ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ראשית, התורה פותחת באות בי"ת ולא באל"ף את זאת דרשו רבותינו בכמה פנים, שהלא, שבעים פנים לתורה. האות בי"ת סגורה משלוש צדדיה ופתוחה רק מצד אחד. כאילו, נאסר עלינו לחפש ולדרוש במופלא מאתנו ולשאול מה למעלה ומה למטה. ומה מאחור, אנו פותחים רק קדימה. אנו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, ולתכלית מסוימת, הידועה לו, שאתה בארו רבותינו, כדלהלן. שנינו: חמישה קנינים קנה הקב"ה בעולמו - תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד. את הקנין הראשון - "תורה", לומדים חז"ל מן הפסוק: "ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" (משלי ח' ב'). רבותינו במדרש לומדים מהמלה בראשית לא רק יש מאין? - דהיינו מה קדם לבריאה אלא גם לאן? - מהי המטרה והתכלית של כל העולם ושל כל מעשה הבריאה המופלא. רש"י בפרושו על אתר מביא את דברי חז"ל "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני כמו שאמרו חז"ל: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו" (משלי ח' ב'), ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתה" (ירמיהו ב'). במדרש מובא גם "בשביל ישראל שנקראו ראשית" - שהלא כך נאמר שם - קודש ישראל לד' ראשית תבואתה (ירמיה שם).
בחומש "אריאל" עם רש"י השלם, שהוצאנו לאור על ידי מוסדות "אריאל", הבאנו המקור מספר "אותיות דרבי עקיבא, אות ב'" ושם הלשון "בשביל שלשה שנקראו ראשית ואלו הן: תורה ישראל ויראה. במקורות שם, שנערכו ע"י הרה"ג בצלאל מעיני זצ"ל רבה של מגדיאל-הוד השרון, שהלך החודש לעולמו בדמי ימיו, הובאו שפע מקורות חז"ל ונוסחאותיהם, וצוין כי בילקוט שמעוני בשם המדרש "ילמדנו" נאמר: בזכות ישראל ובמדרש-רבה נאמר: "בזכות התורה" והעיר העורך "והשווה בראשית רבה: "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העלם" ואין ראשית אלא תורה. הדברים עמוקים ביחוד לגבי ההשוואה בין חוקי הטבע לחוקי התורה, שחייבים להתנהג לפיהם והפרת עלולה להביא להרס (ראה פצצת האטום והמימן וד"ל).
נראה לנו כי שוני הנוסח המובא ברש"י "בשביל צדיקים" מהנוסח של אותיות דרבי עקיבא - "בשביל ישראל" - בא ללמדנו - דבר יסודי פנימי ועמוק. כזכור, פותחת המשנה את פרק חלק במסכת סנהדרין, בדברים שאנו אומרים אותם לפני כל אחד מששת "פרקי אבות", במלים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יורשי ארץ נצר מטעי ומעשי ידי להתפאר". שמעתי מפי אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זצ"ל הסבר נפלא. הוא פתח בשאלה: באמת? כולם צדיקים? צא לרחובה של עיר ביום השבת ולמד. תאזין לחדשות ותקרא עיתונים ותזדעזע -איך אפשר לומר שכולם צדיקים, והלא "ציבור" ראשי תיבות-צדיקים בינונים ורשעים"? ואז השיב אבא מארי זצ"ל ופניו מאירות "ועמך כולם - צדיקים" - כלל ישראל- תמיד צדיקים. פרטיהם - כל אחד כפי שהוא באותה שעה, אבל מה שמאחד את כולם, הוא חלקם בתורה וחלקם בארץ-ישראל. לכל יהודי יהיה במצב שיהיה - יש חלק בתורה וחלק בארץ-ישראל (לפחות ד' אמות לכל אחד). על זה נאמר "ועמך כולם צדיקים - לעולם ירשו ארץ". התורה וארץ ישראל הם החיבור אל הכלל - אל עם ישראל ואל ארץ-ישראל - על ידי התורה - הוא סוד הנצח של ישראל, על ידי חיבור זה - כולם צדיקים, וזוכים בדין.
ברכתי ל"עונג שבת ולעורכו ומוציאו לאור עו"ד שמואל הכהן החוגגים את גיליון האלף ב"ה בהם מקרא שכתוב על יעקב אבינו ע"ה: "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" (בראשית כ"ח ט"ו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










