ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
מצות עשה לירא מאב ואם שנאמר: "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא י"ט ג').
מצוה לספר
רבה של תוניס, רבי ישועה בסיס, נהג מידי ליל שבת לאחר סיום התפילה לעבור בדרך לביתו, בביתה של אימו, לנשק את ידיה ולאחל לה שבת שלום. באחד מלילות השבת הקור היה עז, וגשם כבד ביותר ניתך ארצה. הגאון לא ויתר והלך כמידי שבת לביתה של אימו. כשהגיע לבית לא שמע את הקולות הרגילים של סידור השולחן, והבין כי כנראה אימו נרדמה. היות וחשש שפתיחת הדלת תעיר את אימו, ולוותר על הביקור לא רצה, נשאר עומד בגשם השוטף ובקור העז שעה ארוכה, עד ששמע את אימו קמה ועורכת את השולחן,
בלב כבד ומלאת צער עמוק, חזרה האישה את כל הדרך מעיר הבירה לביתה. הבשורה הקשה ששמעה זה עתה מהרופא המומחה שברה את רוחה לחלוטין. זמן רב ציפתה לביקור אצלו בתקווה שיוכל למצוא פתח לעזור לה ללדת, לאחר שזה כשבע עשרה שנה שלא זכתה לכך, אולם הרופא בישר לה כי כנראה שלא תוכל ללדת לעולם. כשהגיע לביתה סקרה את החדרים השונים וחשבה על כך שלעולם לא ישמעו בהם קולות ילדיה, והרגישה מחנק כבד בגרונה וצורך עז לפרוק את אשר על ליבה בבכי עמוק. אולם היא מנעה מעצמה לבכות היות ובביתם התגורר אביה שהיה אחד מגדולי הדור, והיא ידעה שבכייה יצער אותו ביותר ולא רצתה לצערו בשום אופן. כשהרגישה כי אינה יכולה יותר, החליטה ללכת לרפת הפרות, שם בינות לקולות הגעייה של הפרות לא יישמע קול בכייה למרחוק, וכך למרות חוסר הנעימות שבדבר, בתוך הריח והסירחון, ישבה האשה ובכתה. אביה עבר במקרה ליד הרפת ושמע מבפנים קול בכי, והבין שזו ביתו שלא רצתה לצערו. בערב כשחזרה, אמר לה אביה כי מצות כיבוד הורים שקיימה היום הינה במדרגה גבוהה ביותר וכי הוא בטוח כי בזכות מצוה זו עוד השנה תלד! וכפי שהבטיח אביה הצדיק, בתוך שנה ילדה את בנה הבכור...
ניכר היה בנער שבא עם אימו אל ה'בבא סאלי', שהובא בעל כורחו. התנהגותו כלפי אימו הייתה מלאה בזלזול ובגסות רוח, וברור היה שהאם לא רווה הרבה נחת מהבן הזה. האם נכנסה אל ה'בבא סאלי' וביקשה ממנו לברכה שתזכה שבנה יתנהג אליה בכבוד ויקיים את מצוות כיבוד ומורא אם. ה'בבא סאלי' קרא לנער להיכנס ואמר בקול מלא רגש: "דע לך, כי אם הייתה לי אֵם הייתי נושא אותה על כפיי, ורוקד מרוב שמחה". הנער שראה את פניו המאירות של הרב בזמן שאמר זאת, הזדעזע וביקש מאימו מחילה על כל התנהגותו. ה'בבא סאלי' כששמע זאת התרגש והחל לספר: "אבינו הזקן היה חולה מאוד, אחי דוד הי"ד ואני היינו מטפלים בו יומם ולילה. אבי סבל מאוד ומידי פעם היה נאנח מעוצמת הכאבים. פעם אחת שאלו אחי למה הוא נאנח. אבא כששמע זאת הגיב בחומרה ואמר: 'יהלום בוהק היה לי וכעת התעמעם זוהרו', בכך התכוון לומר כי הילד היקר דוד, כעת ירד מגדולתו, משום שהיה בדברים משום זלזול בכבוד האב שנשמע שהוא חושב שאבא נאנח סתם ללא סיבה". המשיך ה'בבא סאלי' וסיפר: "אחי כל כך הזדעזע, רץ לבית הכנסת והסתגר שם שנה שלמה, תוך שהוא לומד לבדו כמנודה, ומרבה בתפילות לה' ית' שאביו ימחל לו. רק לאחר כשנה ששמע שאבינו מחל לו, בא אל אבי, נישק את ידיו וביקש מחילה". סיים הבבא סאלי, חייך אל הנער, והוסיף: "בא וראה עד כמה הייתה יראתנו מהורינו גדולה, והשתדל מכאן ואילך ללכת בדרך זו ותראה רק בטוב כל ימי חייך".
מצוה להורות
הפסוק המֵצוה על יראת ההורים מסתיים במילים: "אני ה' אלוהיכם". ומבאר בעל 'ערוך השולחן' (יו"ד ר"מ), כי מצוה זו היא בכלל המצוות המסורות ללב בכך שיש לאדם לירא מורא פנימי מהוריו, ולא תלויה רק בקיום החיצוני שלה.
וזה לשון השולחן ערוך (שם):
"איזה מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו... לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו, ולא סותר את דבריו... ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר נראין דברי אבא, ולא יקראנו בשמו. לא בחייו ולא במותו, אלא אומר: אבא מארי. היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו".
ופסקו האחרונים כי לאחר מות האב מותר לישב במקומו, אולם לקרוא לו בשמו הפרטי אסור אף לאחר מותו.
על הפסוק "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך על האדמה" (שמות כ'), מסביר ה'אבן עזרא' כי אין הכוונה רק לאריכות ימים הפרטית של האדם, אלא שבנוסף לכך, הקפדה על כיבוד הורים גורמת לכך שלא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
