ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"כאשר לפי התפתחות המדע הטכנולוגי משתנים כסדר דברים. והנה הובא בפנינו חוו"ד טכנית של טכנאי ומהנדסי מעליות מומחים ומוסמכים, ונתברר לנו שע"י השימוש במעליות אלו בין בעליה בין בירידה נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא".
מכון 'צומת' עוסק שנים רבות בבדיקות ובאישורי מעליות שבת, ויש לנו אחריות הלכ-טכנית בנדון. לפיכך אני מוצא לנכון לפרסם 'צפירת ארגעה' לנוכח הפולמוס המתחולל.
המסמך דלהלן הוא בעיקרו עובדתי, ושווה לכל נפש, ללא נימוקים הלכתיים מפורטים.
עיקרי דבריי הם:
(1) קיימת מחלוקת בענין מעלית-שבת מזה כ-50 שנה.
(2) הרבנים שפרסמו עתה פסק להחמיר הביעו גם בעבר דעת מחמירה.
(3) לדידם של המקילים לא נתחדש עתה משהו עקרוני המשנה את תמונת המצב לחומרא.
א. עובדות:
1. מעלית שבת עולה ויורדת עם אנשים ובלעדיהם באותם זמנים ובאותו קצב.
2. במעלית שבת מבוטלים אלמנטים רבים, כמו חיישן מרחב הדלת, שקילת עומס, לחצנים ומתגים שונים, מעגלי בטחונות בעת החנייה בקומות וכד'.
3. מיפרט מעליות-שבת כולל גם דרישות המיועדות למנוע טעויות, כמו התראה לפני סגירת דלת, השהייה חוזרת אם חלף זמן ההמתנה, מאורר ותאורה אוטומטיים, נורית סימון, שילוט ועוד. המיפרט מופיע באתר מכון 'צומת':
http://www.zomet.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Maalit-mifrat-2008-f.pdf?SearchParam=
4. לאדם יש משקל ולפי חוקי הטבע הוא משפיע במשהו על מנוע המעלה או מוריד אותו.
5. השפעת המשקל על המהירות והזמן היא 'אפסית'; לא ניכרת ולא נחשבת במושגים אנושיים. המעלית תנוע ותעצור באותם זמנים ובאותה מהירות עם אדם או בלעדיו.
ב. ההיתר ההלכתי ה'ותיק':
1. מזה קרוב ליובל שנים קיים היתר הלכתי לשימוש במעלית שבת הנסמך בעיקר על פסקו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, ותלמידו המובהק הגר"י נויבירט שליט"א.
רצ"ב אישור בכתב-ידו של הגרשז"א. להלן נימוקיו:
2. בעליה - השפעת המשקל על 'תוספת המאמץ' בתחנת הכח לא מורגשת, לא ניתנת למדידה וזניחה לחלוטין מבחינה הלכתית. יתר על כן, ספק רב היא אם בכלל קיימת (שהרי בו-זמנית משתנים נתונים אחרים אצל כלל צרכני החשמל; כאן מופעל ושם מופסק).
הנכנס לבית עם מיזוג אויר משפיע יותר ובוודאות גבוהה יותר .
3. בירידה – להלן תמצית הטענות שהועלו בקשר להשפעת משקל האדם, ותשובותיהן בצידן. מעורבות משקל האדם היא כפולה:
א. טענה ראשונה : האדם מסייע למנוע לדחוף את המעלית כלפי מטה, בבחינת 'שנים שעשו', ולכן הוא שותף לפעולה החשמלית העוצרת את המעלית בכל קומה, באמצעות מתג המופעל ע"י תנועת המעלית כלפי מטה.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א (ראו גם שמירת שבת כהלכתה פ' מא הע' קמ):
1. הכל היה מתרחש בדיוק באותו זמן ובאותה מהירות גם בלעדי האדם. 'תרומתו' משולה לדוחף עגלה שממילא נוסעת ואין לכך משמעות הלכתית.
2. האדם איננו מעונין בהשפעה זו, וגם אם הוא מודע לה אין איסור בכך.
3. השפעת האדם איננה אקטיבית אלא פסיבית, בהיותו בעל 'כובד'. בעת כניסתו למעלית לא מתרחש דבר, ולכן השפעה עקיפה כזו באמצעות הכובד מותרת.
4. מדובר בהשפעה מיזערית וזניחה שההלכה לא מתחשבת בה. היא פחותה ממי שנכנס לבית שיש בו מיזוג אויר ומשפיע על הטמפ' ועל ההפעלה החשמלית.
ב. טענה שניה : יש מעליות מוסדיות כבדות (לא מצוי כלל בבתי מגורים) שבהן בעת עצירה לעתים מתפרקת אנרגיה למשך חלקיק שניה, מעין תופעה של 'ייצור חשמל'. כמות האנרגיה פרופורציונית לעוצמת הבלימה המושפעת גם מן המשקל.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א :
1. יצירת האנרגיה (באותן מעליות כבדות שאכן זה קיים. בפועל כמעט תמיד המציאות היא ב'ספק') היא טפילית ולא נחשבת מנקודת איכפתיות האדם.
2. נימוקים 3-4 בסעיף הקודם תקפים גם לכאן.
4. ראוי לציין כי לפחות 3 מתוך הרבנים שפרסמו זה עתה מודעת-איסור (הרבנים קרליץ, קנייבסקי ווואזנר שליט"א) אסרו גם בעבר את השימוש במעלית שבת ולא הסכימו להיתרו הנ"ל של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. השמועות בשם הגרש"י אלישיב שליט"א הן שהוא נמנע מלאסור, ואולי אף הבהיר לשואליו ש"יש על מי לסמוך".
ג. מה נשתנה בתש"ע?
חוות הדעת הטכנית ששימשה עילה ל'פסק החדש' יצרה מצג כאילו נתגלו שינויים של ממש בפיקוד מעליות שבת המשפיעים מבחינה הלכתית. בתקשורת נחשף שמדובר במסמך מטעם 'יוסי מעליות' מבני-ברק (נמצא באתר). להלן הבהרת פרטיו ותשובה בצידם:
1. "בשאלה של צריכת החשמל"
'חוות הדעת' איננה טוענת שמשהו נתחדש בנקודה זו. מדובר בשיחזור ההערות מלפני 'יובל'. יצויין כי ההיתר של מכון 'צומת' איננו מסתמך על "פטנטים של גרמא", כנטען, אלא על היתר מהותי של הגרשז"א ותלמידיו ממשיכי-משנתו, כמפורט לעיל.
2. "בדבר מעליות מסוג VVVF ו-MRL"
א. אבאר את ה'בעיה' למרות שבמסמך 'חוות הדעת' היא עמומה לחלוטין. בשנים האחרונות מתקינים לעתים במעליות מהירות (לא מצוי כלל בבתי מגורים!) מערכת בקרה דגיטלית המווסתת את מהירות התאוצה בעת ההפלגה (התחלת הנסיעה) ואת ההאטה בסיומה. המטרה: רכות ועדינות מסוימת בתנועה.
ב. בקרת המהירות נעשית באמצעות מנגנון אלקטרוני הדוגם את מתיחוּת הכבל שעליו תלויה המעלית. הדגימה והבקרה מתרחשים רק באלפית השניה של התחלת ההפלגה. אין כל משמעות למתיחות הכבלים, ולאלקטרוניקה המזהה זאת, בעת הכניסה למעלית או כאשר היא בתנועה.
ג. לבקרת תנועה זו יש משמעות כשנוסעים קומות רבות בבת אחת, במהירות גבוהה. זו כמעט לא קיימת/מורגשת בנסיעת קומה בודדת, כמו במעלית שבת.
תשובתנו ההלכ-טכנית:
א. כל ההיתרים שנאמרו במעלית-שבת 'ותיקה' תקפים גם כלפי בקרה זו, כמו (1) זניחות ההשפעה במהלך של קומה בודדת, (2) אי-איכפתיות לאדם, (3) השפעת המשקל היא בדרך פסיבית בלבד בהיותו בעל 'כובד', ללא מעשה אקטיבי.
ב. יתר על כן, ההשפעה של מערכת בקרה זו היא לכל היותר בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח), ורבו המתירים (מעבר לבית מדרשו של הגרש"ז אוירבך), כמו ההיתר המקובל לווסת עוצמת מכשיר שמיעה וכד'. גם השער לגילוי מתכות בכותל המערבי פועל בשבת לפי עקרון זהה וזכה להסכמות הלכתיות רבות.
ד. מסקנות:
1. במעליות ביתיות רגילות לא נתחדש שום דבר.
2. גם במעליות מוסדיות משוכללות אין ב'חידוש' של בקרת המהירות שום דבר עקרוני המצדיק להחמיר במעלית שבת, למי שנהג להקל עד כה.
3. שלשה מתוך ארבעת הרבנים שבשמם התפרסמה עתה מודעת האיסור אסרו גם בעבר.
4. מוצע לא לקבל 'פסקי הלכה' מתוך מודעות, ללא הנמקות וללא דיון מול 'הצד השני'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
