ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בין הקהל הגדול נדחק גם ברוך מרדכי, שואב המים של שכונת 'מאה שערים'. הוא ניגש אל הרב לברכת 'לחיים' ולתימהון כולם פצה השתקן את פיו ופנה ישירות לרב:
"רבי! היום מלאו שבעים שנה ליום שבו נכנסתי בבריתו של אברהם אבינו!"
הקהל פרץ בצחוק והשמחה הרקיעה שחקים: "שואב המים שלנו כבר טעם מן הטיפה המרה", אמרו רבים, אך הרב לא שחק וקיבל את דבריו ברצינות גמורה:
"אם כך, מגיעה לך כוס יין גדולה!", רמז הרב, ומיד נמזג לשואב המים בספל יין משובח. הרב הגיש בעצמו את הספל לברוך מרדכי, שלא היה יכול לסרב לרב וגמע מהיין. כיוון שנכנס היין בקרבו, כבר לא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. הוא החל להשתולל, פיזז וכרכר על השולחנות כמטורף.
נוכחותו של שואב המים השיכור הפרה את שמחת הפורים לנוכחים הרבים. כרכוריו של עם הארץ בפני הצדיק לא נשאו חן בעיני החסידים והם ניסו לדוחפו ולגרשו. והנה נשא הרב את עיניו לעבר ברוך מרדכי, המפזז מולו על השולחן, וקרא בזעם: "מדוע הנך משתולל, זקן?! קדושת פורים! דרך ארץ!"
קולו של הרב המשיך להרעים:
"הלא טוב יותר כי תפסיק את השתוללותך ותאמר לפני הקהל דברים טובים בהלכה או באגדה!"
הס הושלך בקהל. עיני כולם הביטו אל הרב בתדהמה: "מה רוצה הרב מעם הארץ שהשתכר כגוי?!" שואב המים שאל: "באיזה עניין רוצה הרבי שאומר?"
נשמעו קולות מבין הקהל: "סלקו את המחוצף! גם בפורים יש גבול להשתוללות!"
אך שוב נשמע קולו של הרב: "אמור בענייני פורים!"
ברוך מרדכי לא התרצה מיד לבקשת הרב:
"עניני פורים? חה, חה, חה, הרי ישנה גמרא על כך ומגילה שלמה, ומה יש לי להוסיף?!"
"ומה אומרת הגמרא במגילה?", שאל הרב.
כהרף עין החל ברוך מרדכי לפרש את דברי הגמרא בשטף. דפי גמרא שלמים נפלטו מפיו כשהם מבוארים בטוב טעם ודעת. הוא עמד על השולחן, כל הקהל הצטופף מוכה תימהון, וכולם הקשיבו לפיו המפיק מרגליות, דף אחרי דף עם רש"י ותוספות, ראשונים ואחרונים.
הנאספים השתוממו: "שומו שמיים! האם ערים אנו או חולמים?! האם זהו שואב המים ההונגרי או סתם דיבוק או גלגול שנדבק בנשמתו, ורבנו עמל עתה להוציאו ולגרשו למנוחתו בעולם הבא?!"
הרב לא הרפה. הוא משך את שואב המים מעניין לעניין, שאל קושיות מתוך מסכת 'שבת' וברוך מרדכי ענה לעומתו בדיוק נמרץ. ושוב שאל ממסכתות נוספות וברוך מרדכי השיבו בבקיאות עצומה בכל חדרי תורה, ותרץ את כל קושיותיו.
הקהל נדהם לשמע דבריו המאלפים של שואב המים, ומעיני הרב נגרו דמעות.
ברוך מרדכי, שהיה שתוי עד כדי אבדן חושים, נפל ארצה לאחר שדרש שעתיים תמימות. החסידים הניחוהו בעזרת הנשים של בית המדרש, שם ישן שעות מספר. בקושי רב עוררוהו לתפילת המנחה. לא חלפו שעות מעטות והעיר ירושלים נעשתה כמרקחה. כחץ מקשת פשטה השמועה, כי רבי ברוך מרדכי שואב המים הינו גאון אדיר, וכי במשך כל שבעים שנותיו הוליך שולל את בני העולם כולו, שחשבוהו לעם הארץ גמור.
ירושלים המלאה בגאונים וצדיקים צהלה ושמחה על הגילוי המופלא, ואילו ברוך מרדכי הצטער מאוד על כך שכל עמל חייו להצניע את גדלותו בתורה ירד לטמיון בגלל ספל אחד של יין. יהודי ירושלים לא הניחו לו להמשיך ולהתפרנס משאיבת מים. מרוב מרירות לבו נפל למיטת חוליו. רבים נהרו אליו כדי להקל עליו ולמלא את מחסורו, אך הוא מאן להתנחם. כאשר הלך רבי ברוך מרדכי לבית עולמו סיפרו מקובלי ירושלים כי היה מל"ו הצדיקים של דורו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
