ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
פסק ההלכה של הרב שלמה גורן זצ"ל על איסור למלא פקודה לפנות יישובים, פורסם ב"גליון רבני יש"ע", ולאחר מכן השמיע אותו הרב גורן בתקשורת. בעקבות כך קמה סערה בשמאל, וקראו להעמיד לדין את הרב גורן. גם לאחר הסערה, המשיך הרב גורן בהתמדה בהכרזת פסק-ההלכה ואמר כי חוקי התורה הם מעל לחוקי האדם.
הגאון הרב שלמה גורן שליט"א, פסק שחייל המקבל פקודה המנוגדת למצוות התורה, אסור לו לעבור על חוקי התורה, ועליו לסרב לפקודה. לדעתי, אף-על-פי שהנושא הזה רגיש ואף מעורר מתחים, ואולי יותר נוח שלא לעסוק בו ובנושאים שכמותו, נושאים היכולים לגרום לזעזועים במירקם הציבורי העדין, בכל זאת, עדיף לברר את הדברים בגילוי לב.
אין טעם להזכיר, שהנאמנות של הציבור הדתי לתורה ולמצוות, היא מוחלטת וכל מחוייבות לאומית-ממלכתית אחרת, כפופה ובטלה למצוות התורה. תמיד היה ברור, שמדינת-ישראל היא מדינת העם היהודי, והיא לעולם לא תחוקק חוק, או תיתן הוראה, המנוגדת, חס ושלום, לתורת ישראל. יש לקוות, שכך גם יהיה להבא. אבל, מאחר שלאחרונה יש חלקים בציבור, שמבקשים לנתק את המדינה מתורת ישראל, נוצר הצורך להבהיר באופן חד משמעי ובגילוי לב, שאם מדינת-ישראל, או הצבא, יתנו הוראה או פקודה, שהיא מנוגדת לתורת ישראל, כל רב בישראל יורה שלא לשמוע לפקודה וכי יש לסרב למלאותה.
יתר על-כן, אם תהיה גזירה כזו, לעבור על מצוה ממצוות התורה, ההלכה אומרת, שצריך למסור את הנפש, ולא לעבור. אמנם, זה אמור כאשר המטרה של הגזירה היא להעביר על דת, אך אם אין מטרתה להעביר על דת - אין צריך למסור את הנפש, אבל חייבים לסרב, אפילו אם אדם יפסיד את כל רכושו, או ייגזר עליו עונש של מאסר ממושך.
נמצא, שהעיקרון שהינחה את הרב גורן בפסקו, הוא מוסכם וללא עוררין, על כל רב בישראל. הרב גורן נשאל, אם חייל שמקבל פקודה לפנות יישוב יהודי ביש"ע, חייב לבצע את הפקודה, משום שניתנה על-ידי ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, או שהוא צריך לסרב פקודה? והרב גורן השיב: ברור שלפי ההלכה, חייל שמקבל פקודה הנוגדת את התורה, עליו לקיים את ההלכה של התורה, ולא את הפקודה החילונית. כך פסק הרמב"ם בפרק ג מהלכות מלכים הלכה ט: "המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצוה קלה - הרי זה פטור; דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין, ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה - שאין שומעין לו". והרי ברור, שמצות יישוב-ארץ-ישראל היא חמורה, מפני שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה, כמו שאמרו חכמינו (ספרי ראה פ ; כט).
ברור אפוא, שפקודה מהצבא, המפירה את המצוה החמורה הזאת, אין לה תוקף. ובנידון דידן, לא רק שמצות יישוב-ארץ-ישראל עומדת בפני הפקודה הצבאית, אלא גם איסור "לא תחֹנם", - לא תיתן להם, - לגויים, חניה בקרקע. וכאן, הרי פינוי יישובים מיהודה ושומרון בא על-מנת להסגיר את אדמת היישובים לערבים, וזו עבירה כפולה ומכופלת, ובודאי שאין לכפות על חייל לעבור כמה וכמה עבירות חמורות של התורה.
אלו דבריו של הרב גורן. ואם פסק הלכתי זה, יש בו משום עבירה על החוק, אם כן, הרי שכאן המקום להבהיר: הרב גורן אינו יחיד! יש להניח שרבים רבים מרבני ישראל מסכימים לפסק זה, ומוכנים לעמוד למשפט יחד עימו. על כל פנים, אני מודיע בזאת, שאני מורה לסרב פקודה לפנות יישובים יהודיים בארץ-ישראל, כדת תורת ישראל, המחייבת אותנו לסרב. אבל, אל דאגה, אני מאמין שלעולם לא תהיה פקודה בצבא שמנוגדת לתורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
