ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצוה עשה לשבות ביום א' בתשרי, והוא ראש השנה, שנאמר: "בחודש השביעי באחד לחודש יהי לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג)
מצוה לספר
הס הושלך בתוך האולם הגדול, עת פסע לתוכו הרב הצדיק ר' נחום מטשרנוביל. סימני גודלו ויחודו של היום היו חרוטים היטב על פני כל הנוכחים, שידעו כי הם עומדים לגשת כעת להתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש השנה, שזו בעצם התפילה האחרונה של השנה. הם זכרו היטב את שיחת רבם בשבת שעברה, שאמר כי בתפילות היום האחרון של השנה, ובייחוד בתפילה האחרונה, אפשר לרומם ולהעלות את תפילות השנה החולפת כולה. בדממה מתוחה עמדו החסידים, כולם אחרי טבילה במקווה, שרויים בתענית, ממתינים לרבם שיתחיל בתפילה. הרב התעטף בטלית, ניגש לעמוד, והתחיל בתפילה, בקול מלא תחנונים, ובמנגינת הימים הנוראים. הקהל כולו התרגש עד דמעות, וקול בכי ההתעלות התנשא למרחוק, אוירה מחשמלת הייתה באויר.
בין המתפללים שהה אחד מחשובי החסידים, הלא הוא ר' שלום, חתנו של הרבי ר' נחום, שהיה ידוע בצדקותו המופלאה. ר' שלום כמו כל הקהל הגדול התכונן לפילת עמידה, פסע לאחוריו והתחיל בתפילתו. אך לצערו לא היה גבול, הוא שהיה רגיל כל ימיו להתפלל מתוך כוונות עצומות, על פי כוונות האר"י ועוד, לפתע לא הצליח לכוון כלום בתפילתו. מסביב נשמעים קולות בכי והתרגשות, והוא לא מצליח לכוון דבר. ר' שלום כמעט ונשברה רוחו - תפילה אחרונה של השנה, ותפילתו אינה תפילה. שוב הוא מנסה, ושוב נכשל, וכך שוב ושוב. הוא קימט את המצח בכל כוחו, עצם את עיניו הכי חזק שיכל, וכל שעלתה בידו היה בסך הכל לכוון את פשט המילים שהוציא מפיו. כשם לב כי את המילה הבאה הוא עומד להוציא מהפה בלי לשים לב אליה כלל, נעצר ובכל כוחו כיוון לפחות את פירושה הפשוטה של המילה. תפילתו שנמשכה זמן רב, השאירה אותו בצער עמוק, הכיצד קרה שאיבד ברגע קריטי כל כך את כוחו.
בסיום התפילה, ניגש אליו ר' נחום בחיוך רחב. הוא חיבקו בחום ואמר לו: "דע לך, כי היה בשמים קיטרוג גדול על עם ישראל שלא ידעתי איך נוכל לצאת ממנו בראש השנה הזה, ואתה בתפילתך המאומצת ביטלת את הגזירה. שהרי העיקר בתפילה הוא, שהאדם ימסור את כולו לה' יתברך כפי כוחו, וכך עשית".
מצוה להורות
לראש השנה ישנם השלכות הלכתיות לדיני שמיטה מעשרות ועוד. אך בנוסף לכך, היות וביום זה נברא העולם (לדעת אחת השיטות, עי' מסכת ר"ה דף ח') ריבונו של עולם מחדש את מלכותו בכל שנה, וכתוצאה מכך ישנו דין. וכפי שאמרו חז"ל: " בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (מסכת ר"ה ט"ז).
וזה לשון ספר החינוך:
"ומשרשי מצות המועד הזה, שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה, כדי שלא יתרבו העוונות ויהיה מקום לכפרה, והוא רב חסד מטה כלפי חסד, וכיון שהם מועטים מעביר עליהן. ואם אולי יש בהם עוונות שצריכין מירוק, נפרע מהם מעט מעט, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה: [ע"ז ד' ע"א] אוהבו נפרע ממנו מעט מעט. ואם לא יפקדם עד זמן רב, יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כלייה חלילה".
נראה אם כן כי בראש השנה ראוי לאדם להיות בפחד ורעדה, מעצם היותו יום דין. וכפי שאמרו חז"ל שמטעם זה אין אומרים הלל בראש השנה. אולם יש לזכור כי יום זה הוא יום חסד שנתן לנו ה' יתברך, בכך שאנו יכולים להתנקות מכל חטאינו. וזה המשך לשון בעל ספר החינוך:
"נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם, ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו במנין מועדי השנה היקרים. ואולם מהיותו יום מועד לדון כל חי, ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מכל שאר מועדי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
