ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה הציל את לוט ואת בנותיו מהתבערה של סדום מפני שדורות אחר-כך רות המואבייה ונעמה העמונית עתידות לצאת ממנו ולהביא קדושה וטובה רבה לעם ישראל ולאנושות כולה. כך האלקים, שיש לו סבלנות אין-קץ, יכול לחכות דורות רבים לתוצאות טובות שנובעות ממצב רע לכאורה, ובכך הוא נותן דוגמה, כביכול, לבני התמותה.
משלמה המלך למדנו שסוף דבר כמעט תמיד טוב יותר ממה שניכר בו בראשיתו. האלקים יכול להרשות לעצמו סבלנות אינסופית מאחר שהוא עצמו אינסופי. אצלנו, בני האדם שמוגבלים על ידי המוות, הידיעה שהשעון מתקתק מאלצת אותנו להיות קצרי-רוח מטבענו. אנחנו מכורים לתוצאות מיידיות: שלום עכשיו, משיח עכשיו, טיפולים רפואיים מושלמים עכשיו, דמוקרטיה עכשיו. אבל נדיר, אם בכלל, ש"עכשיו" הוא מציאות בחיי בני האדם. תהליכים היסטוריים אורכים שנים ודורות, ודרישה קצרת-רוח לתוצאות מיידיות ולפעמים מהפכניות מובילה רק לתסכול ולאכזבה. התלמוד זיהה כבר מזמן את העם היהודי כעם קצר רוח ונמהר.
המרצה שלי בבית הספר למשפטים אמר לי שסבלנות היא המפתח להצלחה במשא ומתן. פעם נכחתי במשא ומתן בין חברת מזון אמריקנית למקבילתה מהמזרח. האנשים שייצגו את החברה ממזרח אסיה ישבו אדישים דקות ארוכות בלי להציע שום הצעה. לכן האמריקנים קצרי-הרוח פתחו במשא ומתן והעלו את הסכום, לרעתם, עם כל משפט שהוציאו מפיהם.
סבלנות היא המפתח להצלחה בהורות ובהוראה. סבלנות היא סימן ההיכר של הצדיק והקדוש. היא מאפשרת לאדם לראות את היער ולא רק את העצים ולחשב נכונה את ההשלכות לטווח הרחוק ואת ההשפעות על דיבורים ועל מעשים. אדם נמהר, שלא כבורא, לא היה מוצא יתרון בהצלת לוט בזמן שסדום ותושביה הרשעים מושמדים. אך בני אדם הם מטבעם קצרי-רואי בעניינים אלה. שיפוטים מהירים, הטיית לב ודעות קדומות, קוצר-רוח כלפי אנשים ואירועים - כולם משתלבים יחד ויוצרים התנהגות ומדיניות שבטווח הרחוק מובילה לכמעט אסון. יתרונות זמניים וסיפוקים מיידיים מובילים לא פעם לאסונות, למעשים מוטעים ולמדיניות שגויה.
הדבר נכון גם בחיים האישיים וגם בחיים הלאומיים של העם היהודי ומדינת ישראל. לפיכך סבלנות איננה רק מעלה טובה אלא גם יתרון, שכן בלעדיה, החכמה הופכת לסכלות, והניצחון לתבוסה כואבת.
יעקב אבינו אמר "וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך". היהדות תמיד מטיפה למידה הטובה של המחר, של דחיית הסיפוקים. אדם לא צריך לדאוג רק לחייו ולדורו, אלא לדאוג גם במידה שווה לחיים ולדורות של נכדיו וניניו. התנועות היהודיות שסטו מדרך התורה ומקיום המצוות והמסורת, זכו בתחילה לתהילה, לפרסום גדול ולשבחים רבים, אך כמעט תמיד התנועות האלה לא הולידו דורות נוספים של יהודים מחויבים. אני יודע שלא יפה לומר זאת, אך אלה העובדות, והתקינות הפוליטית הנוכחית לא משנה את העובדות בשטח.
אסור לנו למהר ולשפוט מפני שאולי רות ונעמה יצאו לבסוף אפילו מאותם דורות שנטשו את המסורת ואת ההלכה. אסור לנו לשמוח על הבטחות להצלחה מיידית ולשיפורים גורפים. זה מתיישב עם הוראת חז"ל "אמור מעט ועשה הרבה". קצר-הרוח צועק ומכריז בקול רם על הישגיו, לכאורה. הסבלן ממשיך לעבוד בהתמדה למען המטרות שנקבעו לעם ישראל בהר סיני.
אנחנו למדים סבלנות מדוגמה אישית ומההיסטוריה. חבל שאין מקצוע חובה בבתי-הספר שלנו שנקרא "יסודות הסבלנות". מקצוע כזה יהפוך את כל שאר מקצועות הידע שנלמדים להרבה יותר רלוונטיים, יצרניים ומועילים לחיינו ולמטרות שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
