ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
מצוה ל"ח
מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל שנאמר: "פתֹח תפתח את ידך" (דברים ט"ו ח')
מצוה לספר
בקשב רב ישבו הילדים מול מורם ורבם שלימים התפרסם כאדמו"ר, האדמו"ר ר' חיים מצ'רנוביץ בעל ה'סידורו של שבת'. הרבי הקריא את הגמרא הדורשת על הפסוק "פתוח תפתח את ידך" שאם העני מבקש שוב צדקה אחרי שכבר קיבל, חייב האדם לתת לו בכל פעם שוב ושוב ואפילו מאה פעמים. הרבי שהיה ידוע בהתלהבותו הרבה חזר בהתלהבות מספר פעמים על דברי הגמרא: "ואפילו מאה פעמים, אפילו מאה פעמים".
לבנימין, אחד הנערים שישב מול הרב היה נראה כי התלהבותו של הרב קצת מוגזמת שהרי ברור כי אף אחד לא יתן לעני צדקה מספר כה רב של פעמים, ובנימין היה בטוח כי בשעת מבחן גם הרב לא יעמוד בדרישה זו. מחשבה זו החלה לנקר במוחו עוד ועוד עד שלא הצליח להתרכז בלימודו.
בשעת הצהריים כשהלכו הנערים לביתם לסעוד את ליבם, פנה בנימין אל אביו והזכיר לו כי מתקרב יום התשלום החודשי למלמד. האב הוציא מיד ממגירת שולחנו דינר זהב ונתנו לבנימין על מנת שיתנו למלמד כשכר לחודשיים הקרובים. בדרך חזרה לתלמוד תורה עבר בנימין בשוק הגדול ופרט את המטבע היקר למאה פרוטות. לאחר מכן ניגש לאחד מהעניים פושטי הידיים, והציע לו עבודה קלה ומשתלמת. הוא אמר לעני כי אם יבוא לבית הרבי ויבקש ממנו צדקה מאה פעמים שוב ושוב, ירוויח צדקה מרובה, ובנימין יוסיף לו עוד שתי פרוטות כשכר טירחה. לעני נראה העניין קצת משונה, אולם שתי הפרוטות שיקבל כשכר שיכנעו אותו להסכים. בנימין רץ במהירות לתלמוד תורה, ולפני תחילת השיעור נתן לרב את מאה הפרוטות. מספר דקות לאחר מכן דפק העני על הדלת וביקש צדקה. הרבי חייך אליו ונתן לו פרוטה מהפרוטות שזה עתה קיבל. כעבור דקה דפק שוב העני וביקש צדקה, והרבי בעיניים מאירות נתן לו שוב פרוטה, וכך נשנה הדבר מאה פעמים אל מול עיניהם המשתאות של הנערים. אחד הנערים הרהיב עוז ושאל את הרבי: "הרי זו משכורתו של הרב, איך נתן את כולו כצדקה לעני אחד טרדן?" הרבי הרים את עיניו ואמר: "וכי לא כך למדנו היום שהתורה מצווה עלינו 'אפילו מאה פעמים'?" בנימין כששמע זאת פרץ לפתע בבכי תמרורים כשחרטה עצומה ממלאת את ליבו. הרבי לקחו והרגיעו, ובנימין בעיניים מושפלות ובקול חנוק ושקט אמר כי כל העניין לא היה אלא בשביל לנסות את הרבי, האם אכן יקיים את אשר הוא מלמד. הרבי לקח את בנימין, חיבקו בחום ואמר לו: "דע לך, כי במה שכתוב בתורה שצריך לקיים לא שייך אצלי כלל ניסיון, וכי יעלה על הדעת כי מצוה מפורשת הכתובה בתורה לא אקיים?" אביו של בנימין שהגיע בנתיים הוציא מכיסו זהוב נוסף, נתנו לרבי במקום הזהוב שהפסיד, ואמר כי השיעור שבנו קיבל זה עתה שווה לפחות זהוב, אם לא יותר.
בקול שבור ובדמעות סיפר העני לרבי מנחם מנדל מרימנוב בפרוטרוט את כל צרותיו. בסיום הדברים הרבי הוציא מכיסו סכום נאה ונתנו לעני במתנה. לאחר שיצא העני ביקש הרבי ממשמשו לקרוא שוב לעני, ומשחזר נתן לו נדבה גדולה נוספת. לתלמידיו שתמהו על כך שנתן פעמיים צדקה לעני הסביר: "בפעם הראשונה הרגשתי רחמים מרובים על היהודי ולכן נתתי לו צדקה. אולם, אחר כך הבנתי שנתינת הצדקה הייתה בגלל הרגשתי האישית ולא בגלל שהתורה מצווה לתת צדקה, לכן קראתי לו שוב ונתתי לו כדי לקיים את המצוה".
מצוה להורות
כל אדם חייב לתת צדקה ואפילו הוא עני בעצמו. אדם הנותן צדקה יעשה זאת בפנים מאירות, ויזהר שלא להעליב ולפגוע במבקש.
אמרו חז"ל: "גדול המֵעשה יותר מהעושה", לכן ישתדל אדם שבנוסף לצדקה שנותן בעצמו ישדל גם אחרים להרבות בנתינת הצדקה.
הרמב"ם מונה שמונה דרגות בהידור קיום מצות הצדקה:
א. הטוב שבכולם לתת לעני הלוואה וכד' ולאפשר לו להתבסס כלכלית.
ב. הנותן אינו יודע למי נתן והעני לא יודע ממי קיבל, כגון שנתן לקרן תרומות,גבאי צדקה וכדומה.
ג. הנותן יודע למי נתן אבל העני לא יודע ממי קיבל.
ד. העני יודע ממי קיבל אבל הנותן לא יודע למי נתן.
ה. נותן לעני בידו את כל צורכו קודם שהעני ביקש
ו. נותן לו את כל מה שצריך לאחר שהעני מבקש.
ז. נותן לו פחות ממה שהוא צריך אבל נותן בסבר פנים יפות.
ח. הפחות שבכולם, שנותן לו פחות ממה שצריך בסבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
