ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה בת מיכל מסודי
יום אחד מפקד המחנה הודיע לו כי עליו לעבוד במטבח.
חלומו של כל יהודי היה לעבוד במטבח, שבו העבודה קלה יותר מעבודת הכפיים המייגעת בכפור, והאוכל אמור להיות זמין יותר.
כשהגיע ראה מטבח קטן וסגור עם ריח נורא של אוכל רקוב. ריח של שמן שרוף דבק בכלים, והוא הבין שמכסת האוכל מחושבת עד גרגיר האפונה הקטן ביותר. כבר העדיף לחזור לבניית מסילות הברזל הכבדות באוויר הפתוח.
הוא תמה על כך שכלי המטבח שומניים מאוד, והגרמני המשגיח אמר לו: "יהודון, אתה מתפלא שיש שמן בכלים? זה חלק מתפקידך. אתה צריך לשמן כל הזמן את הכלים שלא יחלידו, הרי אינך רוצה שחבריך יאכלו בכלים חלודים", גיחך הרשע.
ישראל תכנן לקחת בכל יום מעט מהשמן שנועד לשימון הכלים ולהחביאו בתוך אפר תנור הבישול. הוא סבר שהנאצים לא סופרים את השמן הזה מכיוון שאין שימושו למאכל. מדי יום החביא מעט שמן, וכשנצברה כמות יפה עמד להוציא את השמן וללגום אותו. אבל להפתעתו התנור היה יבש, בלי אפר ובלי שמן. מישהו ניקה את התנור עם השמן שאגר.
"יהודי מלוכלך!" נשמע קולו של הגרמני האחראי, "אתה מחפש את שאריות השמן שגנבת? אתה חושב שאנחנו טיפשים?"
ישראל הנדהם לא דמיין שהנאצים ידעו על הכמות העלובה של השמן שהסתיר.
"זה יומך האחרון, יהודון, תתכונן לכך".
הוא סחב את ישראל למרכז המחנה, שם עמדה בימה קטנה ועליה חבל תלייה.
"עלה למעלה, גנב שכמותך!" צעק ושרק בעוצמה במשרוקיתו, "בעוד רגע יגיע לכאן המפקד, וכל היהודים יראו מה ייעשה לאדם שגונב מאכל".
ישראל היה אמור לזעוק ולהתחנן על חייו כמצופה ממי שעולה על המוקד, אבל הוא עלה על הבימה כשחיוך גדול על שפתיו, ועצם את עיניו בציפייה לעבור אל עולם האמת. הוא חש ביטחון גדול במה שעשה, ביטחון גדול בעבודת השם שלו, גאווה על שלא החמיץ שום תפילה בכל השנים הקשות, ותמיד השתדל לעשות הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.
יותר מכול ציפה למפגש עם האדמו"ר מפיאצסנה, שנפשו קשורה בנפשו. כה התגעגע למילותיו המלטפות, עוד רגע והוא כבר שם לידו בגן עדן, יחד עם משפחתו הגדולה שאינו יודע מה עלה בגורלה, ויחד עם רבותיו גדולי העולם שנשרפו באש הגדולה...
הוא פקח את עיניו וראה את כל שלוש מאות יהודי המחנה עומדים סביבו ומביטים בו. הוא חייך בעוצמה גדולה, רצה שיראו שהוא שמח עם הגזירה כדי שלא תיפול רוחם, בניגוד לכוונתם של הנאצים יימח שמם.
הוא עצם את עיניו שנית במטרה שלא לפקוח אותן עוד, והרגיש שהוא עובר לעולם אחר. הוא חש ממש את הרבי מושיט לו את ידו ומוביל אותו...
"לאן אני הולך?" קרא לעבר הרבי, "מה יהיה עלינו? מה יהיה על עם ישראל?". הרבי חייך חיוך מנחם מבלי לדבר. ישראל הרגיש שהוא נמצא במקום שבו הזמן אינו שולט, מקום רגוע ושליו.
לפתע צחוק גדול ומרושע התגלגל באוויר: "חה, חה, חה, יהודי משוגע..."
ישראל פקח את עיניו וראה שהוא עומד באותו מקום עם אותו נאצי רשע.
"איפה אני? לא הגעתי לעולם האמת? אני עדיין כאן ליד חיות האדם האלה?" תהה בליבו.
"תורידו אותו!" פקד המפקד, "סתם יהודי משוגע".
"כולם לחזור לעבודה", צעק אחד השומרים הנאצים, ובתוך דקות הרחבה התרוקנה.
ישראל עמד כשחבל התלייה עדיין כרוך על צווארו. כעת היה מעט מאוכזב, לאחר שהשלים עם מותו וציפה לפגוש את אוהביו שאינם בחיים. אבל הוא ידע היטב שהאדם רוצה ומתכנן, אך לקב"ה יש תוכניות משלו.
כאשר חזר לצריף ניגש אליו אחד החברים ושאל: "מאיפה היה לך את האומץ?"
"אומץ למה?" שאל ישראל.
"אומץ לומר את הדברים הקשים שאמרת!" השיב.
"על מה אתה מדבר?" תמה ישראל.
"אתה עמדת שם בעיניים עצומות עם חיוך גדול ועוצמה שכולנו חשנו בה", סיפר החבר, "ולפתע צעקת: 'אתם דואגים לחלודה של הסיר, אבל מה עם החלודה של הגוף שלי?!'. שקט השתרר במחנה. פניך שוב חייכו כאילו לא אתה צעקת, אלא נכנס בך כוח עליון שזעק את הזעקה מתוכך. ואז הנאצים ובראשם מפקד המחנה החלו לצחוק מאוד והחליטו לשחרר אותך מחבל התלייה".
ישראל ההמום לא זכר כלל שהוא צעק כך. הייתה תשובה אחת בליבו למה שאירע והוא לא סיפרה לאיש.
שנים רבות לאחר מכן סיפר במדינת ישראל את התשובה לנכדו, הרב שחר זאב קיהן, שכתב את סיפור חייו בספר 'החסיד האחרון'. הוא סיפר כי השתוקק למפגש עם האדמו"ר מפיאצסנה, כל כולו היה כבר בעולם העליון, והרבי הוציא את המילים מגרונו שהיה כרוך בחבל תלייה והכניסן לפיו כבת קול.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.









