ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ראשית, התורה פותחת באות בי"ת ולא באל"ף את זאת דרשו רבותינו בכמה פנים, שהלא, שבעים פנים לתורה. האות בי"ת סגורה משלוש צדדיה ופתוחה רק מצד אחד. כאילו, נאסר עלינו לחפש ולדרוש במופלא מאתנו ולשאול מה למעלה ומה למטה. ומה מאחור, אנו פותחים רק קדימה. אנו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, ולתכלית מסוימת, הידועה לו, שאתה בארו רבותינו, כדלהלן. שנינו: חמישה קנינים קנה הקב"ה בעולמו - תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד. את הקנין הראשון - "תורה", לומדים חז"ל מן הפסוק: "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" (משלי ח' ב'). רבותינו במדרש לומדים מהמלה בראשית לא רק יש מאין? - דהיינו מה קדם לבריאה אלא גם לאן? - מהי המטרה והתכלית של כל העולם ושל כל מעשה הבריאה המופלא. רש"י בפרושו על אתר מביא את דברי חז"ל "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שאמרו חז"ל: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו" (משלי ח' ב'), ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתה" (ירמיהו ב'). במדרש מובא גם "בשביל ישראל שנקראו ראשית" - שהלא כך נאמר שם - קודש ישראל לד' ראשית תבואתה (ירמיה שם).
בחומש "אריאל" עם רש"י השלם, שהוצאנו לאור על ידי מוסדות "אריאל", הבאנו המקור מספר "אותיות דרבי עקיבא, אות ב'" ושם הלשון "בשביל שלשה שנקראו ראשית ואלו הן: תורה ישראל ויראה. במקורות שם, שנערכו ע"י הרה"ג בצלאל מעיני זצ"ל רבה של מגדיאל-הוד השרון, שהלך החודש לעולמו בדמי ימיו, הובאו שפע מקורות חז"ל ונוסחאותיהם, וצוין כי בילקוט שמעוני בשם המדרש "ילמדנו" נאמר: בזכות ישראל ובמדרש-רבה נאמר: "בזכות התורה" והעיר העורך "והשווה בראשית רבה: "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העלם" ואין ראשית אלא תורה. הדברים עמוקים ביחוד לגבי ההשוואה בין חוקי הטבע לחוקי התורה, שחייבים להתנהג לפיהם והפרת עלולה להביא להרס (ראה פצצת האטום והמימן וד"ל).
נראה לנו כי שוני הנוסח המובא ברש"י "בשביל צדיקים" מהנוסח של אותיות דרבי עקיבא - "בשביל ישראל" - בא ללמדנו - דבר יסודי פנימי ועמוק. כזכור, פותחת המשנה את פרק חלק במסכת סנהדרין, בדברים שאנו אומרים אותם לפני כל אחד מששת "פרקי אבות", במלים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יורשי ארץ נצר מטעי ומעשי ידי להתפאר". שמעתי מפי אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זצ"ל הסבר נפלא. הוא פתח בשאלה: באמת? כולם צדיקים? צא לרחובה של עיר ביום השבת ולמד. תאזין לחדשות ותקרא עיתונים ותזדעזע -איך אפשר לומר שכולם צדיקים, והלא "ציבור" ראשי תיבות-צדיקים בינונים ורשעים"? ואז השיב אבא מארי זצ"ל ופניו מאירות "ועמך כולם - צדיקים" - כלל ישראל- תמיד צדיקים. פרטיהם - כל אחד כפי שהוא באותה שעה, אבל מה שמאחד את כולם, הוא חלקם בתורה וחלקם בארץ-ישראל. לכל יהודי יהיה במצב שיהיה - יש חלק בתורה וחלק בארץ-ישראל (לפחות ד' אמות לכל אחד). על זה נאמר "ועמך כולם צדיקים - לעולם ירשו ארץ". התורה וארץ ישראל הם החיבור אל הכלל - אל עם ישראל ואל ארץ-ישראל - על ידי התורה - הוא סוד הנצח של ישראל, על ידי חיבור זה - כולם צדיקים, וזוכים בדין.
ברכתי ל"עונג שבת ולעורכו ומוציאו לאור עו"ד שמואל הכהן החוגגים את גיליון האלף ב"ה בהם מקרא שכתוב על יעקב אבינו ע"ה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כ"ח ט"ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
