בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש בראשי×Ē
  • בראשי×Ē
קטגוריה משני×Ē
  • מדורים
  • חמד×Ē ×™×ž×™×
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ
undefined
2 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

הרב מרדכי ×Ļמח בן מזל

×Ēיאורו של ה×ĸולם בהליך הבריאה מופי×ĸ בפסוק השני של פר׊×Ē ×‘×¨××Š×™×Ē:
"וְהָאָרÖļ×Ĩ הָיְ×Ēָה ×ĒֹהוÖŧ וָבֹהוÖŧ וְחֹשׁÖļךְ ×ĸ֎ל פÖŧÖ°× Öĩי ×Ēְהוֹם וְרוÖŧחַ אֱלֹהִים מְרַחÖļפÖļ×Ē ×ĸ֎ל פÖŧÖ°× Öĩי הַמÖŧָיִם"(בראשי×Ē ×' ב)

כי×Ļד היה נראה ה×ĸולם במ×Ļב זה? מ×Ļב של בריאה, אחרי ×Ļא×Ē ×”×™×Š מ×Ēוך האין במאמר אלקי, שהרי המאמר הראשון הוא "בÖŧְרÖĩאשִׁי×Ē".
ר׊"י מסביר: "שה×Ēמהון וההש×Ēוממו×Ē ×’×¨×ž×• למבוכה והכל כ×Ēו×Ļאה מן הריקנו×Ē. מ×ĸל הריקנו×Ē ×¨×™×—×Ŗ כסא הכבוד ב"רוח פיו" של הקב"ה.
'רשב"ם' נכדו ו'אבן ×ĸזרא' מסבירים רוח כפשוטו.
כך גם הרד"×§ וז"ל: "ורוח אלהים - סמך או×Ēו לאלהים ב×ĸבור היו×Ēו שליח ה' לה×Ēנו×ĸ×ĸ ×ĸל פני המים וליבשם ×§×Ļ×Ē ×›×ž×• שפירש החכם ראב"×ĸ ז"ל. ואפשר שסמך או×Ēו לאלהים לפי שהי×Ēה חזקה, כי מנהג הלשון כשיר×Ļה להגדיל הדבר סמך או×Ēו לאלהים".
הרמב"ם והרמב"ן ב×ĸקבו×Ēיו מסבירים כי ה×Ēוהו הוא אומנם חומר, אך ללא ×Ļורה (מושגי יסוד בלשון הפילוסופים של ×Ēקופ×Ēו ואכמ"ל).

נחלקו הראשונים גם מהי מ׊מ×ĸו×Ē ×”×‘×™×˜×•×™ "מְרַחÖļפÖļ×Ē".
לרש"י: ה׍יחות מ׊מ×ĸו×Ēו ×Ēנו×ĸה.
הרמב"ם והרלב"ג ב×ĸקבו×Ēיו פירשו מלשון מנוחה.
ב×ĸברי×Ē ×Š×œ ימנו ה׍יחות מקביל לדאיה שהוא מ×ĸות ללא הנ×ĸ×Ē ×”×›× ×¤×™×™×, דומה לפירוש השני שהבאנו.
האברבנאל מוכיח כרש"י מדברי ירמיהו:
"ל֎נÖŧְבִאִים נִשְׁבÖŧ֡ר לִבÖŧִי בְקִרְבÖŧִי רָחֲפוÖŧ כÖŧָל ×ĸÖˇ×Ļְמוֹ×Ēַי הָיִי×Ēִי כÖŧְאִישׁ שִׁכÖŧוֹר וÖŧכְגÖļבÖļר ×ĸֲבָרוֹ יָיִן מִפÖŧÖ°× Öĩי יְקֹוָק וÖŧמִפÖŧÖ°× Öĩי דÖŧִבְרÖĩי קָדְשׁוֹ " (כ"ג ט).

וז"ל: "הוא נגזר מלשון רחפו כל ×ĸ×Ļמו×Ēי ׊×ĸנינו הר×ĸ׊ והה×Ēנו×ĸ×ĸו×Ē ×”×‘×œ×Ēי מסודר...ו×ĸנין הכ×Ēוב יורה ׊אמר 'כנשר י×ĸיר קנו ×ĸל גוזליו י׍חת יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו ×ĸל אבר×Ēו' שהם כלם ×Ēנו×ĸו×Ē ×œ× מנוח×Ē ×•×›×œ×œ ה×ĸנין שמרחפ×Ē ×ž×•×¨×” ×ĸל ה×Ēנו×ĸה או ×ĸל ההנ×ĸה והה×Ē×ĸוררו×Ē ×œ×Ēנו×ĸה והוא אמרו 'כנשר י×ĸיר קנו ×ĸל גוזליו י׍חת' שבבא הנשר ×ĸליהם ינשב ברוח כנפיו באופן שי×ĸירם ויקי×Ļם מ׊נ×Ēם כדי שיוכל ללקחם ולשא×Ē ××•×Ēם ×ĸל אבר×Ēו... ×Ēהיה מל×Ē ×ž×¨×—×¤×Ē ×ž×•×¨×” ×ĸל הה×ĸרה וההנ×ĸה ׊×ĸושה במים שהוא רמז ל×ĸלול".
הדוגמה שמביא האברבנאל משיר×Ē ×”××–×™× ×•: "×ĸ֎ל גÖŧוֹזָלָיו יְרַחÖĩ×Ŗ" להסבר "מְרַחÖļפÖļ×Ē ×ĸ֎ל פÖŧÖ°× Öĩי הַמÖŧָיִם" מביאה או×Ēו למסקנה כי ההקבלה היא הרבה יו×Ēר נרחב×Ē.

נשווה א×Ē ×¤×Ą×•×§× ×• בבראשי×Ē ×œ×¤×Ą×•×§×™× בשיר×Ē ×”××–×™× ×•:
"יִמְ×ĻָאÖĩהוÖŧ בÖŧְאÖļרÖļ×Ĩ מִדְבÖŧָר וÖŧבְ×ĒֹהוÖŧ יְלÖĩל יְשִׁמֹן יְסֹבְבÖļנְהוÖŧ יְבוֹנְנÖĩהוÖŧ יִ×ĻÖŧְרÖļנְהוÖŧ כÖŧְאִישׁוֹן ×ĸÖĩינוֹ:
כÖŧÖ°× Öļ׊ׁÖļר יָ×ĸִיר ×§Ö´× Öŧוֹ ×ĸ֎ל גÖŧוֹזָלָיו יְרַחÖĩ×Ŗ יִפְרֹשׂ כÖŧְנָפָיו יִקÖŧָחÖĩהוÖŧ יִשÖŧָׂאÖĩהוÖŧ ×ĸ֎ל אÖļבְרָ×Ēו" (דברים ל"ב י-יא).Öš

ה"×ĒֹהוÖŧ" מופי×ĸ בשני המקורו×Ē, ה"בֹהוÖŧ" הוא "יְשִׁמֹן" כפי ׊ר׊"י הסביר, "מְרַחÖļפÖļ×Ē" מקביל ל"יְרַחÖĩ×Ŗ". אם כך, נוכל להמשיך ולט×ĸון כי "יְבוֹנְנÖĩהוÖŧ" מלשון בינה מקביל ל"ברא" ו"יִ×ĻÖŧְרÖļנְהוÖŧ" מקביל ללשון "י×Ļירה". אם כל זה נכון אזי, "יִמְ×ĻָאÖĩהוÖŧ" י×Ēפר׊ לא מלשון מ×Ļיאה אלא מלשון המ×Ļאה, חידוש, בריאה.

המסקנה מהקבלה זו מאוד מ×ĸניינ×Ē. ה×Ēורה פו×Ēח×Ē ×‘×Ēאור הבריאה של ה×ĸולם בידי הקב"ה - מ×ĸשה בראשי×Ē. ×Ēכלי×Ē ×‘×¨×™××” זו בי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים. לכן, ה×Ēורה מס×Ēיימ×Ē ×‘×Š×™×¨×Ē ×”××–×™× ×• ׊ם מ×Ļויה ההקבלה בין בריא×Ē ×”×ĸולם לבריא×Ē ×ĸם ישראל במדבר הריק "בְ×ĒֹהוÖŧ יְלÖĩל יְשִׁמֹן".
ה×Ēהליך ׊מ×Ēחיל בבראשי×Ē ×ž×’×™×ĸ ל×Ēכלי×Ēו רק ×ĸם הימ×Ļאו×Ēו של ×ĸם ישראל ב×ĸולם.

כמה אחריו×Ē ×ž×˜×™×œ×” ההקבלה הזו ×ĸל כ×Ēפנו!
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il