ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה להתדבק בחכמים ותלמידיהם, שנאמר: "ובו תדבק". ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כאילו דבוק בשכינה.
מצוה לספר
בקשב רב האזינו התלמידים לשיעור היוצא מפי רבם הגדול, 'החתם סופר', בנושא שימוש תלמידי חכמים. במהלך השיעור הזכיר הרב את דברי הגמרא שמבארת את הפסוק "אשר יצק מים על ידי אליהו" בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים, בנוסף ללימוד מהם. לאחר שהזכיר את הגמרא, הרים החתם סופר את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זצ"ל, זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וסיפר להם את המעשה הבא: יום חורף כבד היה אותו היום בו נסע החתם סופר עם רבו לברית מילה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת, הרחק ממקום מגורם. הדרך התנהלה בעצלתיים עקב השלג הכבד שנערם לגבהים, עד שבשעות הצהרים עצר העגלון את הנסיעה כדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה. החת"ס הבחין כי רבו הצדיק לא טועם מאומה, והבין שזה בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים, ואילו להם לא היה מים כלל. החת"ס התחיל לדאוג לרבו שהיה זקן, ופחד שיחלש מכך שאינו אוכל. מה עשה? נטל כלי, מילא אותו בשלג וקרח, והתחיל לשפשפו כדי שימס ויהפכו למים, וכך המשיך במהלך כל הנסיעה. הקור היה גם ככה עצום, ובמיוחד, שידיו התעסקו כל העת בקרח הקפוא, עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לו. אך השמחה במחשבה שבזה יגרום נחת לרבו דחפה אותו להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם. סיים החתם סופר ואמר לתלמידיו: "דעו לכם, כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי, גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה".
*
בנערותם למדו שני הגאונים, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל והרב חיים יעקב לוין זצ"ל, יחדיו בחברותא. התמדתם הייתה מן המפורסמות היות ולא ביטלו רגע מלימודם. יום אחד אמרו זה לזה כי בנוסף ללימודם בש"ס ופוסקים חייבים הם ללמוד גם מעט מוסר. החליטו לפנות למשגיח שהיה אביו של ר' חיים יעקב, הלא הוא הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל, על מנת שייעץ להם מה כדאי לעשות. ר' אריה ששמע את דבריהם הרהר מספר רגעים, ואז המליץ להם לגשת מידי פעם אל ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ולראות כיצד הוא לומד, וזה יהיה להם לימוד מוסר מספיק. וכך עשו, מידי פעם היו מפסיקים את לימודם, רצים לביתו של הראי"ה, וכל אחד היה מציץ דרך חור המנעול על הרב למשך דקה אחת, ואז חזרו בריצה ללימודם. והגרש"ז אויערבך היה מספר כי דקה זו של הצצה ברב הייתה מספיקה להם למשך מספר שבועות, עד שהיו מרגישים כי הם זקוקים ללימוד מוסר נוסף והיו חוזרים על המעשה.
מצוה להורות
יש לאדם לקבוע לו רב קבוע, כפי שאמרו חז"ל: "עשה לך רב" (אבות א' ו'), ויש לאדם לחפש אחר רב ירא שמים על מנת שהוראותיו יהיו נכונות. וכן שיהיה רבו בעל מידות טובות, כדי שלא יתבייש לשאול אותו כל דבר הנצרך. אמרו חז"ל (מועד קטן י"ז א'): "אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'? אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". ומשמע בגמרא שם כי רב הדומה למלאך הוא רב שיש לו שם טוב והכל מתבשמים ממנו. וכן משמע בגמרא (חגיגה ט"ו ב') שר' מאיר שלמד תורה מאלישע בן אבויה, היה זה רק משום גדלותו של ר' מאיר, אבל אדם רגיל צריך לדקדק ברבו שיהיה ירא שמים.
אחת הדרכים היעילות ביותר להדבק בחכמים הינה בקריאת סיפורים על גדולי ישראל, המחזקים ביראת שמים, וגורמים לאדם לרצות ללכת בעקבותיהם. לכן ראוי לאדם לרכוש לילדיו ספרים העוסקים בתולדות חייהם של גדולי ישראל ובכך יתחנכו ליראת שמים ומידות טובות. וזו לשון המשנה במסכת אבות (פרק א משנה ד): "יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם" ובכך שמכניס לביתו ספרי סיפורים על חכמי ישראל הופך את ביתו - "ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
