ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא נתן לכל אחד מהם סכום כסף להוצאות הנסיעה, ציידם בבגדים ומעט מיטלטלים, בירכם בחמימות, והבנים נפוצו לכל עבר.
אחד הבנים, ר' יחיאל שמו, החליט לנסוע לפולין. הגיעו לאוזניו שמועות על צדיק גדול ובעל מופת שהתגלה בעיר מז'יבוז' בשם הבעל שם טוב שהנהיג דרך חדשה בעבודת ה', והוא החל להתעניין בו ובתורתו.
לבעל שם טוב הייתה בת בשם אדל. הוא החשיבה כאחד מתלמידיו והעיד שנטל את נשמתה מהפסוק "מימינו אש דת למו". כשהגיעה לפרקה שלח הבעל שם טוב אחד מתלמידיו הבכירים לתהות על קנקנו של אותו ר' יחיאל, כדי לדעת אם הוא מתאים לשאת את בתו.
בשובו אמר התלמיד: "הוא אומר שאינו יודע מאומה, מעולם לא ידע דבר, ולעולם לא יידע".
"אם כן", אמר הבעל שם טוב, "אפשר לגמור את השידוך עם הבחור הזה".
רבי יחיאל היה צדיק נסתר ופלאי, מבכירי תלמידי הבעל שם טוב, וזכה לשמשו. הוא היה אביהם של רבי אפרים מסלדיקוב, רבי ברוך ממז'יבוז' ופייגא, אמו של רבי נחמן מברסלב.
פעם אחת רבי יחיאל היה צריך לנסוע למקום רחוק. לפני צאתו אמר לו הבעל שם טוב: "אתה יוצא כעת לדרך רחוקה. עליך לדעת שצריך להיזהר בכל דיבור שתאמר, ואם ישאלו אותך דבר מה בלכתך בדרך, תיזהר ביותר לענות תשובה נכונה ולא ייצא דבר מכשול מפיך להשיב דבר שאינו הגון".
רבי יחיאל תמה על דברי חותנו הקדוש ולא הבין למה הוא מרמז לו.
הוא החל לנסוע בעגלה רתומה לסוסים. לאחר כברת דרך הגיע ליער גדול והחל לתעות בתוכו עד שמצא את עצמו בעומק היער. הוא לא מצא שום דרך מוצא איך להיחלץ מהסבך ולהגיע לעיר מושב.
לפתע ראה כי בא כנגדו יהודי זקן שזקנו הלבן יורד על פי מידותיו. הוא התפלא בלבו איך הלה הגיע לכאן.
הזקן הדור הפנים ניגש אליו ואמר: "ר' יהודי, שלום עליכם! מאין אתם באים? ניכר שאינכם מתגוררים במקומנו".
"באתי מפולין", אמר רבי יחיאל.
"מה מצב היהודים בפולין?", התעניין היהודי הזקן.
"ברוך השם", השיב רבי יחיאל, "אבינו שבשמיים אינו עוזב אף פעם את בני ישראל ותמיד נמצא עמם ושומר עליהם".
רבי יחיאל הביט מולו ונדהם לראות שהזקן נעלם לפתע כלא היה. לאחר מכן התעשת ומיד מצא את הדרך לצאת מסבך היער.
כאשר הגיע לביתו בתום מסעו, הלך לקבל שלום מחותנו. מיד כאשר פתח את הדלת להיכנס, אמר לו הבעל שם טוב: "הלא התרעתי בפניך וביקשתי ממך שתיזהר בדיבורך! אמרתי לך שכאשר אדם נמצא בדרך עליו להשכיל ולדעת מה לענות. ולמה לא השכלת להשיב כהוגן?!"
רבי יחיאל עמד משתומם. הוא לא הבין כלל למה מתכוון חותנו הקדוש.
"הנה אברהם אבינו", הסביר הבעל שם טוב, "עומד תדיר לפני כסא הכבוד וצועק אל הבורא אודות אריכות הגלות המר הזה שאין לו קץ, ומה יהיה בסופם של בני ישראל. והקדוש ברוך הוא עונה לו כי אינו עוזבם, וגם בגלותם הוא נמצא איתם, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה, שהקדוש ברוך הוא הולך יחד עם בני ישראל בגלות. הצדיקים פעלו בתפילתם שאברהם אבינו לא יסכים לתשובה זו, אלא ירעיש עולמות ויטען שהוא רוצה לרדת לעולם כדי להיווכח בעצמו אם נכון הדבר. טענתו נתקבלה והסכימו בשמיים שירד לעולם הזה וישאל אותך לגבי מצבם של היהודים. גם אברהם אבינו הסכים, שאם אתה תאמר כדברי הקדוש ברוך הוא שאין הגלות נוראה כל כך, אזי גם הוא יקבל זאת בשלווה, ולא יזעק יותר על אריכות הגלות".
"דע לך כי הזקן שפגשת ביער היה אברהם אבינו. הוא שאל אותך על מצב היהודים ואתה ענית לו שמצבם טוב, שהקדוש ברוך הוא שומר ועוזר ומציל אותם תמיד. וכך חזר אברהם אבינו למקומו בשמחה ושוב לא הרעיש עולמות על הגאולה השלמה, ובגלל תשובתך נדחתה הגאולה..."
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
