ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
מי שהגיע למידת החסידות, הגיע בפיתוח אישיותו לשלמות כזו שלא רק שהוא חי נכון, אופיו בריא ומידותיו מתוקנות, אלא הוא גם מאושר ושמח. שאלו תלמידיו את ר' נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: "מימי לא נתכבדתי בקלון חברי". אין הכוונה שלא אמר דברי ביקורת על אחרים ע"מ להרבות את כבודו הוא, שכן בו אין את אותם החסרונות, כי זה אין צריך לומר שדברים כאלה לא עשה רבי נחוניא, זה פשוט. אלא הכוונה לדוגמא שהביאה הגמרא, שרב הונא הלך בדרך כשהוא נושא על כתפו מעדר. בא רב חנא בר חנילאי ולקח ממנו את המעדר ע"מ שרב הונא לא ישא את המעדר בעצמו. אמר לו רב הונא: אם אתה רגיל בעירך לשאת כלי כזה, אני מסכים שאתה תקל מעלי, אבל אם אין א תה רגיל בזה, איני רוצה שאני אתכבד ואתה תתבזה. אף שרב חנא בעצמו הוא שהציע זאת. ועוד הוסיף ר' נחוניא ואמר: "מימי לא עלתה קללת חברי על מיטתי". כי לפני שעליתי על מיטתי בלילה הייתי מוחל לכל מי שציער אותי במשך היום, לא שמרתי עברה לאף אחד, ותרן בממוני הייתי. הנהגות אלו שרי נחוניא תלה בהם את אריכות ימיו, היו קבועות אצלו כל ימיו זה היה טבעו.
שאלו תלמידיו את ר' זירא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי לפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי בדברי תורה במקומות המטונפים ולא הלכתי די אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישנתי בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא ששתי בתקלת חברי ולא קראתי לחברי בכינוי". רבי זירא גם מציין שהנהגות אלו היו טבועות בו משחר ילדותו, "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי". יש אנשים שמחוץ לבית יודעים להתגבר ולא להתפרץ, יודעים לוותר, להתאפק. אבל בבית מתנהגים בטבעיות, בבית לא צריך לעשות רושם. ור' זירא אומר: "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, מימי לא ששתי בתקלת חברי אפילו כליבי". ר' זירא היה קשור כל-כך בתורה שאפילו זמן של הליכה של ד' אמות לא עבר עליו בלא תורה. דבקותו בתורה היתה מושלמת, היא מילאה את מוחו וליבו, ואעפ"כ כשעבר במבואות המטונפים ששם אסור להרהר בדברי תורה, הוא לא הרהר שם מימיו. מי שאינו שקוע בתורה לא קשה לו להפסיק ולא להרהר בתורה, אבל מי ששקוד על התורה יומם ולילה, ופיו אינו פוסק מגירסא, אצלו ההרהור בתורה נעשה טבע וזו גדולה עצומה, זה מראה על יחס עמוק לקדושת התורה, שלא הרהר מימיו במקום שאסור להרהר. ר' זירא היה רגיל להיות בבית המדרש תמיד, זה יכול לגרום להתרגלות, לתחושה של בית, ואעפ"כ ר' זירא מעולם לא ישן בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי.
הנהגה מושלמת כזו יכולה להיות רק אצל מי שאהבת הבריות ממלאה את ליבו אהבה שלמה, ולכן לא יצא ממנו איזה דבר פוגע, כי זה מנוגד לרצונו. מי שאהבת ה' ויראתו ממלאה את ליבו, אינו מוכן להיפרד מהדבקות בו יתברך אפי לו לרגע אחד, מי שפיתח שליטה עצמית מלאה, ולעולם אינו מקפיד הוא ראוי להיקרא חסיד. אלו המידות שר' זירא הצביע עליהן שהן הן שבזכותן האריך ימים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










