ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לאור זאת תמוה מדוע הקפיד הקב"ה על משה, כאשר אמר (שמות ד ; א, שמות-רבה ג ; יב) "והן לא יאמינו לי" - בני ישראל לא יאמינו שאני נשלחתי לבשר את בשורת הגאולה. והקב"ה מקפיד עליו, הרי הם מאמינים בני מאמינים. מאמינים, - שנאמר (שמות ד ; לא): "ויאמן העם". בני מאמינים, - בני אברהם, שנאמר (בראשית טו ; ו): "והֶאמִן בד'". אמר לו הקב"ה: אתה צריך ללקות, שאתה מוציא שם רע על בני ישראל. אמר לו הקב"ה (שמות ד ; ב-ג): "מה זה בידך? ...ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש". לפי שעשה מעשה נחש, הראה לו את הנחש, כלומר עשית מעשה של זה.
מדוע הקב"ה מקפיד על משה? הרי בני ישראל היו רחוקים רחוקים, הם היו במ"ט שערי טומאה: "ערֹם ועריה" מן המצוות, מתבוללים, מעורטלים מכל מסורת, מכל זהות יהודית, האם זה לא טבעי, שמשה שואל איך אבוא אל ישראל עם בשורות משיחיות? הם יצחקו עלי! הם לא יאמינו שד' שלח אותי לומר לישראל, הגיע זמן גאולתכם! ומה ביקש מהקב"ה? הוא ביקש מד' שיתן בידו אות ומופת, שבעזרתם הוא יוכיח את אמיתות דבריו, שבאמת ד' שלח אותו להוציא את ישראל ממצרים. אם כן, למה הקב"ה הקפיד על משה?
אלא שישראל, גם אם חטאו, ישראל הם. אפילו ירדו למ"ט שערי טומאה, יש בתוכם ניצוץ עליון של אמונה, של קדושה, וכאשר נוגעים בניצוץ, הוא מיד נדלק ונהפך ללהבה גדולה. ואיך אפשר להגיע לניצוץ הפנימי הזה, שהוא מכוסה בהרבה קליפות של מעשים רעים? כשנוגעים בשורש של הכל, כשאומרים דבר ד' על-פי ד', גדולת הדברים נוגעת בניצוץ הפנימי ומעוררת אותו, ואז מתברר שישראל מאמינים בני מאמינים. אומר הקב"ה למשה: אתה היית צריך לדעת, שיש בתוך כל אחד מישראל נשמה טהורה. היא אמנם מכוסה בקליפות, אבל אם נוגעים בה, היא מתנערת ומסירה מעליה את הקליפות. כל המעשים הרעים, הדעות הרעות, כל זה חיצוני, שטחי. בעומק יש נשמה זכה, בעומק בוערת אש של אמונה. כל המעשים הרעים הם כמו לבושים חיצוניים, שאפשר לפשוט אותם וללבוש בגדים אחרים. "הסירו הבגדים הצֹאים מעליו... והלבֵּש אֹתך מחלצות" (זכריה ג ; ד). זה מה שהיה אז, ביציאת מצרים, וזה מה שיהיה בגאולה האחרונה, שיאמר הקב"ה: "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











