ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצות עשה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו"(שמות כ' ח').
ואמרו חז"ל קדשהו בדברים - בכניסתו בקידוש, וביציאתו בהבדלה.
ואמרו חז"ל קדשהו בדברים - בכניסתו בקידוש, וביציאתו בהבדלה.
מצוה לספר
גם שנים רבות לאחר פטירתו, היו מזכירים יהודי העיר סלוצק את שמו של רבם הגדול - הרידב"ז, בדחילו ורחימו. כל יהודי בעיר ידע לספר על התמדתו הנפלאה של רבם האהוב ומסירות נפשו על התורה. ידוע היה כי הרידב"ז היה נכנס מידי יום לבית המדרש הגדול, מתיישב בפינתו, ולומד ברציפות ללא הפסקה למעלה משתים עשרה שעות! את בית הכנסת הזה בחר היות ומפאת גודלו לא ניתן היה לחממו, והקור גרם לכך שלא נרדם בלימודו. כל ילד בעיר ידע לספר כי הרב אוכל מידי יום ארוחה אחת בלבד, על מנת שלא לבזבז זמן בארוחות נוספות.
זקני העיר ידעו לספר כי פעם חלה הרידב"ז במחלה קשה ביותר עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם לאחר מספר ימים התעורר הרב, וסיפר כי הובא לדין בפני הבית דין של מעלה. לזכותו טען על התמדתו המרובה, ועל מסירות נפשו לכתיבת פירושו המפורסם על הירושלמי. אולם בית הדין לא הסתפק בכך, עד שבא מלאך ואמר לזכותו של הרב כי הוא מקפיד לערוך את השולחן לכבוד שבת כבר ביום חמישי, ומעשה זה שיכנע את הבית דין של מעלה להאריך את חייו...
זמן לא רב לאחר התמנותו של הרב יחיאל מיכל עפשטיין- בעל 'ערוך השולחן', לרב בעיר נובהרדוק, כינס את כל תושבי העיר לאסיפה מיוחדת. הרב הצעיר פתח בדרשה ארוכה בדבר חשיבותה של השבת, וסיים ואמר: "על מנת לכבד את השבת כפי הראוי, מהשבוע לא נקבל את השבת בשקיעת החמה כפי שאנו רגילים, אלא בעוד היום גדול נתאסף יחד לבית הכנסת, נתפלל ונקבל את השבת. "הציבור יצא מהדרשה עם חיוך קל על השפתיים", ברור היה לכולם כי תקנתו החדשה של הרב לא תחזיק מעמד. כשראשי הקהל ניגשו אל הרב לשכנעו לוותר על תקנה זו, אמר להם כי כידוע תחנת הרכבת של העיר רחוקה ממנה מאוד, וכי העגלונים נוסעים לשם הלוך ושוב כל היום. ביום שישי העגלונים המביאים את אחרוני היהודים מגיעים לביתם לאחר שקיעת החמה, ובכך מחללים שבת. אולם כעת בעזרת התקנה החדשה, אף אחרון העגלונים יגיע עוד לפני השבת. הוסיף הרב ואמר: "השבת כמוה כחתונה, חתן המכבד את כלתו יעשה כל מאמץ להקדים מעט לחתונה ולא יגיע ברגע האחרון מתנשף כולו".
יום שישי בשעה היעודה פסע הרב, לבוש בגדי שבת אל עבר בית הכנסת. העוברים והשבים הביטו אל הרב משועשעים, מפני ששיערו כי לא ימצא איש בבית הכנסת. בית הכנסת אכן היה ריק מאנשים, ולרב לא נותרה ברירה, אלא לאסוף מנין של נערים איתם התפלל קבלת שבת וערבית. בשבת שלאחר מכן חזר המראה על עצמו, בית הכנסת היה ריק לחלוטין, והרב, לאחר מאמץ, הצליח לאסוף מנין נערים ולהתפלל עימהם. בתום תפילתו לא פנה הרב אל ביתו אלא המתין לבואם של המתפללים. כשאחד המתפללים ניגש אל התיבה כשליח ציבור מנע זאת ממנו הרב ואמר כי על פי החלטת המרא דאתרא התפילה התקיימה כבר, ומי שאיחר יתפלל ביחידות! בלית ברירה עמדו כל הקהל והתפללו קבלת שבת וערבית ביחידות, ומאז נהגו בנובהרדוק לקבל את השבת בשעה מוקדמת ביותר. ואמרו בהלצה כי בעת שאומרים בכל המדינה "לכה דודי" אזי בנובהרדוק כבר אומרים "לכה לישון".
מצוה להורות
כתב ה'חפץ חיים' זי"ע (בהקדמה למשנה ברורה חלק ג'), כי מי שאינו לומד הלכות שבת כסדר, קרוב לודאי שבכל שבת עובר על איסורי שבת ר"ל, לכן טוב לאדם לקבוע עיתים ללימוד מסודר של כל הלכות שבת.
מצוה להוסיף מהחול על הקודש. לכן יש לאדם לקבל על עצמו את השבת עוד קודם שקיעת החמה, וכן ימתין ביציאתה זמן מה לאחר צאת הכוכבים. בערב שבת יש להקפיד להתפלל מנחה לפני השקיעה שאז נכנסת כבר השבת, ואם בבית הכנסת מאחרים להתפלל מוטב שיתפלל ביחידות מאשר שיתפלל במנין אבל לאחר השקיעה. תוספת השבת על האדם אינה נעשית ממילא, אלא האדם צריך לקבל על עצמו את השבת בדיבור או לכל הפחות בהרהור. ואם אמר 'בואי בשלום' או 'מזמור שיר ליום השבת' חלה עליו קדושת השבת. אם בבית הכנסת קיבלו הציבור על עצמם את השבת, זה מחייב אף את זה שטרם הגיע לבית הכנסת, וכן את הנשים שבבית, ולכן ראוי לאדם להקדים ולהגיע לבית הכנסת קודם שהציבור יקבל שבת.
מי שקיבל על עצמו שבת יכול לבקש מיהודי אחר שטרם קיבל עליו את השבת לעשות עבורו כל מלאכה.
על הפסוק (ישעיה נ"ח י"ג): "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד", אמרו חז"ל: כיבוד הוא - שירחץ פניו וידיו בחמין לפני שבת, וילבש כסות ולבוש נקיים ומיוחדים לשבת. ועונג הוא - שיתענג במאכל ומשקה.
מצוה לערוך במוצאי שבת את שולחנו לסעודת מלוה מלכה, וזאת אף אם אוכל כזית בלבד, מכל מקום לכבודה של השבת יערוך את השולחן כולו.
כתב הרמב"ן כי בכלל מצוה זו להזכיר בימות השבוע את יחס היום לשבת, כגון: היום יום ראשון בשבת, שני בשבת וכו', וכשיזדמן לו דבר מאכל משובח ישמרהו לשבת ויאמר בפיו כי הו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
