ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ואכן, לא בדברים אלו ניכר השוני בין ישראל לעמים. הדבר המייחד את ישראל משאר העמים יחוד גמור, זו התורה, האמונה. האמונה בד' אלקי עולם, בוראו ומנהיגו, בד' אחד, היא המייחדת את ישראל. התורה, היא המבדילה הבדל מהותי ומוחלט בין ישראל לעמים. והבדל זה, הוא הגורם לכל היחס המורכב והמסובך בין עם ישראל לבין אומות-העולם. וכבר אמרו חכמינו ז"ל (שמות-רבה ב ; ד): למה נקרא שמו הר סיני? שמשם ירדה שנאה לאומות העולם. לאמור, מאז ניתנה תורה לישראל, נוצר פער תהומי בין ישראל לעמים. זהו מקור המתח. זו סיבת ההערצה והעויינות כאחד.
העולם כולו מחפש את אלקים אמת, את אלקי ישראל, אבל מאידך, הוא לא מסוגל להשיג את הגובה הגדול של אמונת ישראל, המרוממת מכל הגשמה. עמים רבים קיבלו את אמונת ישראל בד', האמונה באל אחד, אבל לא בשלמות, לא בטהרה.
בדורות האחרונים, כאשר מתקרבת שעת הבירור האמיתי של האמונה, כאשר עם ישראל מתחיל לשוב לארצו, וחזרת עם ישראל לארץ-ישראל ולירושלים מבשרת את ניצחון אמונת ישראל, כעת, בתקופה זו, מגיעה לשיאה מורכבוּת היחסים בין ישראל לעמים. מצד אחד, הערכה ועזרה, ומאידך, הפרעות ועיכובים, הנובעים מרצון תת-הכרתי למנוע מישראל את החזרה השלמה לארץ-ישראל ולירושלים. חכמינו ז"ל כבר עמדו על המצב הזה מראש, וכך הם אמרו (עבודה-זרה ג:): לעתיד-לבוא, כלומר בימי ראשית גאולת ישראל, יבואו גויים להתגייר. אמנם, אין מקבלים גרים לימות המשיח, כי אין זו גרות אמת, כי הם באים בגלל הצלחת ישראל. אבל אותם גרים, אף שאינם מתקבלים, הם מתחילים לקיים מצוות כאילו הם ישראל: הם מניחים תפילין, מטילין ציצית בביגדיהם, וקובעים מזוזה בפתחיהם.
אבל סוף-סוף, הצלחתם של ישראל מביאה להתגברות ההתנגדות לישראל, עד שכל העמים מונעים ומפריעים לישראל, ועולים עליהם. וזו מלחמת גוג ומגוג. ובמצב זה, כשרואים הגרים הללו שכל העמים באים ללחום בישראל, מיד הם נוטשים את ישראל, ואת המצוות. והקב"ה יושב ומשחק, כי הם אינם יודעים מה עומד לקרות, הם אינם יודעים שגוג וכל המוניו עומדים לפול מפלה גמורה, ובזאת יתברר סופית כי ד' אלקי ישראל הוא האלקים, ואין עוד מלבדו.
חכמים חזו מראש. מתוך ההבנה הפסיכולוגית העמוקה שלהם, מתוך הכרת השורש של היחסים בין ישראל לעמים, ידעו חכמים לומר שלעתיד-לבוא, בתחילה יסייעו לנו הגויים ויעזרו, אבל כשנתחיל להתגבר ולהתחזק, הם יתהפכו ויפריעו לנו. וזאת מתוך הסיבוך של כמיהה מצד אחד לד' אלקי ישראל, ומאידך, קושי לקבלו. אכן, "יושב בשמים ישחק" (תהלים ב ; ד), כי קרבה השעה של ההופעה האלקית והברור הגדול כי ד' אלקי ישראל הוא האלקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
