ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אחד הסימפטומים לחלל הרוחני המסוכן, הוא היחס לחגיהם של הנוצרים, יחס המעיד על בורות וטישטוש זהות. הרי תמצית תמציתה של הנצרות, היא מלחמה בקיומו הייחודי של עם ישראל! הנצרות טוענת, שהיא היורשת של עם ישראל, וממשיכה את ייעודו הרוחני. אבל מכיון שאי-אפשר לרשת עם חי, נלחמת הנצרות בכל הדורות בקיומו של עם ישראל, ומייעדת לו חיי מרורים וייסורים, על זה שהוא כופר בנצרות ועומד על זכותו להמשיך את קיומו וייחודו. נהרות של דם יהודי שפכו הנוצרים, והשנאה האידיאולוגית הנוצרית לעם ישראל לא פגה עד היום הזה. המדינות הנוצריות כולן, לא מכירות בירושלים כבירת ישראל. כולן עושות יד אחת עם הערבים המוסלמים להחליש את אחיזתנו בעיר קדשנו העתיקה ובארץ-ישראל כולה, המולדת הקטנה והיחידה שלנו, ואין זה משנה אם הם מחבלים באחיזתנו בירושלים בגלוי או בסתר. זה לא משנה אם השנאה האידיאולוגית כבושה ועטופה בטענות פוליטיות ומוסריות. העובדה היא, שהנוצרים ומדינותיהם רואים בעין רעה את תחייתנו ואת שובנו לארץ קודשנו ולירושלים אל בית-מקדשנו.
איך יתכן אפוא, שיהודים בארץ-ישראל ישתתפו בחגיגות של חגי הנוצרים? הרי מהותם של חגים אלה היא אנטי-יהודית. אין זה, כי אם תוצאה של התרוקנות מערכים יהודיים, של טשטוש זהות מסוכנת. אי-אפשר להשאיר חלל ריק, ואם לא ממלאים אותו בתוכן יהודי עמוק, בהכרח שהנפש תחפש לה תוכן חלופי, והיא תחל לזנות אחרי אלילים. אין אפשרות לשמר מצב ביניים של כפירה וריקנות מערכים עליונים. טבע הנפש הוא לרצות בשאיפות עליונות, ובאין שאיפות כאלה, אפשר אולי לנסות להסיח את הדעת בבילויים ובתענוגות ולהשכיח את תחושת החסרון וחוסר הסיפוק, אבל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן, כי טבע הנפש לא ימצא בזה מרגוע. לנפש דרושה מטרה עליונה, נשגבה, וכאשר החינוך יוצר נוגדנים נגד אמונת ישראל, חס-ושלום, הלב מחפש מטרות זרות נוכריות.
יש לקרוא אפוא לכל יהודי, שיש לו רגש של כבוד לעמו, שאיכפת לו, לא להשתתף בחגיגות ראש השנה הנוצרי. גם אם קנית בטעות כרטיס, חזור בך. אם אתה רוצה שבנך לא ייתפס לאיזה כת משיחית נוצרית או כת מיסטית של עובדי עבודה-זרה מהמזרח הרחוק, חגור חגורת-בטיחות רוחנית. אל תאמר: 'לי זה לא יקרה!' חגורת-בטיחות רוחנית היא כבוד לאומי, חינוך לערכים יהודיים, ביטחון עצמי יהודי. זו הדרך היחידה למנוע את נפילת הבן לרשת זרה, חס-ושלום. יש לא מעט משפחות שילדיהן נמצאים בסיכון גבוה יחסית, של פסיחה על שתי הסעיפים, וזה הזמן לעצור ולחגור את חגורות-הבטיחות הרוחניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
