ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התשובה לכך פשוטה: היחס של רבני יש"ע והמתנחלים לצה"ל ידוע ומפורסם. צה"ל והמתנחלים זהו דבר אחד! לשניהם מטרה אחת משותפת. אין ולא יכולה להיות מתיחות בין שניהם, כי המטרה האחת המשותפת מחברת אותם חיבור גמור. המטרה היא להאחז בארץ ולשלוט בה. מאז ומתמיד ההתיישבות וצה"ל היו שתי זרועות המשלימות זו את זו. המגמה המשותפת שלהם היתה ותהיה האחזות בארץ מולדתנו, ארץ-ישראל.
פעמיים כבשנו את ארץ-ישראל, פעם בזמן יהושע בן נון ופעם בזמן בית שני, בימי עזרא ונחמיה. בפעם הראשונה כבשנו את ארץ-ישראל בדרך מלחמתית, ובפעם השניה בדרך התיישבותית, ואילו כעת אנו שבים לארץ בשתי הדרכים גם יחד: בדרך החזקה - ההתיישבות, הבנין והנטיעה, ובדרך הכיבוש. הצבא וההתיישבות ביחד משלימים זה את זה. על-כן לא יכול להיות עימות בין צה"ל ובין המתנחלים האוהבים כל-כך את צה"ל. ההפגנות אינם נגד צה"ל, ההפגנות הם בעד צה"ל! ההפגנות הם נגד הטרור הערבי המרושע. ההפגנות הם בעד לתת לצה"ל את האפשרות ללחום בטרור מלחמת חורמה. ההפגנות הם נגד כבילת הידים של חיילי צה"ל, המפריעה לו למלא את תפקידו בצורה מושלמת.
מי שמנסה להציג את ההפגנות נגד הטרור כאילו הם הפגנות נגד צה"ל, מעוות את האמת. היחס העמוק של רבני יש"ע לצבא, הכרת הערך של צה"ל, אשר החיבה אליו שמורה בליבם של רבני יש"ע, היא עמוקה יותר מאשר בליבם של רבים מקציני צה"ל הבכירים בעצמם. אני הייתי אף רוצה לקוות שהחיבה היא הדדית.
אם ישאל השואל, אמנם יתכן שכוונת הרבנים טובה, אבל עובדה היא שההפגנות מצטיירות בתקשורת כאילו רבני יש"ע קוראים להתעמתות עם צה"ל, האם לא צריך להמנע מלעשות דברים שמתקבלים בצורה לא נכונה, למרות שהם בעצמם ודאי צודקים וישרים?
תשובתי היא, אם המעשים נכונים וצודקים, אם ההפגנות צודקות מצד עצמם, כי אסור לשתוק מול הטרור הערבי המרושע, וצריך למחות ולתבוע את האחראים לתקן את המצב, וההפגנות אף מועילות ומשפיעות לתיקון המצב, - שכן האחראים בממשלה לא יכולים להתעלם מהן, - אזי יש להמשיך ולהפגין למרות הנסיונות של התקשורת לעוות את משמעותן. אחרי שההפגנות ישיגו את מטרתן ויצילו חיי יהודים, יש בהחלט צורך להסביר ולשכנע שאין נתק בין המתנחלים ובין צה"ל, אלא הקשר הוא הדוק, חזק ועמוק. אף אחד לא יוכל לפגוע באחדות האמיתית שבין צה"ל לבין ההתיישבות ביש"ע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
