ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
שאלות שונות עולות בעקבות המעצר, החקירה והגשת כתבי אישום נגד בחורים שחשודים בביצוע פשעי אלימות ורצח. החשובה שבהן היא כיצד מונעים התדרדרות של בחורים ממשפחות טובות לתרבות רעה ומקולקלת.
על החשד לגבי אותם פשעים חמורים איננו יכולים לדבר, כי אולי יתברר שאינם אשמים, והלוואי שכך יהיה. אבל על מה שידוע אפשר לדבר. הידוע הוא שמבין מתיישבי הגבעות ישנם בחורים שלעיני הציבור כולו מבזים ברשע את התורה ואת העם. הם כביכול אוהבים את ארץ ישראל, אבל שונאים את כל מי שעסק ועוסק ביישובה ומגן על היושבים בה מכוחה של מדינת ישראל. באופן מופשט ועקרוני הם כביכול אוהבים את עם ישראל, אבל בפועל הם שונאים את היהודים.
הם חושבים שרק בבנייה לא מוסדרת יגאלו את הארץ. בכך הם חולקים על כל המתנחלים הצדיקים שעוסקים בבניית היישובים והרחבתם, מקיימים בגופם ובנפשם את מצוות יישוב הארץ השקולה כנגד כל המצוות, ומצילים את עמנו מהסכנה הנוראה של הקמת מדינת טרור שמחוברת למאות מיליוני רוצחים במדינות האסלאם.
הם בזים לכל בני גילם שלומדים תורה בישיבות, משרתים בצבא ומגנים על העם והארץ. בטיפשות ובשחצנות הם חושבים שבזכות התנהגותם הפראית הערבים שמסביבם אינם פוגעים בהם, ואילו האמת היא שבלא ההרתעה של צה"ל והשב"כ הם לא היו מצליחים לשרוד אפילו יום אחד.
הם מתיימרים להעפיל אל ההר, אבל אין ה' בקרבם, כי ארון ה' ומשה נמצאים במחנה עם כלל ישראל (במדבר יד).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
463 - חג החינוך
464 - להבדיל בין טוב לרע
465 - קדוש לעולם קיים
טען עוד
על המבזה אביו ואמו בסתר נאמר "ארור מקלה אביו ואמו" (דברים כו, טז). על אחת כמה וכמה שהדברים אמורים כלפי מי שלעיני כל ישראל מבזה במעשיו ובדיבוריו את עמדותיהם ואמונותיהם של הוריו.
על מי שחולק על רבותיו אמרו: "כל החולק על רבו - כחולק על השכינה. וכל העושה מריבה עם רבו - כעושה עם השכינה. וכל המתרעם עליו - כאילו מתרעם על השכינה. וכל המהרהר אחר רבו - כמהרהר אחר השכינה" (סנהדרין קי, א; שו"ע יו"ד רמב, ב). והם מהרהרים ומתרעמים ועושים מריבה וחולקים על מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל וכל תלמידיו, שהם הוריהם ורבותיהם.
מדרגות
בין אלפי היהודים שמתגוררים בגבעות ישנן מדרגות שונות. קשה להעריך את המספרים, אבל אולי כמאה עד מאתיים מהם יכולים להתנהג ממש בפראות וברשע. הם עלולים להגיע לרצח של ערבים או אפילו של שכן יהודי, כפי שכמעט אירע באחת הגבעות בגב ההר, בעקבות מריבה על הקמת בית כנסת נוסף במקום שבקושי מצליח לקיים מניין קבוע.
ויש עוד כמה מאות שבטיפשות מגיעים לזלזול ושנאה כלפי קודשי ישראל, אבל בתוך לבם יש גם כבוד ואהבה לתורה ולחיילי צה"ל. הם יכולים לקלל חיילים, לצעוק בחוצפה "בוגד" כלפי זקני הרבנים וכלפי שרים נכבדים, לזרוק אבנים על שוטרים בהפגנות ועל ערבים שנוסעים בדרכים. כשהם מגיעים לבית כנסת שמתקיים בו שיעור, הם מעדיפים לשוחח בקרבת מקום בקול על הדברים "החשובים באמת", למשל על הקטטות "הקדושות" שלהם או על "דברי תורה" שמוכיחים שהעולם כולו טועה והם צודקים. אם אין עם מי לשוחח, יוכלו לקרוא בקול בספר של ר' נחמן או ישלימו שניים מקרא ואחד תרגום של השבת שעברה. העיקר להפריע מעט לשיעור של הרב, ושיידעו כולם שיש להם סדר יום משלהם, וכל דברי זולתם בטלים ומבוטלים. כשהקהל מתפלל עמידה הם יאמרו בקול פסוקי דזמרה. אבל למרות הכול, כשהם רגועים ומעירים להם, הם בדרך כלל מתחשבים, כי אין בהם זדון.
ורוב תושבי הגבעות טובים בבסיסם. אמנם לרבים מהם קשה עם המסגרת הרגילה, אבל לבם טוב. ויש שהם ממש צדיקים, שאוהבים באמת את התורה, העם והארץ, וחפצים בכל לבם לגאול את האדמות הקדושות, והם גם מעריכים את החיילים ונוהגים כבוד כלפי כל אדם.
הגדרת הטוב והרע
היסוד הראשון בחינוך הוא ההבדלה הערכית בין טוב לרע. לכן מוכרחים לומר שמבחינה ערכית, עמדותיהם והתנהגותם של הבחורים הפראים שבגבעות היא רשעות.
לעתים מטוב לב או חוסר דעת אנו נוטים שלא לחרוץ עמדה כלפי מעשים רעים ודעות רעות. זה לא נעים להגדיר בחור שמתפרע ומתחצף כרשע, במיוחד כשלטענתו הוא צדיק ומקדש שם שמיים. אבל המחיר החינוכי של חוסר ההגדרה הוא כבד. אמנם אין דרך שמבטיחה תוצאות של מאה אחוז בחינוך, וגם ההורים הטובים ביותר עלולים לעמוד מול מציאות של בנים סוררים. אבל הגדרת הטוב והרע היא המקדמת ביותר את סיכויי ההצלחה החינוכית.
חושך שבטו שונא בנו
דברים אלו אנו לומדים ממדרש רבה בפתיחת ספר שמות. יעקב אבינו זכה שמיטתו הייתה שלמה וכל בניו המשיכו בדרכו, ומבארים חכמים שזה מפני ש"רידה את בניו", כלומר שהוכיח אותם.
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, זהו שנאמר: 'חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר' (משלי יג, כד)... ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות - סוף בא לתרבות רעה ושונאהו. שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו, ויצא לתרבות רעה ושנאהו והוציאו מביתו ריקם... כיוצא בו: 'ויאהב יצחק את עשו' (בראשית כה, כח), לפיכך יצא לתרבות רעה על אשר לא רידהו... כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו - יצא לתרבות רעה וביקש להרוג את אביו... וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף... וכיוצא בו עשה דוד באדוניה שלא רידהו בייסורין ולא גער בו, לפיכך יצא לתרבות רעה".
ואוהבו שחרו מוסר
ממשיך המדרש ומלמד: "'ואוהבו שיחרו מוסר' - זה הקב"ה על שאהב את ישראל... הוא מרבה אותם בייסורים. אתה מוצא שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנם להם אלא על ידי ייסורים: התורה, וארץ ישראל, וחיי עולם הבא...
"כל המייסר את בנו, מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו... אתה מוצא שאברהם ייסר את יצחק בנו ולימדו תורה והדריכו בדרכיו... (ובזכות זה הלך יצחק בדרכיו), שנאמר: 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' (בראשית כה, יט), ללמדך שהיה דומה לאביו בכל דבר, בנוי בחכמה בעושר ובמעשים טובים. תדע לך שבן שלושים ושבע שנה היה כשעקדו אביו, וכתיב 'ואברהם זקן בא בימים', ועקדו וכפתו כשה ולא נמנע, לפיכך: 'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק' (בראשית כה, ה)... כיוצא בו היה יצחק משחר מוסר ליעקב, שלימדו יצחק תורה וייסרו בבית תלמודו... לפיכך זכה לברכה וירש את הארץ. ואף יעקב אבינו ייסר את בניו ורידה אותם ולימדם דרכיו, שלא היה בהם פסולת, שכן כתוב 'ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה' וגו', השווה כולם ליעקב, שכולם צדיקים כיוצא בו היו".
האם זה טרור
ויכוח ציבורי התעורר, האם יהודים שרוצחים ערבים נחשבים כטרוריסטים. הוויכוח הוא בעיקר פורמלי, שכן חשודים ברצח "רגיל" מותר לחקור רק בכלים מתונים יחסית, ואילו חשודים ברצח במסגרת ארגון טרור מותר לחקור תוך שימוש בעינויים.
אנשי השמאל, שלפי אמונתם ודתם אין שום הבדל בין יהודים וערבים, מתעצמים לטעון שאין שום הבדל בין הפושעים הלאומיים היהודים למחבלים הערבים. אולם מצד האמת, ההשוואה ביניהם היא כמו השוואה בין יתוש לנשר. אפשר לטעון שיתוש הוא נשר קטן, אולם ההבדלים ביניהם כל כך גדולים עד שההשוואה מקוממת. אמנם מצד הנזק שנגרם למדינת ישראל, לדעת רבים מהמנהיגים האחראים על ביטחון ישראל, נזק זה גדול וחמור מאוד. אמנם הוא נובע מעמדה לא הוגנת של מדינות שונות כלפי ישראל, אך בפועל זה המצב. ולכן לדעתם מוכרחים לחקור מעשים אלו באופן הנחרץ ביותר, כדי להפסיקם לחלוטין. על פי זה נקבע שגם מעשיהם נחשבים כטרור.
הואיל ונשמעו טענות שנקטו נגד העצורים עינויים קשים במיוחד, יש מקום לברר ולבקר זאת על ידי עורכי דין ונציגי ציבור נאמנים, שלא ייתנו לחוקרים לחטוא בלהיטות יתר, לנצל את ההזדמנות וליטול סמכויות רחבות מדי כדי לפגוע בחוג אידיאולוגי שלם, תוך חקירת אנשים שאינם קשורים לפשעים החמורים. אם יתברר שהיועצים המשפטיים או החוקרים עברו על החוק, יש לדאוג כי ישלמו על כך את המחיר המלא.
כיצד צריך לנהוג במתפרעים
פושע שייתפס צריך להיענש, כי הדין דין והחוק חוק, הן לצורך כפרת עוונם והן לשלום הציבור, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו. וכאשר יתחרטו ויבקשו סליחה ויחפשו דרך לתקן את מעשיהם, יהיה נכון לשקול הקלה בעונשם כפי שמקובל במקרים דומים. אז גם יהיה ראוי לצרף כטיעון מקל לעונש את המתח הביטחוני שבו אותם בחורים היו שרויים, תוך ציון שמות קרוביהם ומכריהם שנרצחו בפיגועי הטרור הערבי.
אולם אסור להתייחס בעוינות כלפי שאר הבחורים הפראים. אמנם חייבים להוקיע את מעשיהם הרעים ודעותיהם הרעות, אבל יחד עם זאת צריך להעניק להם טיפול מערכתי מיטבי, תוך שיתוף הוריהם בתהליך החינוכי והשיקומי. יש להשקיע משאבים ולהוציא אישורי בנייה חדשים לצורך הורדת התסכול, כדי שיחזרו בתשובה וימצאו אפיקים חיוביים להוצאת כוחותיהם אל הפועל בבניית בתים, בפיתוח החקלאות ובגיוס לצה"ל.
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
