ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בין הקהל הגדול נדחק גם ברוך מרדכי, שואב המים של שכונת 'מאה שערים'. הוא ניגש אל הרב לברכת 'לחיים' ולתימהון כולם פצה השתקן את פיו ופנה ישירות לרב:
"רבי! היום מלאו שבעים שנה ליום שבו נכנסתי בבריתו של אברהם אבינו!"
הקהל פרץ בצחוק והשמחה הרקיעה שחקים: "שואב המים שלנו כבר טעם מן הטיפה המרה", אמרו רבים, אך הרב לא שחק וקיבל את דבריו ברצינות גמורה:
"אם כך, מגיעה לך כוס יין גדולה!", רמז הרב, ומיד נמזג לשואב המים בספל יין משובח. הרב הגיש בעצמו את הספל לברוך מרדכי, שלא היה יכול לסרב לרב וגמע מהיין. כיוון שנכנס היין בקרבו, כבר לא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. הוא החל להשתולל, פיזז וכרכר על השולחנות כמטורף.
נוכחותו של שואב המים השיכור הפרה את שמחת הפורים לנוכחים הרבים. כרכוריו של עם הארץ בפני הצדיק לא נשאו חן בעיני החסידים והם ניסו לדוחפו ולגרשו. והנה נשא הרב את עיניו לעבר ברוך מרדכי, המפזז מולו על השולחן, וקרא בזעם: "מדוע הנך משתולל, זקן?! קדושת פורים! דרך ארץ!"
קולו של הרב המשיך להרעים:
"הלא טוב יותר כי תפסיק את השתוללותך ותאמר לפני הקהל דברים טובים בהלכה או באגדה!"
הס הושלך בקהל. עיני כולם הביטו אל הרב בתדהמה: "מה רוצה הרב מעם הארץ שהשתכר כגוי?!" שואב המים שאל: "באיזה עניין רוצה הרבי שאומר?"
נשמעו קולות מבין הקהל: "סלקו את המחוצף! גם בפורים יש גבול להשתוללות!"
אך שוב נשמע קולו של הרב: "אמור בענייני פורים!"
ברוך מרדכי לא התרצה מיד לבקשת הרב:
"עניני פורים? חה, חה, חה, הרי ישנה גמרא על כך ומגילה שלמה, ומה יש לי להוסיף?!"
"ומה אומרת הגמרא במגילה?", שאל הרב.
כהרף עין החל ברוך מרדכי לפרש את דברי הגמרא בשטף. דפי גמרא שלמים נפלטו מפיו כשהם מבוארים בטוב טעם ודעת. הוא עמד על השולחן, כל הקהל הצטופף מוכה תימהון, וכולם הקשיבו לפיו המפיק מרגליות, דף אחרי דף עם רש"י ותוספות, ראשונים ואחרונים.
הנאספים השתוממו: "שומו שמיים! האם ערים אנו או חולמים?! האם זהו שואב המים ההונגרי או סתם דיבוק או גלגול שנדבק בנשמתו, ורבנו עמל עתה להוציאו ולגרשו למנוחתו בעולם הבא?!"
הרב לא הרפה. הוא משך את שואב המים מעניין לעניין, שאל קושיות מתוך מסכת 'שבת' וברוך מרדכי ענה לעומתו בדיוק נמרץ. ושוב שאל ממסכתות נוספות וברוך מרדכי השיבו בבקיאות עצומה בכל חדרי תורה, ותרץ את כל קושיותיו.
הקהל נדהם לשמע דבריו המאלפים של שואב המים, ומעיני הרב נגרו דמעות.
ברוך מרדכי, שהיה שתוי עד כדי אבדן חושים, נפל ארצה לאחר שדרש שעתיים תמימות. החסידים הניחוהו בעזרת הנשים של בית המדרש, שם ישן שעות מספר. בקושי רב עוררוהו לתפילת המנחה. לא חלפו שעות מעטות והעיר ירושלים נעשתה כמרקחה. כחץ מקשת פשטה השמועה, כי רבי ברוך מרדכי שואב המים הינו גאון אדיר, וכי במשך כל שבעים שנותיו הוליך שולל את בני העולם כולו, שחשבוהו לעם הארץ גמור.
ירושלים המלאה בגאונים וצדיקים צהלה ושמחה על הגילוי המופלא, ואילו ברוך מרדכי הצטער מאוד על כך שכל עמל חייו להצניע את גדלותו בתורה ירד לטמיון בגלל ספל אחד של יין. יהודי ירושלים לא הניחו לו להמשיך ולהתפרנס משאיבת מים. מרוב מרירות לבו נפל למיטת חוליו. רבים נהרו אליו כדי להקל עליו ולמלא את מחסורו, אך הוא מאן להתנחם. כאשר הלך רבי ברוך מרדכי לבית עולמו סיפרו מקובלי ירושלים כי היה מל"ו הצדיקים של דורו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
