ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
באחרונה ארעו כמה מקרים עצובים בקרב בני הנוער בישראל. צעיר דקר את חברו בטיול של תנועת-הנוער "העובד והלומד". צעירים דקרו זה את זה במועדונים ובפאבים, והנורא מכל: נערים רצחו נהג מונית מהרצליה. בכלל, חל גידול של 20-30% במקרי האלימות בקרב בני הנוער בגילאי 12-18. מערכת החינוך מאשימה את ההורים, וההורים מאשימים את מערכת החינוך. כולם מצביעים על האלימות בטלוויזיה, ועל התקשורת בכלל. מה עושים?
ובכן, יש לדעת שהנוער שלנו, הנוער היהודי הישראלי, הוא בעל כוחות גדולים. יש בו עוצמה אדירה. כמו שכל עם ישראל, כשהוא עולה, הוא עולה לגבהי גבהים ושובר שיאים, וכאשר הוא יורד, חס ושלום, הוא יורד מטה מטה, יותר מכל עם אחר, כך גם בנוער. הנוער שלנו מלא מרץ-נעורים אדיר, הוא בנוי לאתגרים גדולים, הוא לא יכול להסתפק בבינוניות. לכן, כאשר לא מציבים לו מטרות גדולות לפי כוחותיו, יש סכנה שהוא יסטה, ויַפנה את כוחותיו לכיוונים שליליים. זהו ההסבר לתופעות השליליות והמחרידות של האלימות, שגברה כל-כך בקרב הנוער באחרונה.
הפתרון היחידי לתיקון המצב, הוא חינוך לאמונה. הנוער היהודי לא יוכל להסתפק באידיאלים חברתיים אנושיים. אולי לאיזה תקופה מסויימת, ניתן להסתפק באידיאלים קטנים, אבל לטווח ארוך, הם לא יספיקו. לנפש היהודית דרושים אידיאלים עליונים, אידיאלים אלקיים, ולא פחות מזה. על כך אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "בראתי יצר-הרע ובראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל:). התרופה היחידה ליצר-הרע היא התורה, הכוחות הנפשיים של האדם חזקים, ולצורך הכוונתם לכיוון הנכון צריך כח מיוחד, כח עליון, שהוא חזק מאד.
בודאי שזה הוא גם הפתרון כשמדובר בציבור שלם, שבו יש גוונים שונים של אנשים, בעלי כוחות נפש שונים: ישנם אנשים שהיצר חזק אצלם, ורק בהכרה בכח עליון, המשגיח על הכל, - "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" (אבות ב ; א) הם לא יעשו דבר רע. מאידך, ההכרה בגדוּלה האלקית, ובטוב האלקי, שמושכת וסוחפת, התמלאות בתוכן הרוחני של התורה, - רק בכוחם של דברים אלו להבטיח את ההתגברות על החולשות האנושיות. הפתרון אפוא לבעיית האלימות בקרב הנוער הוא, שינוי פני התקשורת, מתקשורת שלילית, רדודה, שטחית, לתקשורת חיובית, ערכית, של ערכים יהודיים, אמונה ותורה, שתשנה את פני החינוך, ואז, ממילא התוצאות החיוביות מובטחות.
חלק ב
ו' באדר ה'תשנ"ד
כבר דיברנו על התגברות האלימות בקרב בני הנוער, והצבענו על הגורמים לכך: החינוך, או יותר נכון חוסר החינוך בבתי-הספר, בתנועת הנוער, וכמובן - התקשורת. הפתרון היחיד הוא שינוי פני החינוך, שינוי פני התקשורת, חינוך לערכים גדולים, לאמונה, לתורה ולמצוות, זהו הפתרון היחידי - אין אחר.
יהיה מי שישאל, אל מי מופנים הדברים? האם אל הציבור המאמין, שומר תורה ומצוות, - הרי אצלו הבעיה כמעט אינה קיימת? אם מופנים הדברים אל הציבור שרחוק משמירת תורה ומצוות - וכי הוא ישמע להם, ואיך הוא יקבל אותם? ועוד, ההורים מאשימים את בית-הספר והרחוב, המורים מאשימים את ההורים והרחוב, וכולם מאשימים את התקשורת. ולעומתם טוענת התקשורת, שהיא בסך הכל משקפת את המציאות, ולא יוצרת אותה. על כל פנים אף אחד משלושת הגורמים הללו, אינו מוכן לעשות שינוי בעצמו, ואם כן, כיצד ישתנה המצב? הציבור הנקרא חילוני, דוקא גאה בדרכו, ואינו מעונין בשינוי לאמונה, אלא אולי להיפך. הוא בעד יותר ליברליות בחינוך.
אם כן, כשמדברים על חזרה לאמונה, הרי הדברים משכנעים את המשוכנעים, ולא הועילו מאומה! אם נאֱמר, שהנוער היהודי הוא נוער גדול, וצריכים לתת לו ערכים גדולים: אמונה, תורה, ומצוות, הציבור החילוני לא מקבל את זה, והציבור הדתי, ממילא עושה זאת!
אכן, באמת הדברים אינם מופנים לאלו שאינם רוצים לשמוע, אלא אלינו. אנחנו עם אחד, ולכן, אם יש אלימות אצל חלק מהנוער היהודי, לנו יש חלק בזה. כאשר חלק בגוף חולה, כל הגוף מרגיש זאת. כאשר אנחנו משתפרים, זה משפר את כל העם, את כל הגוף. אם חלק בגוף חולה, אפשר לטפל בו בשתי דרכים: אפשר לטפל באיבר החולה בעצמו, למרוח עליו משחה וכדומה, ואפשר לרפא על-ידי בליעת תרופה, המשפיעה על כל הגוף, וממילא גם על האיבר החולה, וכן, אפשר לרפא על-ידי זריקות. אם היד השמאלית, החולה, לא מסוגלת לקבל תרופה, אפשר לקבל את הזריקה ביד הימנית, והיא תשפיע על כל הגוף, וגם על היד השמאלית. אם אנו נשפר את החלק הבריא בעם, את החלק שאין בו כל-כך בעיות של אלימות ופשע, ונעשה אותו עוד יותר בריא, בזה נשפר את המצב הכללי כולו. המצב הירוד של חלק מהנוער, צריך להמריץ אותנו להוסיף אור תורה, אור אמונה, על-מנת שהתורה, שהיא הרפואה, שהיא התבלין, תתפשט, ותשפיע ותשנה את המצב הכללי לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
