ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה להתדבק בחכמים ותלמידיהם, שנאמר: "ובו תדבק". ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כאילו דבוק בשכינה.
מצוה לספר
בקשב רב האזינו התלמידים לשיעור היוצא מפי רבם הגדול, 'החתם סופר', בנושא שימוש תלמידי חכמים. במהלך השיעור הזכיר הרב את דברי הגמרא שמבארת את הפסוק "אשר יצק מים על ידי אליהו" בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים, בנוסף ללימוד מהם. לאחר שהזכיר את הגמרא, הרים החתם סופר את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זצ"ל, זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וסיפר להם את המעשה הבא: יום חורף כבד היה אותו היום בו נסע החתם סופר עם רבו לברית מילה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת, הרחק ממקום מגורם. הדרך התנהלה בעצלתיים עקב השלג הכבד שנערם לגבהים, עד שבשעות הצהרים עצר העגלון את הנסיעה כדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה. החת"ס הבחין כי רבו הצדיק לא טועם מאומה, והבין שזה בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים, ואילו להם לא היה מים כלל. החת"ס התחיל לדאוג לרבו שהיה זקן, ופחד שיחלש מכך שאינו אוכל. מה עשה? נטל כלי, מילא אותו בשלג וקרח, והתחיל לשפשפו כדי שימס ויהפכו למים, וכך המשיך במהלך כל הנסיעה. הקור היה גם ככה עצום, ובמיוחד, שידיו התעסקו כל העת בקרח הקפוא, עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לו. אך השמחה במחשבה שבזה יגרום נחת לרבו דחפה אותו להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם. סיים החתם סופר ואמר לתלמידיו: "דעו לכם, כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי, גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה".
*
בנערותם למדו שני הגאונים, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל והרב חיים יעקב לוין זצ"ל, יחדיו בחברותא. התמדתם הייתה מן המפורסמות היות ולא ביטלו רגע מלימודם. יום אחד אמרו זה לזה כי בנוסף ללימודם בש"ס ופוסקים חייבים הם ללמוד גם מעט מוסר. החליטו לפנות למשגיח שהיה אביו של ר' חיים יעקב, הלא הוא הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל, על מנת שייעץ להם מה כדאי לעשות. ר' אריה ששמע את דבריהם הרהר מספר רגעים, ואז המליץ להם לגשת מידי פעם אל ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ולראות כיצד הוא לומד, וזה יהיה להם לימוד מוסר מספיק. וכך עשו, מידי פעם היו מפסיקים את לימודם, רצים לביתו של הראי"ה, וכל אחד היה מציץ דרך חור המנעול על הרב למשך דקה אחת, ואז חזרו בריצה ללימודם. והגרש"ז אויערבך היה מספר כי דקה זו של הצצה ברב הייתה מספיקה להם למשך מספר שבועות, עד שהיו מרגישים כי הם זקוקים ללימוד מוסר נוסף והיו חוזרים על המעשה.
מצוה להורות
יש לאדם לקבוע לו רב קבוע, כפי שאמרו חז"ל: "עשה לך רב" (אבות א' ו'), ויש לאדם לחפש אחר רב ירא שמים על מנת שהוראותיו יהיו נכונות. וכן שיהיה רבו בעל מידות טובות, כדי שלא יתבייש לשאול אותו כל דבר הנצרך. אמרו חז"ל (מועד קטן י"ז א'): "אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'? אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". ומשמע בגמרא שם כי רב הדומה למלאך הוא רב שיש לו שם טוב והכל מתבשמים ממנו. וכן משמע בגמרא (חגיגה ט"ו ב') שר' מאיר שלמד תורה מאלישע בן אבויה, היה זה רק משום גדלותו של ר' מאיר, אבל אדם רגיל צריך לדקדק ברבו שיהיה ירא שמים.
אחת הדרכים היעילות ביותר להדבק בחכמים הינה בקריאת סיפורים על גדולי ישראל, המחזקים ביראת שמים, וגורמים לאדם לרצות ללכת בעקבותיהם. לכן ראוי לאדם לרכוש לילדיו ספרים העוסקים בתולדות חייהם של גדולי ישראל ובכך יתחנכו ליראת שמים ומידות טובות. וזו לשון המשנה במסכת אבות (פרק א משנה ד): "יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם" ובכך שמכניס לביתו ספרי סיפורים על חכמי ישראל הופך את ביתו - "ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
