ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
בהקשר זה מתאים להביא כאן את דברי בעל אור-החיים הקדוש לפרשת שמות. נאמר בתורה (שמות ב ; כג): "ויֵאנחו בני ישראל מן העבֹדה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבֹדה". אומר בעל אור-החיים: הם לא צעקו אל ד' שיושיעם, אלא צעקו מן הצער, כאדם שצועק מכאבו. והכתוב מודיע בפסוק הבא, כי אותה צעקה עלתה לפני ד' - "ויזכֹר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב". אלה דברי אור החיים. הם צעקו והיו ביניהם כאלה שלא ידעו אל מי לפנות בתפילה. והיו כאלה שידעו אל מי לפנות, אבל לא ידעו מה לבקש, האם לבקש על זירוז הגאולה, או לבקש על הקלת עול הגלות, ולכן זעקו סתם מכאב, והקב"ה שמע את הזעקה, וגאל את ישראל.
גם היום, רבים מן הזועקים, אינם יודעים מה לבקש, ויש לדאבוננו שאפילו אינם יודעים אל מי לפנות. הם זועקים מהקושי של הטרור, מהתחושה של אין אונים, ומהרגשה שאין מה לעשות נגד מתאבדים. ויש שיודעים אל מי לפנות, אבל לא יודעים מה לבקש. האם שייפסק הטרור ויימשך תהליך השלום, או שייפסק תהליך "השלום" כביכול, שיהיה מהפך, שייפסקו הויתורים והנסיגות, ושעם ישראל יבסס את אחיזתו ברחבי ארץ-ישראל השלמה ויהדוף את הטרור בחוזקה עד למִגורו. לא יודעים מה לבקש וזועקים ונאנחים. נקווה שגם הפעם תעלה שוועתנו לפני האלקים והוא יגאלנו גאולה שלמה בקרוב. ויזכור ברית אבות וחסדי אבות ויביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.
באותו מקום אומר בעל אור-החיים עוד, כי אחת התפילות המתקבלות היא תפילה מתוך צרה, כמו שכתוב (תהלים קיח ; ה): "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה". וזה מה שנאמר - "ותעל שוְעתם אל האלקים מן העבֹדה" - הצעקה היתה מתוך הצרה, ועל-כן התפילה התקבלה.
ויש שהצרה באה כי הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, והוא מעכב את הטובה מלבוא עד שהצדיקים יתפללו. אמרו חכמים (יבמות סד.): "אמר רבי יצחק: מפני מה היו אבותינו - אברהם ושרה יצחק ורבקה ויעקב ורחל - עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפִלתן של צדיקים".
וכן היה בבריאת העולם: הדשאים שנבראו ביום השלישי לבריאת העולם לא צמחו מעל פני הקרקע, עד שבא אדם הראשון וביקש רחמים וירדו גשמים וצמחו, ללמד שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. לפי זה אפשר להסביר את הסתירה בפסוקים: ביום השלישי נאמר (בראשית א ; יא): "תדשא הארץ דשא" ולעומת זה אחר-כך נאמר (בראשית ב ; ה): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ", והרי כבר ביום השלישי הוציאה הארץ דשא. אלא שעמדו הדשאים על פתח הארץ והמתינו לתפילתו של אדם הראשון, שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים (חולין ס:).
אנחנו נצעק ונתפלל היום שהקב"ה יגאלנו גאולה שלמה בקרוב, שיתן לנו כח למגר את הטרור, ליישב את ארץ-ישראל בכל מרחביה ביישובים יהודיים, ובעיקר בירושלים עיר הקודש ובכל מרחביה וסביבותיה. וביודענו ששורש כל הצרות הוא המשבר הרוחני, נתפלל אל ד': "השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". נתפלל שד' יעמיד לנו מנהיגים ושופטים אנשי חיל, אנשי אמת, יראי אלקים, שונאי בצע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
