ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
מצות עשה לירא מאב ואם שנאמר: "איש אימו ואביו תיראו" (ויקרא י"ט ג').
מצוה לספר
רבה של תוניס, רבי ישועה בסיס, נהג מידי ליל שבת לאחר סיום התפילה לעבור בדרך לביתו, בביתה של אימו, לנשק את ידיה ולאחל לה שבת שלום. באחד מלילות השבת הקור היה עז, וגשם כבד ביותר ניתך ארצה. הגאון לא ויתר והלך כמידי שבת לביתה של אימו. כשהגיע לבית לא שמע את הקולות הרגילים של סידור השולחן, והבין כי כנראה אימו נרדמה. היות וחשש שפתיחת הדלת תעיר את אימו, ולוותר על הביקור לא רצה, נשאר עומד בגשם השוטף ובקור העז שעה ארוכה, עד ששמע את אימו קמה ועורכת את השולחן,
בלב כבד ומלאת צער עמוק, חזרה האישה את כל הדרך מעיר הבירה לביתה. הבשורה הקשה ששמעה זה עתה מהרופא המומחה שברה את רוחה לחלוטין. זמן רב ציפתה לביקור אצלו בתקווה שיוכל למצוא פתח לעזור לה ללדת, לאחר שזה כשבע עשרה שנה שלא זכתה לכך, אולם הרופא בישר לה כי כנראה שלא תוכל ללדת לעולם. כשהגיע לביתה סקרה את החדרים השונים וחשבה על כך שלעולם לא ישמעו בהם קולות ילדיה, והרגישה מחנק כבד בגרונה וצורך עז לפרוק את אשר על ליבה בבכי עמוק. אולם היא מנעה מעצמה לבכות היות ובביתם התגורר אביה שהיה אחד מגדולי הדור, והיא ידעה שבכייה יצער אותו ביותר ולא רצתה לצערו בשום אופן. כשהרגישה כי אינה יכולה יותר, החליטה ללכת לרפת הפרות, שם בינות לקולות הגעייה של הפרות לא יישמע קול בכייה למרחוק, וכך למרות חוסר הנעימות שבדבר, בתוך הריח והסירחון, ישבה האשה ובכתה. אביה עבר במקרה ליד הרפת ושמע מבפנים קול בכי, והבין שזו ביתו שלא רצתה לצערו. בערב כשחזרה, אמר לה אביה כי מצות כיבוד הורים שקיימה היום הינה במדרגה גבוהה ביותר וכי הוא בטוח כי בזכות מצוה זו עוד השנה תלד! וכפי שהבטיח אביה הצדיק, בתוך שנה ילדה את בנה הבכור...
ניכר היה בנער שבא עם אימו אל ה'בבא סאלי', שהובא בעל כורחו. התנהגותו כלפי אימו הייתה מלאה בזלזול ובגסות רוח, וברור היה שהאם לא רווה הרבה נחת מהבן הזה. האם נכנסה אל ה'בבא סאלי' וביקשה ממנו לברכה שתזכה שבנה יתנהג אליה בכבוד ויקיים את מצוות כיבוד ומורא אם. ה'בבא סאלי' קרא לנער להיכנס ואמר בקול מלא רגש: "דע לך, כי אם הייתה לי אֵם הייתי נושא אותה על כפיי, ורוקד מרוב שמחה". הנער שראה את פניו המאירות של הרב בזמן שאמר זאת, הזדעזע וביקש מאימו מחילה על כל התנהגותו. ה'בבא סאלי' כששמע זאת התרגש והחל לספר: "אבינו הזקן היה חולה מאוד, אחי דוד הי"ד ואני היינו מטפלים בו יומם ולילה. אבי סבל מאוד ומידי פעם היה נאנח מעוצמת הכאבים. פעם אחת שאלו אחי למה הוא נאנח. אבא כששמע זאת הגיב בחומרה ואמר: 'יהלום בוהק היה לי וכעת התעמעם זוהרו', בכך התכוון לומר כי הילד היקר דוד, כעת ירד מגדולתו, משום שהיה בדברים משום זלזול בכבוד האב שנשמע שהוא חושב שאבא נאנח סתם ללא סיבה". המשיך ה'בבא סאלי' וסיפר: "אחי כל כך הזדעזע, רץ לבית הכנסת והסתגר שם שנה שלמה, תוך שהוא לומד לבדו כמנודה, ומרבה בתפילות לה' ית' שאביו ימחל לו. רק לאחר כשנה ששמע שאבינו מחל לו, בא אל אבי, נישק את ידיו וביקש מחילה". סיים הבבא סאלי, חייך אל הנער, והוסיף: "בא וראה עד כמה הייתה יראתנו מהורינו גדולה, והשתדל מכאן ואילך ללכת בדרך זו ותראה רק בטוב כל ימי חייך".
מצוה להורות
הפסוק המֵצוה על יראת ההורים מסתיים במילים: "אני ה' אלוהיכם". ומבאר בעל 'ערוך השולחן' (יו"ד ר"מ), כי מצוה זו היא בכלל המצוות המסורות ללב בכך שיש לאדם לירא מורא פנימי מהוריו, ולא תלויה רק בקיום החיצוני שלה.
וזה לשון השולחן ערוך (שם):
"איזה מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו... לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו, ולא סותר את דבריו... ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר נראין דברי אבא, ולא יקראנו בשמו. לא בחייו ולא במותו, אלא אומר: אבא מארי. היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו".
ופסקו האחרונים כי לאחר מות האב מותר לישב במקומו, אולם לקרוא לו בשמו הפרטי אסור אף לאחר מותו.
על הפסוק "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך על האדמה" (שמות כ'), מסביר ה'אבן עזרא' כי אין הכוונה רק לאריכות ימים הפרטית של האדם, אלא שבנוסף לכך, הקפדה על כיבוד הורים גורמת לכך שלא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
