ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כעת מדברים על יריחו ועל עזה. אביא בפניכם, כמה מדברי חכמינו ז"ל על יריחו. בזמן כיבוש ארץ-ישראל בימי יהושע, היה ליריחו מעמד מיוחד. כאשר נשלחו המרגלים על-ידי בני ישראל לרגל את הארץ, נאמר בתורה - "לכו ראו את הארץ ואת יריחו" (יהושע ב ; א). והרי יריחו בכלל הארץ היתה, ולמה יצאה, אלא מגיד שהיתה קשה להכבש כנגד כולם (ספרי עקב טז). קשה היה אז, וגם כיום, אך נתגבר גם על זאת, כמו שהתגברנו אז. אמרו חכמים (תנחומא בהעלותך י): יריחו היתה המחסום המונע כיבוש ארץ-ישראל; אם תִּכָּבֵש יריחו, מיד כל הארץ נכבשת. לפיכך נתכנסו לתוכה כל שבע אומות, כדי למנוע את כיבושה בידי ישראל, שנאמר: "וילחמו בכם בעלי יריחו האמֹרי והפרִזי והכנעני והחִתִי והגרגשי החִוִי והיבוסי, ואתן אותם בידכם" (יהושע כד ; יא).
כיבושה של יריחו היה בדרך נס. ישראל סבבו את החומות של יריחו שבעה ימים, וביום השביעי תקעו הכהנים בשופרות, "ויאמר יהושע אל העם: הריעו כי נתן ד' לכם את העיר. ...ויריעו העם תרועה גדולה ותִפֹל החומה תחתיה" (יהושע ו ; טז,כ). יש מפרשים שהסיבה לחרם שהחרים יהושע למי שיבנה את העיר, היא, כדי לשמור על המופת, שכל מי שיראה את החומה שקועה בארץ, יתבאר לו שהיה כאן נס (רד"ק יהושע ו ; כא).
על אף רגב מרגבי אדמת ארץ-ישראל אין אנו יכולים לוותר, אך ראוי להדגיש, את המיוחד ליריחו. יריחו קשורה לירושלים בקשר מיוחד. המשנה במסכת תמיד (ג ; ח) מספרת: מיריחו היו שומעים קול שער הגדול שנפתח בבית-המקדש; מיריחו היו שומעים את שירת הלויים שבבית-המקדש, ויש אומרים אף קולו של כהן-גדול בשעה שהוא מזכיר את ד' ביום-הכפורים; מיריחו היו מריחים את ריח פיטום הקטורת בבית-המקדש. הראב"ד בפירושו שם (ראב"ד תמיד ל:) אומר, שזה לא היה בדרך הטבע, אלא מעשה נס היה ששמעו ביריחו את הקולות של עבודת בית-המקדש, ודוקא ביריחו היה נשמע, ולא בשאר צדדים, מפני שיריחו היתה כמו ירושלים, מפני שהיתה תחילת כיבוש ארץ-ישראל. וכמו שצריך לתרום תרומת דגן, כן נתרמה יריחו מארץ-ישראל עצמה, ובשביל כך החרימה יהושע להיות קודש. לפיכך, יריחו היא כמו ירושלים והיו נשמעים בה כל אלו ששנינו, כדי שירגישו בני אדם, שביריחו יש קצת קדושה כמו בירושלים.
ומי יעלה על הדעת לוותר על יריחו?! ועוד אומרים חכמינו ז"ל (ספרי דברים שנז), כי הקב"ה הראה למשה רבנו את כל הארץ ואת כל מה שעתיד להיות בה, והראהו את בקעת ירִחו (דברים לד ; ג), - "מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידים ליפול בבקעת יריחו". אולי הדיבורים של הממשלה עם האויבים על יריחו קשורים במאמר זה, ודי לחכימא...
הזכרנו מקצת מדברי חכמים על יריחו, ואנחנו קרואים לעמוד כחומה בצורה, להדוף את כל דיבורי ההבל על ויתורים, ולשמור על שלמות ארצנו כולה, מהגולן עד יריחו ועד עזה, ובעז"ה נצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
