ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סימה רקובסקי
אמא שלי, אשה מבוגרת, שמאז פטירת אבא היא חיה לבדה. מזה תקופה ארוכה שהיא ממש ממררת לי את החיים, כמה שקשה לומר כך על אמא. היא מבקרת אותי בכל הזדמנות, טוענת שאני חיה בשקר, מבקשת שלא אתקשר איתה בערב שבת כדי לומר לה שבת שלום, כי היא לא רוצה לדבר איתי. אני ממש במצוקה כי אני מרגישה שאינני מכבדת אותה כראוי מפני שאינה מעוניינת במעשיי. (לא הבנתי את סוף המשפט)
תשובה:
יש דמיון רב בין חיים של ילד קטן לבין חיים של אדם מבוגר, בצדדים הטכניים. למשל, תינוק מתקשה בהליכה, וגם מבוגרים מתקשים בהליכה. תינוק צריך עזרה באכילה וכן לעיתים מבוגרים נזקקים לסיוע דומה. גם בצד הרוחני יש דמיון בין אלה לאלה. התלות באחרים גורמת לצורך בתשומת לב. ילד נזקק לתשומת לב של הוריו, ולפעמים אנו רואים אדם מבוגר הפועל כדי להשיג תשומת לב. כמובן שדרכי הפעולה שונות, אך המטרה דומה. כבנים להורים מבוגרים, חשוב לנו לזהות צורך זה, כדי לנתח את דרך התגובה שלנו. כמובן שיש הבדל בין תגובתנו כהורים לילדינו, לבין תגובתנו כבנים להורינו, מפני שאת ילדינו אנו מצווים לחנך, ומכאן נגזרות תגובותינו. לעומת זאת, אין אנו מצווים כלל "לחנך" את הורינו. אדרבא, אנו מחוייבים במצוות כיבוד הורים. וכאן המקום לסמן תופעה המתרחשת לא אחת:
הורה המשתמש במצוות כיבוד הורים, כדי לזכות על ידה לתשומת לב. דוגמא לדבר, המקרה שלך כבת לאם מבוגרת. אמא יודעת ומכירה היטב את רצונך העז לקיים בשלמות את מצוות כיבוד אם המוטלת עליך. היא משתמשת בכך, ופועלת כמו "ילד כח", המנסה לזכות ל"תשומת לב שלילית" הכיצד?
היא דוחה בצורה בוטה מאד את הכוונות הטובות שלך, ומכריזה בפניך שהכל שקר, והיא, האמא, איננה רוצה בכיבוד אם הנובע ממקור שיקרי, לכן היא מבקשת שלא תנסי אפילו לכבד אותה, שלא תתקשרי איתה וכד'. אם נשאל את עצמנו, האם באמת אינה רוצה שתתקשרי? התשובה חד משמעית: היא רוצה שתרדפי אחריה, תתחנני בפניה, אמא יקרה, אני רוצה לקיים מצות כיבוד אם, אנא, תני לי הזדמנות כזו, בבקשה, אל תדחי אותי.
ואם תשאלי: מדוע היא זקוקה לכך, הרי אני מוכנה להעניק לה הכל, ומדוע שתשיג את תשומת הלב שלי דווקא באופן שלילי כזה, ולא בצורה הפשוטה של יחס ישיר וכבוד שאני רוצה לתת לה. התשובה לכך היא, שכך היא ממשיכה בשליטה עלייך, לא את, הבת, תחליטי כיצד לכבד אותה, אלא היא, כאם, תמשיך לשלוט עלייך ולקבוע לך כיצד תתנהגי כלפיה. אני חייב להוסיף, שאני מצטער בהעמדת הדברים בצורה כל כך לא יפה כלפי אמך, אבל רק ניתוח כזה יכול להוביל לתיקון.
כיצד מתקנים? בראשונה, יש לדעת מהן גדרי מצוות כיבוד אם. ההגדרה היא להתייחס אל אמא בכבוד. לעזור לה בתחומים שהיא צריכה אותנו, בקום עשה, וגם בלא תעשה, הנלמד מ"מורא", לא לסתור דבריה, לא לשבת במקומה וכד'. אין לנו כל חובה לרדוף אחריה, בעת שאינה רוצה לקבל מאתנו כבוד. ענין שני הוא, שכדי לכבד בצורה נכונה, אנו חייבים להשתחרר מרגשות כלפי אמא. היא מנצלת את רגשותינו, "מנגנת" עליהם, וגורמת לנו להרגיש אי נוחות כלפיה.
כיצד משתחררים מרגש פשוט וטבעי כלפי אמא? ע"י החלטה, שמעתה, נראה את אמא במשקפיים אחרות. נניח שהשכנה של אמא היתה מתייחסת כלפינו ביחס בוטה, כיצד היינו מגיבים? ברור שהיה לנו קל, מפני שאין לנו סנטימנטים כלפיה, ואם היא דוחה אותנו, נחייך לעצמנו, ולא נכנס למתח וכד'.
אם כן, מעתה, אמא אינה אמא שלנו, אלא היא "השכנה של אמא". בכך אנו מנטרלים את הרגשות שלנו כלפיה, ומסוגלים לפעול על פי הדרכת השכל, הדעת, ללא רגשות. לכן, למשל, אם אמא מאשימה אותך כאילו את חיה בעולם של שקר, ואינה רוצה שתברכי אותה ב"שבת שלום" בערב שבת, חייכי לעצמך, ואמרי, ש"השכנה של אמא" מנסה לעשות לך תרגילים של משיכת תשומת לב. אבל את, כבת נבונה, לא תכעסי עליה כלל, ולא תכנסי למצוקה בגלל מצות כיבוד אם, אלא תחליטי, שכעת אין אפשרות להתקשר אליה ואין צורך להגיב כלל על דבריה. כאשר תתמידי בהרגשת השחרור מהלחץ שיש לך כלפי אמא, תוך פרק זמן קצר אמך תבין שהיא רק מפסידה מיחסה אליך, ומערכת הקשרים תחזור ותיבנה על בסיס אמיתי וחיובי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
