ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצוה עשה לשבות ביום א' בתשרי, והוא ראש השנה, שנאמר: "בחודש השביעי באחד לחודש יהי לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג)
מצוה לספר
הס הושלך בתוך האולם הגדול, עת פסע לתוכו הרב הצדיק ר' נחום מטשרנוביל. סימני גודלו ויחודו של היום היו חרוטים היטב על פני כל הנוכחים, שידעו כי הם עומדים לגשת כעת להתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש השנה, שזו בעצם התפילה האחרונה של השנה. הם זכרו היטב את שיחת רבם בשבת שעברה, שאמר כי בתפילות היום האחרון של השנה, ובייחוד בתפילה האחרונה, אפשר לרומם ולהעלות את תפילות השנה החולפת כולה. בדממה מתוחה עמדו החסידים, כולם אחרי טבילה במקווה, שרויים בתענית, ממתינים לרבם שיתחיל בתפילה. הרב התעטף בטלית, ניגש לעמוד, והתחיל בתפילה, בקול מלא תחנונים, ובמנגינת הימים הנוראים. הקהל כולו התרגש עד דמעות, וקול בכי ההתעלות התנשא למרחוק, אוירה מחשמלת הייתה באויר.
בין המתפללים שהה אחד מחשובי החסידים, הלא הוא ר' שלום, חתנו של הרבי ר' נחום, שהיה ידוע בצדקותו המופלאה. ר' שלום כמו כל הקהל הגדול התכונן לפילת עמידה, פסע לאחוריו והתחיל בתפילתו. אך לצערו לא היה גבול, הוא שהיה רגיל כל ימיו להתפלל מתוך כוונות עצומות, על פי כוונות האר"י ועוד, לפתע לא הצליח לכוון כלום בתפילתו. מסביב נשמעים קולות בכי והתרגשות, והוא לא מצליח לכוון דבר. ר' שלום כמעט ונשברה רוחו - תפילה אחרונה של השנה, ותפילתו אינה תפילה. שוב הוא מנסה, ושוב נכשל, וכך שוב ושוב. הוא קימט את המצח בכל כוחו, עצם את עיניו הכי חזק שיכל, וכל שעלתה בידו היה בסך הכל לכוון את פשט המילים שהוציא מפיו. כשם לב כי את המילה הבאה הוא עומד להוציא מהפה בלי לשים לב אליה כלל, נעצר ובכל כוחו כיוון לפחות את פירושה הפשוטה של המילה. תפילתו שנמשכה זמן רב, השאירה אותו בצער עמוק, הכיצד קרה שאיבד ברגע קריטי כל כך את כוחו.
בסיום התפילה, ניגש אליו ר' נחום בחיוך רחב. הוא חיבקו בחום ואמר לו: "דע לך, כי היה בשמים קיטרוג גדול על עם ישראל שלא ידעתי איך נוכל לצאת ממנו בראש השנה הזה, ואתה בתפילתך המאומצת ביטלת את הגזירה. שהרי העיקר בתפילה הוא, שהאדם ימסור את כולו לה' יתברך כפי כוחו, וכך עשית".
מצוה להורות
לראש השנה ישנם השלכות הלכתיות לדיני שמיטה מעשרות ועוד. אך בנוסף לכך, היות וביום זה נברא העולם (לדעת אחת השיטות, עי' מסכת ר"ה דף ח') ריבונו של עולם מחדש את מלכותו בכל שנה, וכתוצאה מכך ישנו דין. וכפי שאמרו חז"ל: " בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (מסכת ר"ה ט"ז).
וזה לשון ספר החינוך:
"ומשרשי מצות המועד הזה, שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה, כדי שלא יתרבו העוונות ויהיה מקום לכפרה, והוא רב חסד מטה כלפי חסד, וכיון שהם מועטים מעביר עליהן. ואם אולי יש בהם עוונות שצריכין מירוק, נפרע מהם מעט מעט, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה: [ע"ז ד' ע"א] אוהבו נפרע ממנו מעט מעט. ואם לא יפקדם עד זמן רב, יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כלייה חלילה".
נראה אם כן כי בראש השנה ראוי לאדם להיות בפחד ורעדה, מעצם היותו יום דין. וכפי שאמרו חז"ל שמטעם זה אין אומרים הלל בראש השנה. אולם יש לזכור כי יום זה הוא יום חסד שנתן לנו ה' יתברך, בכך שאנו יכולים להתנקות מכל חטאינו. וזה המשך לשון בעל ספר החינוך:
"נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם, ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו במנין מועדי השנה היקרים. ואולם מהיותו יום מועד לדון כל חי, ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מכל שאר מועדי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
