ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בוקר אחד הורה הרש"ש לבנו שלא יעמוד באותו יום כשליח ציבור. דווקא אז לא היה מי שיעלה כשליח ציבור, והמקובלים הפצירו ברבי חזקיה-יצחק שיהיה חזן. באותה שנייה שכח הבן את בקשת אביו ונעתר להם. כהרגלו בקודש אמר כל מילה במתינות והגה כל הברה לפי כוונות הקבלה. בסיום התפילה נזכר הבן בבקשת אביו שלא קיים בשגגה.
רבי חזקיה-יצחק חש שעולמו חרב עליו. "איך העזתי לעבור על מצוות כיבוד אב?! איך לא שמעתי בקולו של אבי ומורי?!"
צער רב מילא את נפשו על עוונו, והוא התוודה על כך מדי יום. קרוביו ניסו להרגיעו: "הרי הינך אדם ירא שמיים שמקפיד על קלה כחמורה. יודעים אנו כי אתה משתדל מעל ומעבר במצוות כיבוד אביך הקדוש, וברור כי עשית זאת בשוגג. ולכן יכופר לך ללא ספק". אך רבי חזקיה-יצחק סירב להתנחם, והמשיך לעשות תשובה על כך כל ימי חייו.
לעת זקנתו זימן אליו את בנו, המקובל הצדיק רבי רפאל-אברהם שרעבי, מחבר הספר 'דברי שלום', ואמר לו:
"בני, כשאסתלק מהעולם קבור אותי בחלקת הקבר המיועדת לי בהר הזיתים. אבל אני מצווך כי כאשר יגיע מסע ההלוויה למרחק של מאה אמות מקברי, צווה על המלווים להניח את גופתי על גבי הקרקע ותגררו אותי בחבלים עד לקבר".
הבן הזדעזע. הוא הביט באביו הקדוש ולא הבין כיצד יהיה מסוגל לנהוג בו כך. הוא ידע היטב שאביו לא חטא מימיו, והוא נושא רק שמץ עוון שעליו הוא מצר כל ימיו. "גרירת גופי תהיה כפרתי", הסביר האב, זהו עונש הבא תחת סקילה לאדם שנכשל באי כיבוד הורים. הוא נעץ את עיניו בבנו וסיים: "אבקש ממך שתמלא את דברי במלואם!"
רבי רפאל-אברהם שתק ולא ידע כיצד יקיימם.
בחורף תקס"ח הלך רבי חזקיה-יצחק לבית עולמו. אבל כבד שרר בישיבת המקובלים. החכמים קוננו על כלי מלא וגדוש בתורה שהלך לעולמו. כל יהודי ירושלים התכוננו להגיע ללוויה כדי לחלוק לצדיק כבוד אחרון.
לפני מסע הלוויה מיהר רבי רפאל-אברהם לספר לחכמי 'בית-אל' על הוראת אביו בדבר גרירת הגופה. כל שומעיו נחרדו: איך ניתן לעשות כך לגאון עולם?! ומאידך - כך מצווה הנפטר הקדוש המונח לפניהם, ואסור לעבור על דבריו!
דייני בית הדין בירושלים, ובהם רבי יום טוב אלגזי ורבי חיים דילהרוזה, ישבו על המדוכה ודנו בשאלה האם עליהם להיענות לצוואתו של בן הרש"ש.
בתום דיון סוער הוחלט פה אחד כי לא ניתן לנהוג ביזיון בגופתו של גדול הדור. "הלא עלינו להתפלש בעפר שבע פעמים ולטבול בחרדת קודש בטרם ניגע בגופתו הקדושה, וכיצד נוכל להעלות בדעתנו לגררה אפילו במקצת?!" והוסיפו: "מדובר בקדוש עליון שכל ימיו ישב בתענית, המית עצמו באוהלה של תורה וקיים את כל מצוותיה. ברור לנו שכיפרו לו משמיים על דבר זה, וכי בקשתו הינה החמרה שהחמיר על עצמו שלא לצורך".
המוני בית ישראל הלכו אחרי מיטת הצדיק בבכי מר. חכמי 'בית-אל' הספידו אותו ברגש עז. בתום ההספדים ניגשו אל המיטה התלמידים שטבלו באותו יום בחיל וברעדה ונשאוה בשבילי בית העלמין בהר הזיתים.
כאשר הגיעו למרחק מאה אמות מהקבר שמעו לפתע קריאות רמות. לרגע התאבנו על מקומם כאילו מישהו מסמר אותם לקרקע. אז הופיעה חבורת ישמעאלים ובידיהם סכינים ואלות מונפים ושאגו "ג'יהאד! ג'יהאד!"
התלמידים לא יכלו לעמוד מול החבורה הרצחנית שעמדה לכלות בהם את זעמה. הם הניחו את מיטתו של רבי חזקיה-יצחק על השביל בין המצבות והחלו לנוס על נפשם.
המרצחים פרצו בצחוק רועם והחלו להתבדח על "היהודים הפחדנים".
אז הבחינו בגופתו של רבי חזקיה-יצחק ואחד מהם הציע:
"בואו נגרור את המת היהודי כדי להשתעשע..."
חבריו נרתמו למלאכת הביזיון. הם גררו את המת עד שהגיעו לחלקת הקבר הכרויה. "הנה קבר פתוח", אמר אחד מהם, "בואו נזרוק אותו בפנים!"
הם השליכו את הגופה פנימה, המשיכו להשתולל מספר רגעים נוספים, וכאשר ראו שאין שום יהודי באופק הסתלקו מהמקום.
המלווים, שעמדו מרחוק עד יעבור זעם, מיהרו לשוב לבית העלמין כשהם בוכים ביתר שאת. הם חיפשו את גופת רבם הגדול, ונדהמו לראותו מונח בתוך קברו.
"זו אצבע אלוקים", אמרו. "משמיים בקשו לקיים את צוואת הצדיק, מפני שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה. לא היינו מסוגלים לעשות זאת, ולכן נשלחו הפורעים הערבים לבצע את מבוקשו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
