהם להתיישב ולמסור את הנפש בגוש קטיף, וברגע המבחן האמיתי ידעו לשתוק שתיקה רועמת לא פחות משתיקת החכמים שנהנו מסעודת ההילולה בירושלים?!
כשדמות רבנית מבין בוגרי הישיבות שלנו מתקדמת בסולם המינהל הציבורי (ברבנות, בדיינות או בכל תפקיד בכיר אחר) שׂשׂים תלמידיה על קידוש שם ה' שיש להבנתם בדבר. אך אנו אוהבי התורה וארץ ישראל יודעים את האמת שלא התקדמות יש כאן, אלא נסיגה נוספת אל תוך רשת הקורים הדביקה שייתכן ובשעות המבחן תכשיל בדיוק את אלו שאמורים להנחות את העדר. גם ארגוני רבנים או רבניות למינהם המפתיעים אותנו חדשים לבקרים בפסקי הלכה שצריכים עיון או בתגובות פושרות על מעשי נבלה כפרשת ההתנתקות ופרשת עמונה ועוד, מעלים בלב כל אוהב התורה והארץ את השאלה האם לתמיכות שארגונים אלו מקבלים מחוץ לארץ יש קשר להתנהגות הזו המוזרה משהו.
הבעיה עימה יש להתמודד כפולה מפני שלא רק שהמדינה בחכמתה משתדלת כל הזמן לרכוש עוד ועוד מנהיגים ממחננו, אלא גם אין מי שיעמוד בפרץ, מפני שפעמים רבות כשעולה השאלה מה דרוש תיקון לקראת הגאולה השלמה, מוצגת היא דווקא בפני אלה שנגועים בנגע התלות והשיעבוד במידה הרבה ביותר והם בוודאי לא יציגו את התשובה המתבקשת...
כמו תמיד, המופת לעיני כולנו הינו הרב קוק זצוק"ל. כשנתבקש להיות רבה של ירושלים נקבעה משכורתו מה'וועד הכללי' (הוא ועד כל הכוללים של ירושלים). גם כשנתעלה להיות רב ראשי לארץ ישראל לא נתווסף למשכורתו מאום אלא רק מה שוועד קהילת תל אביב יפו מיזמתו החליט לתת לרב. מהמנדט הבריטי ואף מה'וועד הלאומי' (ה'ממשלה' של 'כנסת ישראל' של המדינה שבדרך) לא הסכים הרב לקבל מאום עד יום הסתלקותו, ואף לצורף טיפוליו בימי מחלתו האחרונה ('שבחי ראי"ה', עמ' קנב - קנג, לפרופ' חיים ליפשיץ, הוצאת 'נזר דוד', תשנ"ה). עם כל אמונתו הגדולה ברוממות התהליכים שכולנו עדים להם, ידע הרב עד כמה חשובה טהרת הדעת גם מפני השותפים לתקומת ישראל. אמנם, בהרבה תחומים אין אנו אף מנסים להתעלות למעלת הקדושה והטהרה של הרב זצ"ל, ולכן גם בתחום זה רשאים אנו לסטות מהנהגתו, ולכן וודאי שמותר גם לקבל טובות הנאה ממוסדות המדינה, אך למן הרגע שרואים אנו שמדרך התנהלות זו צומחות תקלות חמורות בוודאי שיש מקום לחשיבה מחודשת.
______________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
