ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וכך אמרו חכמים בסוף מסכת מכות: אמר רבי חנניה בן גמליאל: ומה אם העובר עבירה אחת נותן את נפשו עליה, העושה מצוה אחת, על אחת כמה וכמה, שתינתן לו נפשו. הווי אומר, למצוה יש כח חיובי פי כמה וכמה יותר מאשר הכח השלילי שיש לעבירה. ופירש המפרש שם, שמידה טובה מרובה ממידת פורענות אחת מחמש-מאות, שכן במידת פורענות נאמר (שמות כ ; ה): "פֹקֵד עוֹן אבֹת על בנים, על שִלֵשים ועל רִבֵּעים"; בגלל אבות נענשים ארבעה דורות. לעומת זאת, במידה טובה כתוב שם: "ועֹשה חסד לאלפִים", והתרגום מבאר "לאלפים" דורות. ומיעוט אלפים לפחות שני אלפים. בזכות מצוה שאדם עושה, מקבלים שכר לפחות אלפיים דורות. ומוסיף המפרש: וכל-שכן, אם נפרש כפשוטו של מקרא, שאלפִים משמע עד סוף כל הדורות. בזה נותנים לנו חכמים אמת מידה של תורה שבה יש לבחון את משקל המצוות לעומת משקל העבירות.
המשנה לא הסתפקה בזה, אלא אומרת: רבי שמעון ברבי אומר: הרי אומר (דברים יב ; כג): "רק חזק לבלתי אכֹל הדם, כי הדם הוא הנפש". ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו - הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאווה להם ומחמדתן, הפורש מהן, על אחת כמה וכמה "שזוכה לדורותיו ולדורות דורותיו, עד סוף כל הדורות". וכל זה, כאשר אדם מתאפק ומתגבר ונמנע מלעשות עבירה, - גם לזה יש שכר רב כזה. אמור מעתה: מה רב שכרו של העושה מצוה חיובית. חז"ל מלמדים אותנו להסתכל לגמרי אחרת על המציאות ולתת משקל שונה לחלוטין ממה שהטבע הפשוט נוטה לראות.
במבט הרגיל, חומרתה של עבירה נראית הרבה יותר גדולה ומבהילה. לעומת זה, מעשה המצוה אינו נראה כל-כך גדול, והנטייה המוסרית היא דוקא להקטין את ערך המצוות ולהגדיל את חומרת העבירות. כך זה נראה יותר מוסרי. אז אדם לא מתגאה, הוא יותר ביקורתי, ערני יותר לתקן את חסרונותיו, אבל מתברר שהמבט הזה אינו אמיתי ואינו מוסרי, אלא מבט מעוּות וחולני, שתוצאותיו יאוש, חולשה, ביקורת על עצמו ואולי גם על בוראו. חכמים מראים לנו, שהתורה לא מסכימה לגישה הזו. התורה נותנת משקל אדיר למצוה, פי חמש-מאות לפחות מהמשקל שיש למעשה עבירה, וכאשר אדם עושה מצוה, הוא צריך להתמלא בשמחה עצומה, באושר אין קץ. לעומת זה, אם חס-ושלום הוא נכשל בעבירה, הצער צריך להיות קטן פי חמש-מאות ויותר לעומת השמחה בעשיית המצוה. מבט זה משנה אפוא את כל ההסתכלות, החיוב גובר, ומכאן ברור שאנו בתהליך של התקדמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











