ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
נשאלת השאלה מדוע אנחנו מציינים את העובדה שה' הוציא אותנו ביד חזקה, האם זה חשוב שזה היה ביד חזקה? הרי העיקר שה' הוציא אותנו מעבדות לחרות? הרי גם אילו ה' היה מוציא אותנו ממצרים בדרכי שלום מבלי שהכה את מצרים היה עלינו להודות לו? ואולי אדרבא האם לא היה עדיף שה' יוציא אותנו בדרך של הסכמה, שייתן בלב פרעה רוח של שלום ורוח של רצון טוב והוא היה משחרר אותנו מרצונו, האם זה לא היה עדיף מאשר ההוצאה בכח ביד חזקה ובזרוע נטויה והמצרים נעשו לנו לשונאים?
התשובה לשאלה היא, שדווקא עיקר התודה שעלינו להודות לה' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה. חסד עשה אתנו ריבונו של עולם שהוציא אותנו בדרך זו, כי ע"י כך נודע בעולם כולו שה' אלוקי עולם בחר בנו לעמו.
המכות הגדולות הניסיות, שהכל ראו כי הן אלוקיות, ככתוב, ויאמרו החרטומים אצבע ה' היא וכי יד ה' היא. כי אכן רק הקב"ה בורא העולם יכול לעשות אותות ומופתים כאלו, והוא עשה זאת בשביל להוציא את עם ישראל ממצרים, ומכאן יסיקו שעם ישראל נבחר להיות עם ה'. מעתה בעתיד תמיד יזהו את עם ישראל כעם של רבונו של עולם, ודבר הזה מבטיח את קיומו של עם ישראל.
הנה כשחטאו ישראל בחטא העגל והקב"ה רצה לכלותם, עמד משה רבנו והתפלל אל ה' ואמר להקב"ה שאי אפשר לכלות את ישראל חס וחלילה כי זה יהיה חילול ה', כי בעת שנגאלו ממצרים נודע בעולם שעם ישראל עם ה' המה, ואם הקב"ה יכלה את ישראל, יאמרו הגויים שלא יכול הקב"ה להביאם לארץ ישראל, לכן הוא כילה אותם במדבר. למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם וכו'.
אמור מעתה שהמכות שהקב"ה הכה את מצרים באותות ובמופתים הם פרסמו את הקשר בין הקב"ה ובין ישראל, ודבר זה מבטיח לישראל את הצלתם מכל צרה במשך כל הדורות. גם אם יחטאו חס וחלילה ולא יהיו ראויים מצד עצמם להצלה, אבל ה' למען שמו הגדול הקשור בישראל, מציל את ישראל מכל צרתם.
נמצא שחסד גדול עשה ה' אתנו לא רק בעובדה שהוא הוציא אותנו ממצרים לחרות עולם, אלא גם ואולי בעיקר, שהוא הכה את המצרים מכות גדולות אלוקיות שבזה שם ה' נקשר בעם ישראל. כבוד ישראל הוא כבוד ה'. וחס וחלילה כשישראל בצרה שם השם מתחלל, ומובטח על כן שלעולם עם ישראל יתקיים וינצל מכל צרה, גם אם מצדו לא תהיה לו חס וחלילה כל זכות.
על כן הננו מודים לריבונו של עולם על כל מכה ומכה שנתן למצרים, כי בכל מכה נקשר יותר שם שמים בישראל. והוא מה שאנחנו אומרים בהלל הגדול: "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו, ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו...". המכות הללו הם חסד לעולם. בזכותם הקב"ה מגן עלינו ומצילנו מכל צרה. דברים מעין אלו אפשר למצוא בפירושו של הגאון ר' יעקב מליטא בעל "מעשה נסים" על הגדה של פסח.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
