ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הפליאה על כך גברה כאשר ר' חייקל, השמש של בית הכנסת 'החורבה', סיפר כי הציע בעצמו לבריינדל, אשתו של ר' דניאל, לשלוח זגג על חשבונו כדי להתקין זגוגית חדשה, אך היא סירבה אפילו לשמוע על כך!
חבריו של ר' דניאל בישיבה ניסו להציל מפיו דבר מה על החלון המסתורי הסתום בסמרטוטים, אבל הוא השיב את פניהם ריקם באומרו:
"הרי זה עניין ששייך לענייני הבית, שחז"ל קבעו שהם שייכים לאשה, ומה לי להתערב בכך?!"
נשות השכונה ניסו לשמוע מפי בריינדל מה עניינו של החלון המשונה, אבל היא עשתה עצמה כאילו אינה שומעת, או שהפטירה בשפה רפה "כן, נכון... החלון באמת צריך תיקון".
הסקרנות גברה וגם הנערים בתלמוד תורה שמעו על דבר החלון בבית ר' דניאל. כאשר הגיעו ימי בין הזמנים שלפני חג הפסח, התגודדו הנערים ולחצו על ישעיל'ה העילוי, בנם של ר' דניאל ובריינדל, שיגלה את הסוד. הם ידעו היטב שעם ישעיל'ה לא ניתן לשוח בדברים בטלים ובמעשי ילדות. אם נער כלשהו יראה לו מה שהיקשה המהרש"א, ישעיל'ה יחייך ויתמלא חיות. ואם נער שני יראה לו את תירוצו של ה'פני יהושע' הוא יתמלא שמחה ואושר, אבל אם איזה נער יספר לו סתם דברים בעלמא, הוא ייעשה כחפץ דומם שאינו שומע כלל.
בפעם הזאת כל החברים לחצו עליו, עד שלא נותרה לו ברירה, והוא הוכרח לספר להם את האמת.
"כאשר אבי עורך תיקון חצות", החל לספר כשהוא חיוור ונרגש, "הוא מתייצב כל לילה נגד חלון הבית הפונה לבית המקדש, ובוכה ומיילל על גלות השכינה ועל חורבן הבית. במשך שעה ארוכה הוא גונח מלבו ובוכה ללא הרף, מבלי להרגיש כלל מה מתרחש מסביבו".
"פעם, באחד הלילות של בין המצרים, בין י"ז תמוז לתשעה באב, כאשר הכאב על החורבן גבר מאוד בלבו של אבי, הוא עמד על יד החלון, השקיף על המקדש ההרוס ונפשו התמלאה ביגון. מבלי להרגיש הוא תקע את ראשו בחלון. הזגוגית נשברה, והשברים כיסו את כל גופו וגרמו לו לזוב דם".
"אמי ראתה בבוקר את הזגוגית השבורה ואת מעילו ומגבעתו של אבא המכוסים בשברי זגוגית, והבינה מיד מה שקרה. היא אמרה לנו: 'ילדים! זגוגית זו תישאר שבורה. אנו נסתום את החלון בסמרטוטים כדי שתלמדו ממנו מוסר ויראת שמים, איך שיהודי אינו צריך לחשוב על עצמו כלל כשהוא מתפלל על כבוד שמים. החלון הפרוץ הזה, הסתום בסמרטוטים, יהיה לכם ספר מוסר...'"
סודו של החלון התגלה והפך לשיחת היום בירושלים. בני הישיבה הפסיקו להפציר בר' דניאל שיתקן את החלון ונשות השכונה פסקו להטריד את בריינדל אשתו. החלון הסתום בסמרטוטים נעשה מאז ספר מוסר לא רק לילדיו של ר' דניאל, אלא גם לכל יהודי ירושלים.
במשך שנה נוספת היה חלון ביתו של ר' דניאל סתום בסמרטוטים. ביום בר המצווה של ישעיל'ה, בנו יחידו של ר' דניאל, הוזמן רבי יוסף חיים זוננפלד לביתם לחגוג את השמחה. כאשר ראה את החלון הסתום המפורסם, אמר בבדיחות הדעת:
"הלוא כתוב בספר דניאל 'וכיון פתיחין ליה' - וחלונות פתוחים לו..."
למרות שדבריו נאמרו כדי לבדח את בעל השמחה, ראה ר' דניאל בכך ציווי מפי רבו, ומיד לאחר שיצא רבי יוסף חיים מביתו, שכנע את אשתו שזו שעת כושר לתקן את החלון. ומשהסכימה רץ וקרא לזגג, והלה התקין לו זגוגית חדשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
