ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה בת מיכל מסודי
יום אחד מפקד המחנה הודיע לו כי עליו לעבוד במטבח.
חלומו של כל יהודי היה לעבוד במטבח, שבו העבודה קלה יותר מעבודת הכפיים המייגעת בכפור, והאוכל אמור להיות זמין יותר.
כשהגיע ראה מטבח קטן וסגור עם ריח נורא של אוכל רקוב. ריח של שמן שרוף דבק בכלים, והוא הבין שמכסת האוכל מחושבת עד גרגיר האפונה הקטן ביותר. כבר העדיף לחזור לבניית מסילות הברזל הכבדות באוויר הפתוח.
הוא תמה על כך שכלי המטבח שומניים מאוד, והגרמני המשגיח אמר לו: "יהודון, אתה מתפלא שיש שמן בכלים? זה חלק מתפקידך. אתה צריך לשמן כל הזמן את הכלים שלא יחלידו, הרי אינך רוצה שחבריך יאכלו בכלים חלודים", גיחך הרשע.
ישראל תכנן לקחת בכל יום מעט מהשמן שנועד לשימון הכלים ולהחביאו בתוך אפר תנור הבישול. הוא סבר שהנאצים לא סופרים את השמן הזה מכיוון שאין שימושו למאכל. מדי יום החביא מעט שמן, וכשנצברה כמות יפה עמד להוציא את השמן וללגום אותו. אבל להפתעתו התנור היה יבש, בלי אפר ובלי שמן. מישהו ניקה את התנור עם השמן שאגר.
"יהודי מלוכלך!" נשמע קולו של הגרמני האחראי, "אתה מחפש את שאריות השמן שגנבת? אתה חושב שאנחנו טיפשים?"
ישראל הנדהם לא דמיין שהנאצים ידעו על הכמות העלובה של השמן שהסתיר.
"זה יומך האחרון, יהודון, תתכונן לכך".
הוא סחב את ישראל למרכז המחנה, שם עמדה בימה קטנה ועליה חבל תלייה.
"עלה למעלה, גנב שכמותך!" צעק ושרק בעוצמה במשרוקיתו, "בעוד רגע יגיע לכאן המפקד, וכל היהודים יראו מה ייעשה לאדם שגונב מאכל".
ישראל היה אמור לזעוק ולהתחנן על חייו כמצופה ממי שעולה על המוקד, אבל הוא עלה על הבימה כשחיוך גדול על שפתיו, ועצם את עיניו בציפייה לעבור אל עולם האמת. הוא חש ביטחון גדול במה שעשה, ביטחון גדול בעבודת השם שלו, גאווה על שלא החמיץ שום תפילה בכל השנים הקשות, ותמיד השתדל לעשות הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.
יותר מכול ציפה למפגש עם האדמו"ר מפיאצסנה, שנפשו קשורה בנפשו. כה התגעגע למילותיו המלטפות, עוד רגע והוא כבר שם לידו בגן עדן, יחד עם משפחתו הגדולה שאינו יודע מה עלה בגורלה, ויחד עם רבותיו גדולי העולם שנשרפו באש הגדולה...
הוא פקח את עיניו וראה את כל שלוש מאות יהודי המחנה עומדים סביבו ומביטים בו. הוא חייך בעוצמה גדולה, רצה שיראו שהוא שמח עם הגזירה כדי שלא תיפול רוחם, בניגוד לכוונתם של הנאצים יימח שמם.
הוא עצם את עיניו שנית במטרה שלא לפקוח אותן עוד, והרגיש שהוא עובר לעולם אחר. הוא חש ממש את הרבי מושיט לו את ידו ומוביל אותו...
"לאן אני הולך?" קרא לעבר הרבי, "מה יהיה עלינו? מה יהיה על עם ישראל?". הרבי חייך חיוך מנחם מבלי לדבר. ישראל הרגיש שהוא נמצא במקום שבו הזמן אינו שולט, מקום רגוע ושליו.
לפתע צחוק גדול ומרושע התגלגל באוויר: "חה, חה, חה, יהודי משוגע..."
ישראל פקח את עיניו וראה שהוא עומד באותו מקום עם אותו נאצי רשע.
"איפה אני? לא הגעתי לעולם האמת? אני עדיין כאן ליד חיות האדם האלה?" תהה בליבו.
"תורידו אותו!" פקד המפקד, "סתם יהודי משוגע".
"כולם לחזור לעבודה", צעק אחד השומרים הנאצים, ובתוך דקות הרחבה התרוקנה.
ישראל עמד כשחבל התלייה עדיין כרוך על צווארו. כעת היה מעט מאוכזב, לאחר שהשלים עם מותו וציפה לפגוש את אוהביו שאינם בחיים. אבל הוא ידע היטב שהאדם רוצה ומתכנן, אך לקב"ה יש תוכניות משלו.
כאשר חזר לצריף ניגש אליו אחד החברים ושאל: "מאיפה היה לך את האומץ?"
"אומץ למה?" שאל ישראל.
"אומץ לומר את הדברים הקשים שאמרת!" השיב.
"על מה אתה מדבר?" תמה ישראל.
"אתה עמדת שם בעיניים עצומות עם חיוך גדול ועוצמה שכולנו חשנו בה", סיפר החבר, "ולפתע צעקת: 'אתם דואגים לחלודה של הסיר, אבל מה עם החלודה של הגוף שלי?!'. שקט השתרר במחנה. פניך שוב חייכו כאילו לא אתה צעקת, אלא נכנס בך כוח עליון שזעק את הזעקה מתוכך. ואז הנאצים ובראשם מפקד המחנה החלו לצחוק מאוד והחליטו לשחרר אותך מחבל התלייה".
ישראל ההמום לא זכר כלל שהוא צעק כך. הייתה תשובה אחת בליבו למה שאירע והוא לא סיפרה לאיש.
שנים רבות לאחר מכן סיפר במדינת ישראל את התשובה לנכדו, הרב שחר זאב קיהן, שכתב את סיפור חייו בספר 'החסיד האחרון'. הוא סיפר כי השתוקק למפגש עם האדמו"ר מפיאצסנה, כל כולו היה כבר בעולם העליון, והרבי הוציא את המילים מגרונו שהיה כרוך בחבל תלייה והכניסן לפיו כבת קול.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










