ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ומעניין הכללי למעשי הממשלה: אני רוצה להניח שהממשלה לא התכוונה מתחילה לדרדר אותנו לסבך שכעת היא אינה יכולה לצאת ממנו. הממשלה לא תארה לעצמה שאחרי ויתורים מפליגים כאלה לא יתרחש שינוי אמיתי אצל הערבים, ולא עוד אלא שהשנאה תיגבר עוד יותר. היום מי שייקלע חס-ושלום לתוככי יישוב ערבי אין לו סיכוי לצאת חי מהמקום. המצב לא השתפר, לא בעקבות הויתורים על עזה ויריחו, לא בעקבות שיחרור אלפי מחבלים, ולא בעקבות סמכויות המימשל הרבות שהעתירו עליהם. השנאה ברחוב הערבי גברה, השנאה שהיתה כבושה נעשתה גלויה. כל הסכמי השלום כביכול הם הסכמים פוליטיים, לא מציאותיים, ושלום פוליטי הוא ההיפך משלום אמת. כעת ברור שכל ויתור נוסף לא ממעט את הטרור אלא מגביר אותו, כל מקום שצה"ל יעזוב חס-ושלום יהיה מקור לטרור. אבל הממשלה לא מסוגלת לעצור. הנשיא קורא לעצור את התהליך, אנשי מפלגת העבודה שהתחילו להתפקח קוראים לעצור, אבל הממשלה לא עוצרת.
עבירה גוררת עבירה. העבירה הראשונה היא ויתור על ההכרה שהארץ כולה שלנו, ומכאן עבירה נוראה נוספת: ויתור על הכלל ש"כל ישראל ערבין זה בזה"; קואליציה עם נוכרים על חשבון אחדות האומה; מיעוט יהודי כופה על הרוב את דרכו. ועבירה גוררת עבירה והתרסקות אחד לאחד של הערכים הבסיסיים המשותפים לעם ישראל. ויתור על סגולת ארץ-ישראל ואחר-כך ויתור על סגולת עם ישראל. ומכאן יצירת פירוד באומה. שותפות עם נוכרים ופירוד בתוך העם.
לעומת ההדרדרות של הממשלה, שגנבה את דעת הציבור בבחירות ועושה ההיפך מכל הצהרותיה והבטחותיה, המצב אצל הציבור הבריא החיובי, אוהב עם ישראל וארץ-ישראל הוא דוקא של "מצוה גוררת מצוה". אוהבי העם הם, ואוהבי הארץ הם, ואוהבי התורה הם, אוהבי ד' אלקי ישראל הבוחר בעם ישראל בתורה ובארץ-ישראל. הם הולכים ומוסיפים במצות יישוב-ארץ-ישראל ומכים שורשים עמוקים בכל מקום. הנחישות של הציבור הנאמן הולכת ורבה, המסירות לארץ-ישראל הולכת ומתעצמת, הכוחות מתחשלים בהתמודדות עם כל הקשיים, והמתנחלים היקרים האמיצים עומדים בגבורה ובעוז נגד כל הנסיונות להחליש אותם. וכעת המתנחלים החלוצים, יושבי יש"ע, מחושלים כל-כך, שאפילו כל רוחות שבעולם לא יוכלו להזיזם ממקומם. אוי לו למי שינסה לנשל אפילו יישוב קטן אחד, שכן הוא יתנפץ אל מול החומה הבצורה.
"מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחד מחמש מאות" (תוספתא סוטה ד ; א), ומובטחים אנו שהרוח הפנימית של עם ישראל, עם ד', עם התורה, הדבוק בארץ קודשו, הרוח הזו תנצח והכל יתהפך לטובה. המהלך של הממשלה יקרוס ויתפוצץ לרסיסים, ואחיזת עם ישראל בארץ קודשו תגבר כפל-כפליים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
