ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ח - המאבק על התודעה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קראתי פעם ופעמיים את "אגרת לנוער" של הרב אלי סדן, אשר הופצה ברבבות עותקים, תחת הכותרת "להוסיף אור", ובה שטח את משנתו "לעת הזאת". למען האמת, שולחני - כשולחנם של רבים מעמיתיי - משמש זירה לשפע חוברות וקונטרסים המייצגים כמה וכמה בתי-מדרש בציונות הדתית, ואם באנו להעיר ולהגיב "אין אנו מספיקין". ואולם משנתגלגלה לידי מחברתו של ידידי הרב סדן, עתיר זכויות ובעל מניות יסוד בחינוך הנוער לממלכתיות, ומשחשתי כי כתיבתו יוצאת היישר מלבו היהודי-ציוני הרוטט, שינסתי עטי ומקלדתי, ולמרות ש"אין לי כוח לכתוב יותר אין בי כוח לידום", כלשון משפט הפתיחה של הרב אלי סדן.
אכן, כל משפט לכאורה משכנע וכל פסקה בודדת בנויה לתפארה. אלא מאי? הקונספציה הכללית שגויה בעיני, ובגדול! ואומר במשפט מסכם אחד: תמימות רבתי, ואפילו שגיאה חינוכית קשה לטעמי, כאילו אנחנו חיים ומחנכים את עצמנו לאור תורת הראי"ה קוק זצ"ל, ומתעלמים לחלוטין מ"הצד השני" בתוך העם, זה הנלחם בחירוף נפש ממש, ובדרכי הונאה ורמייה, נגד הציונות והלאומיות. מחנה-שכנגד זה מוכן להקריב את כל ערכי הדמוקרטיה והקיומיות הלאומית לטובת "דת ההתנתקות וההתכנסות". האם כלפיו צריך להפטיר: "הבה נתחַבֵּרָה"? והלא כל גישתו הסניגורית של הרב זצ"ל היתה דווקא בשל הניצוצות הלאומיים המפעמים ב"כופרים"!
בריחה מתשובות
וביתר פירוט; הרב אלי סדן מטיף מוסר כלפי היריבות הפנימית במחנה הציונות הדתית, ומתריע בתוקף, בחום ובצדק כנגד ההווא אמינא של מלחמת אחים. הרב סדן יוצא חוצץ כנגד אווירת פירודין המנשבת במחנה, ונסמך על התורה הכלל-ישראלית שהתחנכנו לאורה. הוא מזהיר כהוגן מפני בריחה מאתגרי המדינה, ובמיוחד מן השירות הצבאי, שאינה אלא עצימת עיניים ונטישת כל משנתנו הציונית-דתית.
עד כאן טוב ויפה ושריר ובריר. אך כאשר הוא מעלה את השאלות הנוקבות באמת - זניחת הדרך הציונית בידי הממשלה, תקשורת מגויסת לטובת מדינת אויב פלסטינית, כיפוף הדמוקרטיה בדרכי הונאה, נטישת המגורשים ויחס מחפיר כלפיהם - לכל אלו לא מצאתי בדבריו שום תשובה של ממש, פרט לסיסמאות הלקוחות מאוצר הרוח והאמונה: לרומם את הרוח, לכבוש את היצר, להתחבר ו"באהבת חינם ננצח". מסרים אלו מורחבים בגיבוי ציטטות מתורת הרב, שקירב והאהיב את חלוצי הציונות בת-זמנו כנושאי חזון הגאולה בדרגתה דלתתא. האם הדברים רלבנטיים גם כלפי משחיתי הציונות והלאומיות? אתמהה. האם עלינו "להתחבר" למנאצי תורת ישראל, עם ישראל ("כל אזרחיה") וגם ארץ-ישראל?
ה"אהבה מקלקלת את השורה"; אהבת העם "בכל מחיר" מסיטה את הכותב הנכבד מדיון בקשר להתייחסות המעשית כאן ועכשיו אל "סיטרא דשמאלא", ומושכת את הקורא לעולם שכולו טוב ואור. הפתרון שמציע הרב סדן לכל השאלות המעשיות הבוערות הוא "להוסיף אור". סיסמה זו מתעלמת לחלוטין מן העובדה שיש הקמים עלינו, על אמונתנו ועל מפעלנו. נכון! נוסיף אור! אך מה יקרה בפועל בשטח מחר-מחרתיים?
כאמור, אין עיני ולבי להתפלמס עם משפטים ופסקאות בדברי הרב סדן, אלא עם המגמה הכללית. האומנם לב הוויכוח במחננו הוא מה משמעות דברי רב פלוני, והאם קציני "מעגל הגירוש 5-2" נועצו ברבותיהם? הפולמוס בקרב הציבור התורני-לאומי על-אודות היחס לצה"ל ולמדינה אינו מתבטא באמירה זאת או אחרת שיצאה מפי דובר מתלהם. אנו שרויים בוויכוח פנימי עמוק האם להחיל את יחסנו האנטי לממשלה גם כלפי יחסנו למדינה. האם חינוכנו הממלכתי מחייב נאמנות צייתנית לכל החלטה פסבדו-דמוקרטית, או שמא יש גבול לדמוקרטיה שטופת-מוח תקשורתית?
הדרך השלישית
הרב סדן יוצא חוצץ כנגד המנתקים עצמם ממדינת ישראל ומאתגריה, כנגד המסתגרים ומפנים עורף לצה"ל ולכל שליחות לאומית. עצתו היא "להתחבר", "להגביר אמונה", "להוסיף אור". ואני הקטן מציע דרך שלישית, שכבר הושמעה מעל במות שונות: לא להתנתק! לא להתחבר! לכבוש!
נוכיח כי אנחנו - כן, אנחנו - יכולים לכבוש את כותל המזרח של התפקידים הלאומיים, כולל בצה"ל ובמכלול כוחות הביטחון. נוכיח כי אנחנו ראשונים בכל האתגרים הציוניים כמו התיישבות, קליטת עלייה ובניית חברה יהודית צודקת. נוכיח כי אנחנו, חניכי הציונות התורנית, רואים את עצמנו שליחים של חזון "המדינה היהודית" גם בתחומי החינוך, המדע, הרפואה, הכלכלה, הרווחה, המשפט וכל מגזרי החיים. את ה"התחברות" המלאכותית לשונאי עמנו ודתנו נשאיר לעידן מאוחר יותר, רק לאחר שממשלת ישראל תבקש סליחה על התנהלותה המחפירה כלפי טובי הבנים, אשר גורשו בצעד חסר תקדים בין-לאומי, ללא הכנת תשתית לאומית של ממש לקליטתם, וללא כל תועלת הנראית באופק לאירוע אנטי-לאומי זה.
באחת, לא נושיט את הלחי השנייה למען ה"אור" וה"אהבה". נתנהל לדרכנו בשליחות "המדינה היהודית", משאת נפשנו, שתהיה "אור לגויים", אך גם "אור ליהודים"...
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות:[email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
