ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"כאשר לפי התפתחות המדע הטכנולוגי משתנים כסדר דברים. והנה הובא בפנינו חוו"ד טכנית של טכנאי ומהנדסי מעליות מומחים ומוסמכים, ונתברר לנו שע"י השימוש במעליות אלו בין בעליה בין בירידה נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא".
מכון 'צומת' עוסק שנים רבות בבדיקות ובאישורי מעליות שבת, ויש לנו אחריות הלכ-טכנית בנדון. לפיכך אני מוצא לנכון לפרסם 'צפירת ארגעה' לנוכח הפולמוס המתחולל.
המסמך דלהלן הוא בעיקרו עובדתי, ושווה לכל נפש, ללא נימוקים הלכתיים מפורטים.
עיקרי דבריי הם:
(1) קיימת מחלוקת בענין מעלית-שבת מזה כ-50 שנה.
(2) הרבנים שפרסמו עתה פסק להחמיר הביעו גם בעבר דעת מחמירה.
(3) לדידם של המקילים לא נתחדש עתה משהו עקרוני המשנה את תמונת המצב לחומרא.
א. עובדות:
1. מעלית שבת עולה ויורדת עם אנשים ובלעדיהם באותם זמנים ובאותו קצב.
2. במעלית שבת מבוטלים אלמנטים רבים, כמו חיישן מרחב הדלת, שקילת עומס, לחצנים ומתגים שונים, מעגלי בטחונות בעת החנייה בקומות וכד'.
3. מיפרט מעליות-שבת כולל גם דרישות המיועדות למנוע טעויות, כמו התראה לפני סגירת דלת, השהייה חוזרת אם חלף זמן ההמתנה, מאורר ותאורה אוטומטיים, נורית סימון, שילוט ועוד. המיפרט מופיע באתר מכון 'צומת':
http://www.zomet.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Maalit-mifrat-2008-f.pdf?SearchParam=
4. לאדם יש משקל ולפי חוקי הטבע הוא משפיע במשהו על מנוע המעלה או מוריד אותו.
5. השפעת המשקל על המהירות והזמן היא 'אפסית'; לא ניכרת ולא נחשבת במושגים אנושיים. המעלית תנוע ותעצור באותם זמנים ובאותה מהירות עם אדם או בלעדיו.
ב. ההיתר ההלכתי ה'ותיק':
1. מזה קרוב ליובל שנים קיים היתר הלכתי לשימוש במעלית שבת הנסמך בעיקר על פסקו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, ותלמידו המובהק הגר"י נויבירט שליט"א.
רצ"ב אישור בכתב-ידו של הגרשז"א. להלן נימוקיו:
2. בעליה - השפעת המשקל על 'תוספת המאמץ' בתחנת הכח לא מורגשת, לא ניתנת למדידה וזניחה לחלוטין מבחינה הלכתית. יתר על כן, ספק רב היא אם בכלל קיימת (שהרי בו-זמנית משתנים נתונים אחרים אצל כלל צרכני החשמל; כאן מופעל ושם מופסק).
הנכנס לבית עם מיזוג אויר משפיע יותר ובוודאות גבוהה יותר .
3. בירידה – להלן תמצית הטענות שהועלו בקשר להשפעת משקל האדם, ותשובותיהן בצידן. מעורבות משקל האדם היא כפולה:
א. טענה ראשונה : האדם מסייע למנוע לדחוף את המעלית כלפי מטה, בבחינת 'שנים שעשו', ולכן הוא שותף לפעולה החשמלית העוצרת את המעלית בכל קומה, באמצעות מתג המופעל ע"י תנועת המעלית כלפי מטה.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א (ראו גם שמירת שבת כהלכתה פ' מא הע' קמ):
1. הכל היה מתרחש בדיוק באותו זמן ובאותה מהירות גם בלעדי האדם. 'תרומתו' משולה לדוחף עגלה שממילא נוסעת ואין לכך משמעות הלכתית.
2. האדם איננו מעונין בהשפעה זו, וגם אם הוא מודע לה אין איסור בכך.
3. השפעת האדם איננה אקטיבית אלא פסיבית, בהיותו בעל 'כובד'. בעת כניסתו למעלית לא מתרחש דבר, ולכן השפעה עקיפה כזו באמצעות הכובד מותרת.
4. מדובר בהשפעה מיזערית וזניחה שההלכה לא מתחשבת בה. היא פחותה ממי שנכנס לבית שיש בו מיזוג אויר ומשפיע על הטמפ' ועל ההפעלה החשמלית.
ב. טענה שניה : יש מעליות מוסדיות כבדות (לא מצוי כלל בבתי מגורים) שבהן בעת עצירה לעתים מתפרקת אנרגיה למשך חלקיק שניה, מעין תופעה של 'ייצור חשמל'. כמות האנרגיה פרופורציונית לעוצמת הבלימה המושפעת גם מן המשקל.
התשובה מבית מדרשו של הגרשז"א :
1. יצירת האנרגיה (באותן מעליות כבדות שאכן זה קיים. בפועל כמעט תמיד המציאות היא ב'ספק') היא טפילית ולא נחשבת מנקודת איכפתיות האדם.
2. נימוקים 3-4 בסעיף הקודם תקפים גם לכאן.
4. ראוי לציין כי לפחות 3 מתוך הרבנים שפרסמו זה עתה מודעת-איסור (הרבנים קרליץ, קנייבסקי ווואזנר שליט"א) אסרו גם בעבר את השימוש במעלית שבת ולא הסכימו להיתרו הנ"ל של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. השמועות בשם הגרש"י אלישיב שליט"א הן שהוא נמנע מלאסור, ואולי אף הבהיר לשואליו ש"יש על מי לסמוך".
ג. מה נשתנה בתש"ע?
חוות הדעת הטכנית ששימשה עילה ל'פסק החדש' יצרה מצג כאילו נתגלו שינויים של ממש בפיקוד מעליות שבת המשפיעים מבחינה הלכתית. בתקשורת נחשף שמדובר במסמך מטעם 'יוסי מעליות' מבני-ברק (נמצא באתר). להלן הבהרת פרטיו ותשובה בצידם:
1. "בשאלה של צריכת החשמל"
'חוות הדעת' איננה טוענת שמשהו נתחדש בנקודה זו. מדובר בשיחזור ההערות מלפני 'יובל'. יצויין כי ההיתר של מכון 'צומת' איננו מסתמך על "פטנטים של גרמא", כנטען, אלא על היתר מהותי של הגרשז"א ותלמידיו ממשיכי-משנתו, כמפורט לעיל.
2. "בדבר מעליות מסוג VVVF ו-MRL"
א. אבאר את ה'בעיה' למרות שבמסמך 'חוות הדעת' היא עמומה לחלוטין. בשנים האחרונות מתקינים לעתים במעליות מהירות (לא מצוי כלל בבתי מגורים!) מערכת בקרה דגיטלית המווסתת את מהירות התאוצה בעת ההפלגה (התחלת הנסיעה) ואת ההאטה בסיומה. המטרה: רכות ועדינות מסוימת בתנועה.
ב. בקרת המהירות נעשית באמצעות מנגנון אלקטרוני הדוגם את מתיחוּת הכבל שעליו תלויה המעלית. הדגימה והבקרה מתרחשים רק באלפית השניה של התחלת ההפלגה. אין כל משמעות למתיחות הכבלים, ולאלקטרוניקה המזהה זאת, בעת הכניסה למעלית או כאשר היא בתנועה.
ג. לבקרת תנועה זו יש משמעות כשנוסעים קומות רבות בבת אחת, במהירות גבוהה. זו כמעט לא קיימת/מורגשת בנסיעת קומה בודדת, כמו במעלית שבת.
תשובתנו ההלכ-טכנית:
א. כל ההיתרים שנאמרו במעלית-שבת 'ותיקה' תקפים גם כלפי בקרה זו, כמו (1) זניחות ההשפעה במהלך של קומה בודדת, (2) אי-איכפתיות לאדם, (3) השפעת המשקל היא בדרך פסיבית בלבד בהיותו בעל 'כובד', ללא מעשה אקטיבי.
ב. יתר על כן, ההשפעה של מערכת בקרה זו היא לכל היותר בדרך של 'שינוי זרם' (או מתח), ורבו המתירים (מעבר לבית מדרשו של הגרש"ז אוירבך), כמו ההיתר המקובל לווסת עוצמת מכשיר שמיעה וכד'. גם השער לגילוי מתכות בכותל המערבי פועל בשבת לפי עקרון זהה וזכה להסכמות הלכתיות רבות.
ד. מסקנות:
1. במעליות ביתיות רגילות לא נתחדש שום דבר.
2. גם במעליות מוסדיות משוכללות אין ב'חידוש' של בקרת המהירות שום דבר עקרוני המצדיק להחמיר במעלית שבת, למי שנהג להקל עד כה.
3. שלשה מתוך ארבעת הרבנים שבשמם התפרסמה עתה מודעת האיסור אסרו גם בעבר.
4. מוצע לא לקבל 'פסקי הלכה' מתוך מודעות, ללא הנמקות וללא דיון מול 'הצד השני'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











