ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אילו אמות מידה חברה כזאת קובעת לעצמה? האם אמות המידה האלה צריכות להיות משתנות, זמניות, בעלות תוקף מוגבל? האם צריך להתאים אותם בכל פעם למציאות הקיימת? ואולי צריך אמות מידה שמבוססות על מסורת ארוכת שנים ונקודת מבט היסטורית, אמות מידה שעמדו במבחן הזמן והתגלו כבעלות ערך והשראה? אולי אמות מידה צריכות להיקבע לא לפי המצב הקיים אלא בהתאם למה שראוי שהדברים יהיו?
לדעתי, הבחירה הזאת היא מה שנמצא ביסודם של הרבה קונפליקטים פנימיים שמוסיפים לפלג את החברה שלנו ולהכאיב לכל הנוגעים בדבר. זה מאות שנים העם היהודי קבע לו אמות מידה חברתיות, אישיות, דתיות ולאומיות שמבוססות על דברי התורה ומתאימות לדברים ולרעיונות שיש בתלמוד, במדרש ובכתבי חז"ל.
נכון אמנם שהעם היהודי ככלל וגם כפרטים לא פעם (אם לא ברוב הפעמים) לא הצליח לעמוד באמות המידה הגבוהות של המוסר והקיום המצוות, ובכל זאת, אמות המידה עצמן לא שונו. איש אינו מעז לשכתב את עשרת הדברות או לתקן את חוקי התורה לקדושת החיים, האדם, המשפחה והנישואים. ייתכן שהרף גבוה מכדי שכל היהודים יצליחו להגיע אליו כל הזמן, ובכל זאת הרף הזה לא הונמך מעולם על מנת שיתאים לאלה שלא מגיעים אליו.
התורה ואורח-החיים שלה הם עדיין האתגר האולטימטיבי בחיים היהודיים, משהו שתמיד צריך לשאוף אליו ולא משנה כמה היהודים חלשים בגופם או ברוחם.
עם צמיחת רעיונות האמנציפציה, השכלה, האורבניות, החילוניות, המרקסיזם ושאר האשליות האוטופיות של המאה ה-19 ואחריה, הגישה כלפי אמות מידה קבועות ואיתנות החלה להשתנות. למעשה, אמות המידה שונו, והרף הונמך כדי שיתאים להתנהגות הציבור. ברגע שהתהליך הזה החל, הוא לא נעצר. בחסות סיסמאות מגוננות שמדברות על חירות אקדמית, ביטוי אמנותי, פלורליזם, אורח חיים אלטרנטיבי וליברליזם, אמות המידה המסורתיות של החברה היהודית ושל אורחות חייה נפגעו, ובמקרים רבים אפילו נמחקו כליל. ההתקפה על הבית והמשפחה היהודיים שאמות המידה החדשות האלה מעודדות הביאה להרס גדול בעולם היהודי.
היעלמותם של מיליוני יהודים מהחברה שלנו עקב ההתבוללות הפושה בעשורים האחרונים ובנוסף להשמדת היהודים בשואה, יצרו בעולם היהודי בעיה דמוגרפית חסרת תקדים כמעט. אמות מידה שנשמרו בעבר בקפדנות וגם במחיר הקרבה אישית הפכו היום לאפשרויות בלבד, ואפילו לא אפשרויות פופולאריות. שבת, משפחה, נישואין, מסורת, התנהגות מוסרית וצניעות מינית - כולם נפלו קורבן על מזבח המודרניות, שכבר לא מאמינה בשום אמות מידה מוחלטות ורואה בכל בעיה את שני הצדדים ומתייחסת אליה בלי שום העדפה מוסרית.
אמות מידה מעצם הגדרתן מתנגדות לרעיון של חופש אישי בלתי מוגבל. כל מבנה ההלכה והמסורת היהודית נועד ליצור איזון בין החופש האישי הנחוץ לפרט לאמות מידה שמסדירות את היחסים בחברה ומשפרות את ההתנהגות האישית. אמות מידה גבוהות יכולות להוביל ליצירת חברות טובות יותר וחיים איכותיים יותר.
היה לי מורה באוניברסיטה שנתן לכולם ציונים גבוהים, לא משנה מה הם עשו בכיתה או כמה ידעו במבחנים. כשגם אני קיבלתי ציון גבוה, הרגשתי מרומה מפני שהציון הגבוה שלי לא שיקף כלל ועיקר את המאמץ הגדול שעשיתי כדי להשיג יעד שעומד באמת מידה גבוהה ותובענית.
אני חושב שהרבה מן התסכול, המתח וחוסר התפקוד שמאפיין כל כך את החברה המערבית המודרנית, מקורו בהבנה הפנימית ש"ההישגים" שלנו אינם נמדדים לפי אמת מידה אמיתית. מסיבה זו אנחנו חשים מרומים, בגלל אמות המידה הנמוכות והגמישות שקבענו לעצמנו. אם נלמד את אמות המידה שהיהדות קבעה לחינוך, להתנהגות חברתית ולאמונה, בוודאי נרגיש שאנחנו שוב יכולים בעצמנו ובחברה היהודית בכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
