ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת חנה
מצוה מ"א
מצות עשה לכבד אב ואם, שנאמר: "כבד את אביך ואת אימך" (שמות כ' י"ב).
מצוה לספר
אל אומרי הקדיש באותו בוקר בבית הכנסת הגדול בצפת, הצטרף גם הרב הקשיש - הרידב"ז זצ"ל, וגרם למתפללים להזכר כי היום חל היארצייט של אביו של הרב. כשסיים הרב את אמירת הקדיש לא חזר אל מקומו בראש בית הכנסת, אלא נשאר עומד מהורהר, ולאחר מספר דקות נשען הרב על הקיר והחל לבכות בכי חרישי. אחד מבני ביתו ניגש אל הרב ושאלו מדוע הוא בוכה, הרי מאז פטירת אביו עברו שנים רבות ולמה נזכר כעת לבכות עליו? הרידב"ז הרים את עיניו והחל לספר: "בילדותי היינו משפחה ענייה ביותר, ביתנו היה ריק לחלוטין ובקושי היה מה לאכול. אבי התפרנס בקושי ובצמצום מייצור תנורים ואימי עבדה קשה בגידול וחינוך הילדים הרבים. אולם על דבר אחד הקפידו הורי יותר מכל, הם שכרו את המלמד הטוב ביותר עבורי על מנת שאזכה לגדול בתורה.
יום אחד הבאתי להורי פתק מהמלמד, בו הוא קובל על כך שלא קיבל את משכורתו בשלושת החודשים האחרונים, והיות והוא מטופל בילדים קטנים שעליו לפרנסם, נאלץ הוא להודיע כי אם לא יקבל באופן מיידי את החוב, בתוספת מקדמה לחודשים הקרובים ייאלץ להחליפני בילד אחר. הורי היו אובדי עצות שכן בבית לא נותר דבר למכירה, ובבית המלאכה של אבי לא נותרו חומרי גלם לבניית תנורים למכירה. אבי ואימי לא ישנו אותו הלילה מרוב דאגה, עד שאבי הודיע בשמחה כי מצא פיתרון- הוא הציע לאימי שיפרק את התנור של המשפחה ויבנה ממנו תנור למכירה. אימי לא היססה לרגע ונתנה את הסכמתה המיידית, ועוד באותו לילה התנור פורק ונמכר. למחרת הלכתי למלמד שמח ומאושר כשבכיסי כל התשלום המגיע לו. אולם בלילה הבא התברר עד כמה גדול הוא המחיר, הקור בבית היה בלתי נסבל, במיוחד בהתחשב בעובדה כי בקושי היה במה להתכסות. אולם השמחה העצומה ששרתה על פני הורי גרמה לכך שאיש לא התלונן, וכך חורף שלם עברנו בקור האירופאי הנורא ללא תנור.
והנה הבוקר כשבאתי לצאת לתפילה, ירד גשם שוטף, הקור היה מקפיא, ופחדתי בגילי המבוגר לצאת לתפילה שמא אחלה. אומנם זכרתי כי היום הוא יום פטירתו של אבי, אך הקור היה כל כך עז שהחלטתי להישאר להתפלל בבית. אולם אז נזכרתי במסירות נפשם של הורי שסבלו קור אדיר חורף שלם עבורי, עד שהתביישתי על עצם המחשבה שבגלל הקור אני נמנע מללכת לומר קדיש על אבי. ועל כך בכיתי עכשיו, על המחשבה עד כמה הורים מוכנים לעשות עבור ילדם, וכמה מעט הוא מוכן לעשות כדי להחזיר להם כגמולם, ולקיים מצות כיבוד הורים".
מצוה להורות
"ת"ר, שלשה שותפין הן באדם: הקב"ה, אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני" (קידושין דף ל').
ובהמשך הגמרא:
"רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא".
(רב יוסף כשהיה שומע את אמו מתקרבת, אמר אקום לקראת השכינה שבאה). נמצאנו למדין כי מצות כיבוד הורים חשובה היא ביותר מכך שחז"ל השוו אותה לכיבוד המקום. וכן פוסק השולחן ערוך (יו"ד ר"מ): "צריך להיזהר מאוד בכבוד אביו ואמו". ועל רבי טרפון מספרת הגמרא (שם) כי היה נושא את אימו למיטתה, וכשהייתה יורדת הייתה מניחה את רגליה עליו, ובכל זאת אמרו לו חכמים כי לא קיים אפילו חצי מהמצוה.
"איזהו כִּבוד? מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא" (שולחן ערוך שם). וממשיך השו"ע:
"ויתננו לו בסבר פנים יפות, שאפילו מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זעופות נענש עליו",
וממשיך הרמ"א:
"וכן להיפך - אם מטחין לאביו ברחיים, וכוונתו לטובה כדי שינצל אביו מדבר קשה יותר מזה, ומדבר פיוסין על לב אביו ומראה לו שכוונתו לטובה עד שיתרצה אביו לטחון ברחיים, נוחל עולם הבא".
למדנו מכך שעיקר כיבוד הורים הוא לשמשם ולשמחם.
"חייב אדם לעמוד מפני אביו" (שו"ע שם). כלומר, כשאביו חולף על פניו או נכנס לחדר בו הוא שרוי יש לו לקום מפניו ולכבדו. אשה חייבת בכיבוד הוריה כמו האיש, אולם אשה נשואה פטורה בכל כיבוד שבעלה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








