ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סימה רקובסקי
אמא שלי, אשה מבוגרת, שמאז פטירת אבא היא חיה לבדה. מזה תקופה ארוכה שהיא ממש ממררת לי את החיים, כמה שקשה לומר כך על אמא. היא מבקרת אותי בכל הזדמנות, טוענת שאני חיה בשקר, מבקשת שלא אתקשר איתה בערב שבת כדי לומר לה שבת שלום, כי היא לא רוצה לדבר איתי. אני ממש במצוקה כי אני מרגישה שאינני מכבדת אותה כראוי מפני שאינה מעוניינת במעשיי. (לא הבנתי את סוף המשפט)
תשובה:
יש דמיון רב בין חיים של ילד קטן לבין חיים של אדם מבוגר, בצדדים הטכניים. למשל, תינוק מתקשה בהליכה, וגם מבוגרים מתקשים בהליכה. תינוק צריך עזרה באכילה וכן לעיתים מבוגרים נזקקים לסיוע דומה. גם בצד הרוחני יש דמיון בין אלה לאלה. התלות באחרים גורמת לצורך בתשומת לב. ילד נזקק לתשומת לב של הוריו, ולפעמים אנו רואים אדם מבוגר הפועל כדי להשיג תשומת לב. כמובן שדרכי הפעולה שונות, אך המטרה דומה. כבנים להורים מבוגרים, חשוב לנו לזהות צורך זה, כדי לנתח את דרך התגובה שלנו. כמובן שיש הבדל בין תגובתנו כהורים לילדינו, לבין תגובתנו כבנים להורינו, מפני שאת ילדינו אנו מצווים לחנך, ומכאן נגזרות תגובותינו. לעומת זאת, אין אנו מצווים כלל "לחנך" את הורינו. אדרבא, אנו מחוייבים במצוות כיבוד הורים. וכאן המקום לסמן תופעה המתרחשת לא אחת:
הורה המשתמש במצוות כיבוד הורים, כדי לזכות על ידה לתשומת לב. דוגמא לדבר, המקרה שלך כבת לאם מבוגרת. אמא יודעת ומכירה היטב את רצונך העז לקיים בשלמות את מצוות כיבוד אם המוטלת עליך. היא משתמשת בכך, ופועלת כמו "ילד כח", המנסה לזכות ל"תשומת לב שלילית" הכיצד?
היא דוחה בצורה בוטה מאד את הכוונות הטובות שלך, ומכריזה בפניך שהכל שקר, והיא, האמא, איננה רוצה בכיבוד אם הנובע ממקור שיקרי, לכן היא מבקשת שלא תנסי אפילו לכבד אותה, שלא תתקשרי איתה וכד'. אם נשאל את עצמנו, האם באמת אינה רוצה שתתקשרי? התשובה חד משמעית: היא רוצה שתרדפי אחריה, תתחנני בפניה, אמא יקרה, אני רוצה לקיים מצות כיבוד אם, אנא, תני לי הזדמנות כזו, בבקשה, אל תדחי אותי.
ואם תשאלי: מדוע היא זקוקה לכך, הרי אני מוכנה להעניק לה הכל, ומדוע שתשיג את תשומת הלב שלי דווקא באופן שלילי כזה, ולא בצורה הפשוטה של יחס ישיר וכבוד שאני רוצה לתת לה. התשובה לכך היא, שכך היא ממשיכה בשליטה עלייך, לא את, הבת, תחליטי כיצד לכבד אותה, אלא היא, כאם, תמשיך לשלוט עלייך ולקבוע לך כיצד תתנהגי כלפיה. אני חייב להוסיף, שאני מצטער בהעמדת הדברים בצורה כל כך לא יפה כלפי אמך, אבל רק ניתוח כזה יכול להוביל לתיקון.
כיצד מתקנים? בראשונה, יש לדעת מהן גדרי מצוות כיבוד אם. ההגדרה היא להתייחס אל אמא בכבוד. לעזור לה בתחומים שהיא צריכה אותנו, בקום עשה, וגם בלא תעשה, הנלמד מ"מורא", לא לסתור דבריה, לא לשבת במקומה וכד'. אין לנו כל חובה לרדוף אחריה, בעת שאינה רוצה לקבל מאתנו כבוד. ענין שני הוא, שכדי לכבד בצורה נכונה, אנו חייבים להשתחרר מרגשות כלפי אמא. היא מנצלת את רגשותינו, "מנגנת" עליהם, וגורמת לנו להרגיש אי נוחות כלפיה.
כיצד משתחררים מרגש פשוט וטבעי כלפי אמא? ע"י החלטה, שמעתה, נראה את אמא במשקפיים אחרות. נניח שהשכנה של אמא היתה מתייחסת כלפינו ביחס בוטה, כיצד היינו מגיבים? ברור שהיה לנו קל, מפני שאין לנו סנטימנטים כלפיה, ואם היא דוחה אותנו, נחייך לעצמנו, ולא נכנס למתח וכד'.
אם כן, מעתה, אמא אינה אמא שלנו, אלא היא "השכנה של אמא". בכך אנו מנטרלים את הרגשות שלנו כלפיה, ומסוגלים לפעול על פי הדרכת השכל, הדעת, ללא רגשות. לכן, למשל, אם אמא מאשימה אותך כאילו את חיה בעולם של שקר, ואינה רוצה שתברכי אותה ב"שבת שלום" בערב שבת, חייכי לעצמך, ואמרי, ש"השכנה של אמא" מנסה לעשות לך תרגילים של משיכת תשומת לב. אבל את, כבת נבונה, לא תכעסי עליה כלל, ולא תכנסי למצוקה בגלל מצות כיבוד אם, אלא תחליטי, שכעת אין אפשרות להתקשר אליה ואין צורך להגיב כלל על דבריה. כאשר תתמידי בהרגשת השחרור מהלחץ שיש לך כלפי אמא, תוך פרק זמן קצר אמך תבין שהיא רק מפסידה מיחסה אליך, ומערכת הקשרים תחזור ותיבנה על בסיס אמיתי וחיובי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








