ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
אנחנו אומרים במוסף של ר"ה:
"מי לא נפקד כהיום הזה, כי זכר כל המעשים לפניך בא, מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך. כי דורשיך לעולם לא יכשלו, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".
בזה אנו בוטחים ובזה אנו חוסים, אבל צריך " כי דורשיך ", ככתוב "כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", ואז לא נכשל.
צריכים לזכור שהקב"ה יתעלה שמו וכסא הדרו, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא מלכנו ואלוקינו, ואשרי אדם שיזכור זאת תמיד - "אשרי איש שלא ישכחך", וצריך להתאמץ בדבר זה, לא כלאחר יד - "ובן אדם יתאמץ בך", ואז "ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".
הכנת נרות נשמה
יש להכין נר נשמה הדולק 48 שעות, כדי שממנו אפשר יהיה להדליק נרות של ליל שני של ר"ה (במוצאי שבת), וכן שביום ר"ה אם רוצים להעביר ממנו להדליק את הגז.
הכנת שתי זוגות פמוטים
יש להכין שתי זוגות פמוטים, אחד לליל שבת, והשני לליל ב' דר"ה (מוצאי שבת).
על האשה לזכור שבליל שבת תברך "להדליק נר שבת ויום טוב", ובמוצאי שבת תברך "להדליק נר של יום טוב". ויש על האשה לזכור שבמוצאי שבת אחרי צאת הכוכבים, אם התפללה ערבית של יו"ט ואמרה "ותודיענו" (שהוא במקום אתה חוננתנו) - היא יכולה לעשות מלאכות המותרות ביו"ט. ואם לא התפללה ערבית ולא אמרה "ותודיענו", תאמר לפני שמדליקה "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" בלי שם ומלכות.
סדר התפילה
א. קבלת שבת בבית הכנסת - מתפללין מנחה של חול, וכתב הבא"ח (נצבים אות ב') "ויזהרו בתפילת מנחה של ערב ר"ה כי היא תפילה האחרונה". ואנחנו מוסיפים: וכן יזהר בתפלת שחרית של ערב ר"ה שהיא שחרית אחרונה של השנה, וכן בתפלת ערבית של ליל ער"ה שהיא תפלת ערבית אחרונה של השנה.
ב. קבלת שבת כרגיל, רק בלי "במה מדליקין".
ג. אחרי קבלת שבת אומרים פיוט "אחות קטנה" (ספרדים)
ד. יש להשתדל לסיים את תפלת שחרית ביום שבת מוקדם כדי שיקיים סעודת שבת לפני חצות היום (12:30).
ה. יש להשתדל ללמוד תהלים מוקדם ולהתפלל מנחה מוקדם, כדי שיהא אפשר לעשות תשליך ואח"כ סעודה שלישית.
ו. לפי מנהג ירושלים אין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת.
תשליך
יש שאין עושים תשליך בשבת, אבל כתב הבא"ח (נצבים אות יב): "סדר התשליך עושין אפילו חל ר"ה בשבת". וכל זה במקום שאין בעיה של טלטול בשבת, אחרת יאמר רק את הפסוקים "מי אל כמוך וכו' ותשליך במצולות ים כל חטאתם" בלבד בעל פה.
שלא להכין מיו"ט אחד למשנהו
שני הימים של ראש השנה נחשבים ל"יומא אריכתא", ויש לדעת שאין יום טוב אחד של ראש השנה מכין ליום טוב השני של ראש השנה, ואפילו אם שניהם יחולו בחול, וכל שכן אם יו"ט הראשון חל בשבת שאסור להכין ליו"ט שני. ולכן, יש להזהר שלא לערוך את השולחן ולהכין שאר מאכלים משבת לצורך סעודת ליל ראש השנה במוצאי שבת, כל עוד לא יצאה השבת ונכנס יום טוב. ובזמן שהולך לתפלת ערבית של לילה שני של ראש השנה, תשב האשה לנוח למרות שהבעל יחזור הביתה והשולחן לא ערוך. ומכל מקום, אם חוששת בעלת הבית שמא יכנסו אליהם אורחים, ובזיון הוא לשבת לקבל את האורחים כשהבית לא מסודר ומטופח דיו, יכולה האשה לערוך את השולחן לכבודה של שבת (ולא יערים אדם בכך כל עיקר).
יקנה"ז בלילה שני
קידוש מוצאי שבת, שהוא ליל שני של ראש השנה, הוא גם הבדלה ויש בו חמש ברכות וסימנם יקנה"ז: י ין, ק דוש, נ ר, ה בדלה, ז מן:
א. יין - מברך תחילה "בורא פרי הגפן". ב. קידוש - "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל ויום הזכרון". ג. נר - "בא"ה אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" (ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה). ד. הבדלה - "בא"ה אמ"ה המבדיל בין קדש לחול וכו' בא"ה המבדיל בין קדש לקדש". ה. זמן - "שהחיינו".
הבדלת והקדשת את עמך ישראל
בנוסח הקידוש בליל ר"ה שחל במוצאי שבת, אנו אומרים "בא"ה אמ"ה המבדיל בין קדש לחול וכו' בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה הקדשת. והבדלת והקדשת את עמך ישראל בקדושתך וכו'.
התוספות אומרים שיש כאן כמה סוגי הבדלות, בין קדש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום שביעי לששת ימי המעשה, בין קדושת שבת ליו"ט, וגם בעם ישראל ישנם מדרגות של כהנים, לויים וישראלים. וכדי להבחין בהבדלות השונות, אין לקרוא את הנוסח של ההבדלה של מוצאי שבת בנשימה אחת, אלא יש להפסיק מעט ולכן כתבנו נקודה לאחר כל הבדלה וכדלעיל, וכן הבאנו במחזור 'קול יעקב' בעמוד 230 (עיין תוס' פסחים דף ק"ד ע"א ד"ה בעי למימר).
אמירת "פתח אליהו" לפני הקידוש
כשיבא לביתו מהתפילה יברך את בני ביתו במאור פנים בברכת "תזכו לשנים רבות ושנה טובה".
וטוב להתחיל את הסעודה באמירת "פתח אליהו הנביא זכור לטוב". מרן בעל הבא"ח כתב לומר עד "קם רבי שמעון". אבל גם אם יאמר את כל הדברים לית לן בה וייחשב כדברי תורה.
ובליל שבת זו, שהוא ליל ראשון של ראש השנה, יש להקדים ולומר "שלום עליכם" שלא לעכב את המלאכים. וכשאומרים "צאתכם לשלום" אין הכוונה שמגרשים חלילה את המלאכים, אלא אומרים להם לצאת לארצות בהם השעון מתאחר (כגון באמריקה וכד') ולהכנס לבתי היהודים שם.
קידוש בעמידה
יש שנוהגים לומר "שלום עליכם" ו"ויכולו" בעמידה, ואת הקידוש - בישיבה. אך מנהג רוב הספרדים וחלק מהנוהגים לפי הזהר, לומר "שלום עליכם" וכו' וכן את הקידוש בעמידה. וכל אחד יעשה כמנהגו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
