ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הפרוטה לא היתה מצויה בכיסו של ר' יוסף דב. במקום לשכור עגלה, הוא לבש בגדי עגלון וביקש מאחד מעגלוני המקום שייקח אותו עמו, ובתמורה ישמש כעוזר שלו. הוא קיבל על עצמו עבודות בזויות ביותר. העגלון ציווה עליו למרוח זפת רותחת בגלגלי העגלה, והעביד אותו ללא רחמים בעבודה קשה. ר' יוסף דב עדין הנפש השתדל בכל מאודו לקבל את הייסורים הללו באהבה.
עברו כמה ימים, ואז הגיע סוחר שביקש שייקחו אותו בעגלתם לברודי. ר' יוסף דב שמח מאוד על ההזדמנות שנפלה בחלקו להגיע לעירו של רבי שלמה קלוגר.
לאחר שהכין עם העגלון את העגלה, החלו בנסיעתם. לאחר כמה שעות ביקש העגלון מר' יוסף דב להחליף אותו בהחזקת המושכות כדי שיוכל להירדם לזמן מה ולהחליף כוחות. בעודו אוחז במושכות הסוסים, הרהר ר' יוסף דב כי בעוד כמה שעות הם עתידים להגיע ל אעירו של גאון ההלכה. כיצד יכנס ויישב לפניו ללא הכנה ראויה?!
בעל העגלה וגם הסוחר היו שקועים בשינה. ר' יוסף דב החל לשנן לעצמו איזו סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר. הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, שקע במחשבותיו הדקות, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך באיזה מקום שומם... לפתע נחבטה העגלה. העגלון התעורר וראה כי העגלה סטתה לגמרי מהדרך, ועוזרו אפילו אינו מבחין בכך. זעמו התעורר והוא שאג על ר' יוסף דב: "שוטה שכמוך! מדוע אינך משגיח על הסוסים?!"
ואם לא די בכך, הרים העגלון את ידו והכה את עוזרו באומרו: "אינך ראוי להיות עגלון!"
לבו של ר' יוסף דב נשבר בקרבו. עד כה הורגל למרותם של רבנים עדיני נפש, והנה הוא טועם מנחת זרועו של עגלון מגושם. למרות זאת קיבל את ייסוריו באהבה. הרי מה הייסורים החולפים הללו לעומת התכלית שיזכה ללמוד כיצד לפסוק הלכה מפי הגאון הגדול?!
לאחר זמן מה הגיעה העגלה לברודי. ר' יוסף דב נפרד מהעגלון והלך לדרכו כשהוא לבוש בבגדי עבודה, פניו וידיו מלוכלכות בזפת. הוא שאל את תושבי העיר היכן מתגורר הרב של ברודי. האנשים תמהו מה העגלון הזה מחפש אצל רבי שלמה קלוגר ונדו לו בראשם. לאחר חיפושים מרובים הצליח ר' יוסף דב להגיע לבית הרב.
הרב שלמה קלוגר הביט בעגלון הצעיר ותהה על רצונו. בטרם בירר מהי כוונתו, החל ר' יוסף דב לשאת ולתת בדברי תורה. מרגע לרגע התגלה כישרונו העצום ורוחב דעתו. הגאון נדהם לשמוע דברים כה נפלאים, ובפרט מאדם שפניו וידיו וגם בגדיו מלאים זפת. הוא שאל את האורח לזהותו. אז הסתבר לו שמדובר בתלמיד חכם מופלג שהגיע מישיבת וולוז'ין כדי לקבל ממנו דרך בחוכמת הפסיקה, וכי הגיע כעוזר לעגלון בגלל שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. הרב ביקש ממנו להיכנס מיד לבית המרחץ, נתן לו בגדים חדשים וביקש לארחו בביתו.
הגיע יום השבת. רבי שלמה קלוגר ביקש מהאורח שידרוש בבית הכנסת הגדול בעיר. ר' יוסף דב התנגד בתחילה, אבל מחמת שהרב פקד עליו ואין מסרבין לגדול, הסכים בעל כורחו. הוא דרש בפלפול עמוק לפני הקהל הרב שהתכנס בבית הכנסת, וכולם התרשמו מאוד מדרך הרצאתו ומגאונותו בתורה. בתוך הקהל הרב ישב גם העגלון שהעביד את ר' יוסף דב בפרך, ביזה ואף הכה אותו. הוא התבונן בפנים המוכרות ונוכח לדעת שמדובר ב'עוזר' שלו...
בסיום הדרשה הנפלאה ניגש העגלון ברעדה לר' יוסף דב וביקש ממנו בדמעות שיסלח לו על שהתנהג כך כלפיו, מפני שלא תאר לעצמו במי מדובר. ר' יוסף דב הרגיע את העגלון הנסער, מחל לו על הכול, ואף הודה כי צדק בדבריו שאין הוא ראוי להיות עגלון...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
