ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הורים ומורים רבים שואלים את עצמם: לאן ולְמה יש לכוון את הבנות בוגרות השמינית בחינוך הדתי הלאומי? בתשובה לשאלה זו לא אתייחס לכל הבנות המתחנכות בחינוך הדתי לאומי, כי ב"ה לחינוך הדתי לאומי יש מוסדות רבים ומגוונים, ולכל מוסד הדגשים משלו. הפעם אתייחס בעיקר לסוג מסויים של בנות, לבנות אידאליסטיות ששואפות לעסוק בימי חייהם במקצוע שיש בו אידיאל, כמו בחינוך, בהוראה, ברווחה, בנות שרוצות להיות מורות, אחיות, רופאות, פסיכולוגיות וכדומה, בנות ששאיפתן לעסוק במקצועות אלו אינה רק לשם פרנסה, אלא מתוך אידיאל. כן, אני רוצה להתייחס לאותן בנות ששמו להן למטרה להינשא לבן ישיבה שימשיך את לימודיו בישיבה, גם לאחר הנישואים ויגדל בתורה, והן שואפות להיות לו לעזר לבנות בית שתורם תרומה רוחנית לעם ישראל, לבנות שאין בכוונתן לדחות את הנישואים לשנים רבות לאחר התיכון, אלא ברצונן להינשא בעז"ה תוך שנתיים שלוש אחרי התיכון.
יש בנות לא מעטות שיש להן שאיפות לעסוק בתחומים אידיאליסטיים, להנשא לבן ישיבה, ולא לדחות את הנישואים לשנים רבות. אני סבור שהדרך הנכונה לבנות אלו, היא להמשיך וללמוד לאחר התיכון, וללא הפסקה של שנה או שנתיים של שרות-לאומי. כידוע, לאחר הנישואין מוטל על האשה עול הבית ובעז"ה יש הריונות ולידות וטיפול בילדים ובבית, וכל אלו מעכבים מאד את השלמת הלימודים ומאחרים את התרומה היותר גדולה שהאשה יכולה לתרום כתוצאה מסיום למודיה. על-כן יש לכוון את הבנות האידיאליסטיות באמת, להמשיך את למודיהן במוסדות על-תיכוניים מיד לאחר התיכון.
בדורנו יש הרבה מן החיצוניות ומן הרושם. שנת שרות-לאומי, שנת התנדבות זה דבר מרשים. בת מקדישה את כל כולה שנה שלמה לעם, לחברה. אבל מה בכך לעומת התרומה הגדולה, המתמשכת שנים רבות, ברמה גבוהה, איכותית, שבאה כתוצאה מלימודים גבוהים? לא כל שנראה אידיאליסטי הוא באמת כזה, ולא כל שנראה אנוכי הוא באמת כזה. שרות-לאומי נראה אידיאליסטי והמשך לימודים נראה אנוכי. אך המשך לימודים בתחומים אידיאליסטיים על-מנת לתרום אחר-כך במשך כל החיים, זו ההקרבה האמיתית והגדולה.
פרק ב
אני מודע לכך שבעצם העלאת הנושא - השאלה לאן לכוון את בוגרות השמינית של האולפנות, להמשך לימודים או לשרות-לאומי, - אני קורא תיגר על דרך כבושה לרבים, שיש לה מסורת, שמעלותיה מפורסמות. אך אין לי כל כוונה להמעיט בערך השרות-הלאומי, אלא לעורר ולשאול האם לא הגיעה השעה להציב לפני בוגרות האולפנות אתגרים נוספים ולא פחות גדולים?
לפני שאנו מדברים על השנה-שנתיים שלאחר התיכון, עלינו להקדים ולהגדיר מה בכלל צריכות להיות שאיפות החיים של הנוער שלנו. והבחינה צריכה להיות לא רק במבט אישי, אלא בעיקר במבט ציבורי לאומי. מה דורשת האומה מאיתנו, מהציבור הדתי הלאומי, מהנוער ומבנות האולפנות, בעת הזאת? מה אנו מבינים שנדרש מאיתנו, אנשי האמונה? לנו ברור שהמשימה שלנו היא להאיר את אור האמונה בד' אלקי ישראל בכל האומה, לעסוק בקירוב רחוקים, להאהיב את התורה על הבריות, לחזק את הקשר לארץ קודשנו, להיות שותפים בבנין האומה, בתחייתה בחומר וברוח. ובעידן הזה, שהנשים הולכות וממלאות תפקידים חשובים יותר ויותר בהרבה תחומים, חשוב מאד שהנשים הדתיות תגענה גם הן לתפקידים בכירים, לעמדות מפתח בעלות השפעה.
כמובן שהשאיפה הזו לתרום ולרומם ולחזק את האמונה, את החינוך בישראל, לתורה ולמצוות, היא לא באה במקום לבנות משפחות ולהקים דור של בנים, אלא בנוסף לשאיפה לבנות משפחה ברוכת ילדים ולגדל את הילדים ולחנך אותם. בנוסף לזה, לפעול ולתרום ולמלא תפקידים ציבוריים לימודיים חינוכיים חברתיים. מתוך מבט כולל זה עלינו לבחון מה הן הדרכים הטובות ביותר למיצוי השאיפה הכללית בצורה הטובה והגדולה ביותר? איך אפשר להבטיח שהנשים שלנו אכן תגענה לאותם התפקידים הבכירים שהן ראויות להן, שיש ביכולתן למלא?
אנחנו צריכים לשאוף לרומם את הכל. לא רק את השכבות הנכשלות, אלא לרומם גם את השכבות הגבוהות, להעלות אותן למדרגות גבוהות עוד יותר. לא רק להיות ראש לשועלים, אלא להיות ראש לאריות. שאנשי האמונה יתנשאו למדרגה כזו שתהיה להם השפעה על המנהיגות, על האליטה של החברה בישראל, על אנשי המדע ואנשי הרוח, ולשם כך צריך להשקיע ולנצל כל שעה וכל שנה. כמו שהבנים בוגרי הישיבות התיכוניות פונים למסלולים שונים, חלקם הולך לישיבה גבוהה וחלקם לישיבת הסדר המשלבת צבא ותורה וחלקם לצבא, וכך צומחים לנו כוחות רוח וכוחות מעשה, כך גם אצל הבנות יש מקום לחלוקה. חלק ילכו ללימודים, חלק ישלבו לימודים עם פעילות התנדבותית, וחלק יתמסרו לפעילות חברתית. אני סבור שיש מקום למסלול נוסף לבוגרות האולפנות מלבד השרות-הלאומי, מסלול לימודי למתאימות לכך, במטרה לפתח כוחות גדולים שיענו על צרכי האומה, ולשם כך צריך להשקיע ואי-אפשר לוותר על אף שנה, ומשני המסלולים גם יחד תצמח טובה שלמה.
פרק ג
את הנוער שלנו צריך לחנך לשאיפות גדולות. דומה כי מערכת החינוך הממלכתית-דתית, גם בתי-הספר, גם תנועת "בני-עקיבא", מעדיפים את הטיפול בטיפוח השכבות החלשות. האינטגרציה היא הדגל. בבתי-הספר הממלכתיים-הדתיים יש פתיחות לקבל תלמידים גבוליים מבחינה דתית ופחות מזה, ויש בזה אמנם חשיבות להטעים טעם של תורה גם אצל ילדים שאינם מקבלים זאת בביתם. אבל במידה מסויימת זה על חשבון תלמידים הבאים מבתים חזקים יותר באמונה ובקיום מצוות, והשאיפה צריכה להיות לרומם את כולם: לא רק את השכבות הנמוכות, אלא לרומם גם את הטובים ולהעלות אותם למדרגות יותר גדולות. אם כל החשיבות היא הרמת הסף הנמוך, אין להסתפק בזה, אלא צריך לשאוף להרים את הרף למקום עוד יותר גבוה, ובהרמת הטובים מתעלות כל המדרגות הבאות אחריהן. צריך לשאוף שהנוער שלנו יתעלה מעלה ושתהיה לו השפעה על האליטה של החברה בישראל, על אנשי מדע ורוח, משוררים וסופרים, שתהיה לו השפעה על המנהיגות. זאת כמובן מבלי לוותר על עבודת הקודש ועבודת החסד, בתשומת-לב מיוחדת לחיזוק והעלאת השכבות הנמוכות גם הם. לשאוף להעלות את הכל.
כמובן השאיפה לגדולות ופיתוח מסלולים ייחודיים לאותם הראויים לכך צריכה להיות תוך חינוך לענווה, לצניעות; לא להתנשאות, לא פיתוח האגו האישי, אלא ביטולו; חינוך להתמסרות לשאיפות הגדולות והתבטלות כלפי המשימות; להתמלא בתורה ובדבר ד'; להתבטל כלפי התורה, ולדעת תמיד שכל הישג הוא בעזרת ד'.
מנקודת מבט זו יש לבחון מחדש את המוסדות החינוכיים שלנו ולהשלים את הטעון השלמה. מנקודת מבט זו יש גם לבחון מה צריכות לעשות בוגרות האולפנות בשנה שנתיים הבאות, ויש בהחלט מקום לבחון שני הדגשים בהתאם לאמור. וכשם שיש מסלול של עתודה אקדמאית, שדוחים את השרות בצבא על-מנת ליצור עתודה אקדמאית בישראל, כך יש צורך במסלול ייחודי לראויות לכך, שתדחנה את השרות-הלאומי על-מנת ליצור עתודה רוחנית חינוכית ערכית גבוהה בישראל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
