ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כשהגיעה בתו הצעירה לפרקה, חיפש בעבורה חתן שיעלה בהצטיינותו על חתניו המבוגרים. הוא פנה לעיר סמוכה שבה שכנה ישיבה ידועה, סיפר לראש הישיבה על מטרת בואו וביקש לבחור בשבילו אחד ממצויני הישיבה.
ראש הישיבה הראה לו בחור צנום בשם נתן שלא הותיר רושם מיוחד, והסביר שמדובר בעילוי גדול בעל מידות טרומיות שמצניע את הליכותיו. העשיר קיבל את הצעתו, לקח את הבחור אל בתו והציגו בפני חתניו. הם השתדכו ונקבע מועד לחתונה.
כאשר החתנים החלו לשוחח עם גיסם בדברי תורה, הבחינו כי אין הוא פוצה את פיו בפלפולי תורה וסברו כי הפעם נכשל חותנם בבחירת חתן, אבל חששו לומר לו.
כשהתקרב מועד החתונה החליטו לגלות לחותנם את הדבר. ניסיונות החותן לשכנעם כי מדובר בבחור שמצניע את מידותיו נכשלו, אך הוא המשיך בהכנות לחתונה.
יום הכלולות הגיע והעשיר הכין סעודה כיד המלך. החתן סירב לבקשת גיסיו להשמיע פלפולי תורה בהתאם למנהגם. הדבר פגע בהם והם החליטו להיפטר ממנו בהקדם.
הם נטפלו לחתן הצעיר בדרישה שייתן גט לאשתו, אבל הוא לא שעה להם. כשביקשו מגיסתם כי תתבע מבעלה גט, ענתה לתדהמתם כי היא מרוצה ממנו וחלילה להם לדרוש זאת. הם סברו כי היא פוחדת מבעלה ובעצה אחת עם חותנם החליטו כי ידיר את בתו ובעלה מנכסיו ויגרשם.
למחרת קרא האב לבתו ולחתנו והעמיד בפניהם ברירה: להתגרש או להיות מנודים מנכסיו. הם הביעו את סירובם להיפרד והוא הורה להם לצאת מאחוזתו, וכדי לא להותירם ללא קורת גג לראשם התיר להם להתגורר בחורבה בקצה אחוזתו, עד שימצאו בית מגורים.
בלית ברירה ארזו בני הזוג את חפציהם, נטשו את דירתם המרווחת ועברו לבקתה רעועה בקצה שדותיו.
לילה אחד העשיר לא מצא מרגוע לנפשו והחל לחשוש לגורלה של בתו ובעלה שגירשם בחרפה. הוא התהלך במרחבי אחוזתו ומבלי לשים לב התקרב אל הבקתה שבה התגורר הזוג המנודה והבחין באור קלוש המבצבץ ממנה. ואז חשב, שאם כבר הגיע לכאן ייכנס לשאול בשלום בתו.
הוא התקרב לדלת ולתדהמתו ראה את בתו מנמנמת על אבן ליד הדלת. הוא סבר שבעלה גירשה ואינו מאפשר לה ללון בבקתה. האב הקיצה והתעניין לפשר ישיבתה בחוץ. היא השיבה בפשטות: "בעלי לומד עם אליהו הנביא ואני נוהגת לשהות מחוץ לבית בעת לימודם כדי לא להפריעם".
האב זעק בחימה: "איש גס רוח זה, אשר אינו יודע קרוא וכתוב, לומד עם אליהו הנביא?! איזה אליהו ואיזה נביא?! אלמדו לקח על שהוא מתעלל בך!"
הוא רץ באמוק לאחוזתו, העיר את חתניו וסיפר להם על מעללי חתנו. לאחר מכן האיץ בהם לבוא אל הבקתה כדי להציל את בתו מידי אותו רשע וללמדו לקח אחת ולתמיד.
כולם מיהרו אל הבקתה ובהתקרבם עוררו רעש גדול. הבעל יצא אליהם וביקש שלא יתקרבו לבקתה כי מסכנים הם את נפשם. הם לעגו לדבריו, ואחד החתנים התפרץ בכוח לבקתה, וכאשר עלה במדרגות הן קרסו והוא נפל, התבוסס בדמו ושבק חיים.
העשיר וחתניו נחרדו והבינו מיד כי התאונה הנוראה אירעה בגלל התנהגותם אל גיסם שהתגלה כצדיק נסתר.
למחרת האסון בא האב לבקתה כדי לבקש את סליחתו של חתנו. בתו אמרה לו כי בעלה קיבל על עצמו גלות שתכפר על הריגת נפש בשגגה וכבר יצא מהבית.
האב שמצפונו ייסרו שלח איגרת לכל רבני ופרנסי הערים והעיירות ובה תיאר קווים לדמות חתנו וכן כל מה שאירע, והתחנן כי אם ייתקלו בו ישדלוהו לשוב לביתו.
ר' נתן הצטרף לעניים הנודדים ממחוז למחוז. באחד הימים התארח עם עני מפוקפק בבית אמידים. אותו עני ניצל את ההזדמנות וגנב חפץ יקר ערך. בעל הבית חשד דווקא בר' נתן. הוא הובא אל ראשי הקהילה שגזרו עליו גזר דין של גנב במקומם - לעבור בין שורות של תושבי הקהילה ולספוג השפלות ויריקות.
קולות הרעש הגיעו לאוזני רב המקום והוא הגיע לראות על מה המהומה. כאשר הבחין בפני היהודי הנענש ראה כי הן הפנים המתוארות במכתבו של העשיר.
הרב ניגש לר' נתן והזמינו לביתו. אז התברר כי אכן הוא האיש המבוקש. כשהבין החתן שהתגלתה זהותו הודה על האמת.
הרב אמר לר' נתן כי נמחלה לו שגגתו על ידי הביזיונות שספג, וכעת עליו לשוב לביתו ולהתחיל בחיים חדשים. הרב שלח לחותן איגרת מיוחדת והודיע לו על התפתחות האירועים.
החותן קיבל את חתנו בכל הכבוד הראוי והעניק לו ולבתו בית מרווח למען יוכל להגות בתורה ללא הפרעה.
ברבות הימים נודע החתן, רבי נתן נטע שפירא, בקדושתו העילאית ובספרו המופלא 'מגלה עמוקות'.
מתוך העיתון .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
